‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייצוג המסורת העדתית ביחס לנשים מזרחיות  ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 6

היחס העדתי לנשים מזרחיות. 6

אתניות. 6

נשים גרוזיניות ומרוקאיות. 7

היחס לזוגיות. 10

זוגיות משפחתית בישראל. 10

נישואין במסורת העדתית. 12

היחס לרוחניות, דת, מיסטיקה בסרטים.. 12

הסינמה הישראלית והתפתחות היסטורית של הקולנוע העממי 12

סקירת ספרות. 14

פערים חברתיים עדתיים.. 16

מבעים קולנועיים מהמעברות ניוד חברתי מול סטגנציה. 21

רב-קולטוריות. 24

מוטיבים בסרטי הבורקס כדימוי היחסים בין עדתיים.. 27

ריבוד סוציאלי 28

ההתחלה: יחסים בין עדתיים.. 32

פתרון הניגודים. 34

היחס לעגת דיבור ושמות של בני העדות. 35

מתחים בין-מיניים בכל עדה. 38

יחסי אזרח-רשות. 39

שחור. 45

עלילה. 45

שחקנים.. 45

עלילה. 49

שחקנים.. 49

הצלחת הסרט. 49

חתונה מאוחרת

העלילה. 51

פורטונה

ביקורת. 51

ביבליוגרפיה. 53

פילמוגרפיה. 55

עבודה זו תעסוק בייצוג המסורת העדתית ביחס לנשים מזרחיות בקולנוע. ינותחו הסרטים: פורטונה, שחור, חתונה מאוחרת. לכל עדה מנהגים משלה, חלק מהמנהגים נוגעים לנשים בעדות המזרח, בייחוד הדגש בעדות המזרח, בייחוד על מסורת שקשורים לערכים חברתיים ולדת.

בעבודה אני רוצה לבדוק את הייצוג של המסורת העדתית (שהוא גם חברה וגם דת) יחס לנשים

כיצד מוצגים מנהגי העדה וכיצד הם משפיעים על נשים. החיפוש הבלעדי אחר הוכחות להתנגדות של נשים רק במחאות המקבלות ביטויים ברורים, מתעלם מהאפשרות שניתן למצוא את התנגדותן בהבניה העצמית שלהן 

תעשיית הקולנוע בישראל החלה בראשית שנות השלושים. ניתן לחלק את תכני הסרטים במהלך שבעים השנה שחלפו מאז תחילתה של תעשיה זו בארץ לתקופות. בשלושים השנים הראשונות עסקו מעט הסרטים שהופקו בארץ בצדקת הציונות, בהצלת שארית הפליטה לאחר השואה, בקום המדינה ובמבצע קדש (שניצר, 1994: 30). בשנות השישים עדיין נמשכה הפקת סרטים אלה, אלא שאז צץ ז'אנר חדש מבית היוצר של מנחם גולן ואפרים קישון, שביימו והפיקו סרטים, בעיקר קומיים, אשר עסקו ביחסים בין העדות. (שניצר, 1994, עמ' 12)

ז'אנר זה זכה לכינוי 'סרטי הבורקס' ואל גולן וקישון הצטרפו בסוג יצירה זה גם יואל זילברג, ג'ורג' עובדיה, פיטר פריישטדט ובשלב מאוחר יותר גם בועז דוידזון וזאב רווח (שם: 48-82). ז'אנר זה המשיך גם בשנות השבעים, כשמדי פעם מצטרף לחבורת היוצרים במאי חדש היוצר בסגנון זה. ניתן לראות בתקופה זו גם את סיומה של התקופה שבה עיקר הסינמה הישראלי העלילתי והכלכלי הסתמך על סרטים אלה (שם: 106).

