עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על גרפיטי, אלמנט ארכיטקטוני: גראפיטי, אדריכלות ואמנות, נספחי תמונות והדגמות (עבודה אקדמית מס. 10843)

‏290.00 ₪

35 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10843

עבודה על גרפיטי, אלמנט ארכיטקטוני: גראפיטי, אדריכלות ואמנות, נספחי תמונות והדגמות

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של גרפיטי כאלמנט ארכיטקטוני ?

 

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

שאלת המחקר. 3

מבוא. 3

הגדרה של גרפיטי 4

סוגים של גרפיטי 4

גרפיטי פוליטי 4

גרפיטי פוגעני 4

מונחים באומנות הגרפיטי המודרני 5

אמנות הגרפיטי 6

באיזה אופן גרפיטי הופך להיות אלמנט ארכיטקטוני?. 8

התמקדות באמן גרפיטי נבחר: עדי סנד. 9

תערוכות נבחרות. 9

גלריית תמונות של יצירות גרפיטי של האמן 10

סיכום ומסקנות. 21

ביבליוגרפיה. 23

נספחים.. 24

 

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא גרפיטי כאלמנט ארכיטקטוני. בהמשך תהא התמקדות באמן גרפיטי נבחר: עדי סנד אדריכל ואמן.

בהרצאה שכותרתה "ממחאה לאסתטיקה" שנשא ד"ר יוחאי רוזן, מהמחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, במסגרת יום עיון בנושא "אמנות רחוב כאמירה", הוא אמר כי כאשר שואלים אותו מה דעתו על העניין של גרפיטי, הוא צריך לענות תשובה כמו "מהי ההגדרה של אמנות?" לדעתו, "אין הגדרה לאמנות. אנחנו עוסקים בדיסציפלינה אקדמית שאין לה הגדרה, ואין הגדרה לגרפיטי". גרפיטי הינה אחת מאותן צורות תרבותיות שמאפיינות את התרבות בת זמננו, אחת מאותן צורות שמפרות סדרים תרבותיים מוכרים ומסרבת להיות מקוטלגת לתוך קטגוריות מוכרות. בעשורים האחרונים חל שינוי במעמדה של אמנות זו ועבודות גרפיטי רבות נודדות מהרחוב האפור אל הגלריות ואל קירות המוזיאון הלבנים.

בעבודה זו אתייחס למספר מאפיינים של אמנות זו במטרה לענות על השאלות האם מעבר זה הביא לשינוי בהגדרתה של צורת אמנות זו, האם הגרפיטי תומכת בחלוקה דיכוטומית בין תרבות פופולרית לתרבות גבוהה, ובאיזו מסגרת יכול טקסט הגרפיטי להביע את עצמו טוב יותר, במסגרת אמנות פופולרית או אמנות גבוהה?

לעבודה שלושה פרקים עיקריים: בפרק הראשון שיוקדש לדיון תיאורטי, אציג בקצרה את טענותיו של דוויט מקדונלד (Macdonald) נגד התרבות הפופולרית, את מאמרו של ריצ'רד שוסטרמן (Shusterman), המתווכח עם טענות אלה ואת מאמרו של פייר בורדייה (בורדייה) "המטמורפוזה של הטעם". בפרק השני של העבודה אנתח את תופעת הגרפיטי תוך התבססות על התובנות וההיבטים התיאורטיים שיוצגו בפרק הראשון ואתייחס למאמרים של חוקרים נוספים המספקים לדעתי, נקודות מבט נוספות על התופעה הנבדקת. הפרק האחרון יוקדש לסיכום ומסקנות העולות מהניתוח.

מבחינה היסטורית, מקורה של המילה "גרפיטי" ביוונית, ופרושה כתיבה, או כתיבה על קירות. במובן המודרני, גרפיטי כנראה מתחיל בתקופה הרומית. התופעה שנצפית במקומות ציבוריים בכל רחבי העולם, הייתה בראשית דרכה פעילות של השתייכות לקולקטיב בקרב תנועות פוליטיות ובקרב כנופיות רחוב, ועם הזמן התפתחה למדיום של ביטוי אישי ואמנותי.