מי שהחל להפיק סרטים כתעשיה מקצועית ורווחית היה מנחם גולן, שמאז שנות ה-60 הפיק וביים סרטים רבים וביניהם "אלדורדו" (1963), "סאלח שבתי" (1964) ואחרים. כאשר עשה גולן ניסיון להפיק ולביים סרט פעולה העוסק בקונפליקט הישראלי-מצרי, בשם "מבצע קהיר" (1965), התברר כי הסרט לא זכה להצלחה המיוחלת וגולן חזר לנושאים בטוחים יותר, כמו סרטו הבא "פורטונה" (1966), המציג סיפור אהבה אומללה של צעירה ממוצא מרוקאי והיה למלודרמה עדתית, שבעקבותיה הופקה הקומדיה הפולקלוריסטית "999 עליזה מזרחי" (1967). סרטים אלה ורבים כמותם שנעשו בשנים שלאחר מכן זכו להצלחה מרובה (גרוס, 1991: 301-302).

נושא זה בא לידי ביטוי עוד בסרטים מוקדמים יותר כמו בסרטו של נתן אקסלרוד "דן קישוט וסעדיה פנצ'ה" (1956), אשר הציג את יחסי האדון-משרת בשתי הדמויות המרכזיות, היינו דן שמעמדו גבוה ומוצג כאיש ספר, לעומת סעדיה נטול ההשכלה המתפרנס כמצחצח נעליים. כן היה בסרט "שמונה בעקבות אחד" (1964) של מנחם גולן הבדל בין תפקידי הצברים האשכנזים שהיוו את "המוחות האינטלקטואלים" לבין תפקיד המשרתים שאותו משחקים ילדים תימנים (שוחט, 1991: 124). 

שְחוּר הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של שמואל הספריעל פי תסריט של חנה אזולאי הספרי. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1994.

הסרט זכה להצלחה רבה ולשבחים בביקורות. בשנת יציאתו גרף שישה פרסי אוסקר ישראלי בקטגוריות המשחק רונית אלקבץ ועמוס לביא, הצילום דוד גורפינקל, העיצוב האמנותי, הבימוי ובקטגוריית המנצחת, הסרט הטוב ביותר. כמו כן זכתה השחקנית הצעירה המשחקת בסרט, אורלי בןגרטי, במועמדות לפרס אוסקר ישראליובפרס תגלית השנה עקב משחקה. לאחר מכן השתתף הסרט בפסטיבל ברלין וזיכה את הספרי בפרס מיוחד לסרט הזר הטוב ביותר. כמו כן השתתף בפסטיבלים לקולנוע בארצות הברית, צרפת וסינגפור.

חתונה מאוחרת הוא סרט קולנוע ישראלי, מאת ובבימויו של דובר קוסאשווילי, שיצא לאקרנים בשנת2001. הסרט מסתיים בחתונתו של זאזא, לכלה גרוזינית צעירה, בהתאם לרצון משפחתו. לקראת סוף הסרט מעמיד זאזא את הנוכחים בחתונתו בפני שאלה גורלית ודרמטית.

שפתו העיקרית של הסרט היא גאורגית יהודית, המשמשת את כל הדמויות הגרוזיניות שבסרט כולל יאשה, שאותו מגלם מוני מושונוב, שלמד לדבר גרוזינית במיוחד לצורך תפקיד זה. הדיאלוגים עם יהודית ובתה, שהן הדמויות היחידות בסרט שאינן גרוזיניות, הם בעברית כולל שיחתו של יאשה אתה, הנעשית בעברית עילגת.

פורטונה הוא סרט ישראלי צרפתי בשחור לבן שצולם בישראל והשתתפו בו גם שחקני קולנוע צרפתיים ואיטלקיים. עלילת הסרט מתרחשת בישראל של שנות השישים על רקע קוד מוסר נוקשה במשפחת עולים מאלג'יר. הסרט מבוסס על סיפור של מנחם תלמי ויצא לאקרנים בשנת1966. את הסרט ביים מנחם גולן, וצילם יצחק הרבסט, והוא מלווה מוזיקה שהלחין דובי זלצר ובתוספת קטעים מוזיקליים של אריס סאן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרופ' מוצפי-האלר פנינה, נשים מזרחיות: שחורדיניות, הוצאת בבל (2023)

כהן צ', למה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו. הוצאת משכל (2023)

קרול ג'יי קלובר, מגדר בסרטי האימה המודרניים. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)

מרלין וניג, קולנוע משלהן: הגל הנשי החדש של הקולנוע החרדי. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)