אם מגדירים אמנות כפופולרית על פי מספר האנשים שנחשפים אליה, כלומר על פי כמות, אין ספק כי גרפיטי היא אמנות פופולרית שאין לה מתחרים. כמות הנחשפים אליה אינה ניתנת לשיעור משום שכפי שאמר תימור כהן, כל עובר ברחוב נתקל בה: אין צורך לרכוש כרטיס כדי לצפות בה, לא צריך להפעיל מתג טלוויזיה או כפתור רדיו, אין צורך בשום פעולה אקטיבית. הגרפיטי פשוט נמצא שם, זמין לכל, ללא הבדל גיל, סטטוס או מצב סוציו-אקונומי. גם אם אמנות גבוהה נמדדת על פי טביעת ידו ומעורבותו של אמן יוצר יחיד בכל שלבי היצירה, הרי שהגרפיטי עונה גם להגדרה זו. הגרפיטי גם עונה להגדרות האסתטיות של האמנות הגבוהה, הוא אמנות שצמחה מלמטה ואינה כפופה לממסד אלא להפך, יוצאת כמעט נגד כל ממסד או עוולה. בניגוד לחשיבה הניאו מרכסיסטית, גרפיטי אינו יוזמה של שליטה הגמונית והוא ביטוי אותנטי של יחידים. לעומת זאת, עד לא מזמן, היו כל עבודות הגרפיטי נתונות לאיום המחיקה ולפעמים שרדו לילה אחד בלבד. כך שהטענה על ארעיות וחוסר עמידה במבחן הזמן, היא אולי הטענה היחידה הבולטת מבין הטענות המבקרות את האמנות הפופולרית. ובכל זאת, האם ניתן לטעון כי הכניסה למוזיאונים ולגלריות הפכה את הגרפיטי לאמנות גבוהה? אולי בעצם אפשר לומר כי השתנה הסטטוס של התרבות הפופולרית, או לפחות של חלקים ממנה, והיא איננה מבהמת ומטמטמת, אלא פעולה חתרנית המעוררת מחשבה וביקורת כלפי הממסד? מצד שני, מכיוון שהמקור של הגרפיטי הוא בקבוצות שוליים, הרי שהחיבוק הממסדי יעקר אותו מכל תוכן. התנועה של אמני הגרפיטי אל האמנות הממוסדת, אכן יוצרת קונפליקט ערכי בין הרצון לשמור על הייחודיות והקשיחות של הרחוב, לבין הפרסים החומריים שההכרה הממסדית מביאה אתה. אמני הגרפיטי פועלים לבד, או בקבוצות קטנות מאוד, ומייצרים בדרך כלל עבודות יחידות וחד פעמיות. מאידך, אפשר לומר כי הגרפיטי כאמנות מוכרת, עדיין בחיתוליה. ההכרה והלגיטימציה שהגרפיטי זוכה לה, עלולה להביא עמה את המסחור והייצור ההמוני, ואז כפי שבורדייה טוען מוצר נפוץ או פופולרי נחשב לירוד באיכותו. ברגע ששינוי שהתחיל כמרד, הפך לנחלת הכלל הוא למעשה הפסיק למרוד והפך לחלק מהממסד ולכן הוא ננטש. אז אולי בעצם, החיבוק הממסדי הוא התחלת הנפילה של הגרפיטי? ואולי צודק מקדונלד בנבואותיו השחורות ותרבות המון טובה רק ממש בהתחלה לפני ש"הנוסחה" מתגבשת...

אבל הרי רק עכשיו התחיל השיח האקדמי בעניין. בתי ספר לאמנות כוללים את הגרפיטי בתכניות הלימודיים שלהם, אתרי אינטרנט מייחדם להם אתרים משל עצמם ואף מלמדים אותו שלב אחר שלב. מאמרים נכתבים ועבודות מחקר מתבצעות. האם זה מה שיעניק לגרפיטי את הקידוש הסופי?

בורדייה כתב שהשיח אודות יצירה מסוימת מעניק לגיטימציה לקיומה ושאותו השיח הוא תנאי חשוב ליצירה בשדה התרבותי, משום שהוא מקנה לה את ההכרה שמדובר באובייקט לגיטימי שניתן לדון בו (Bourdieu, 1983. P. 317) אם כך, אני סבורה כי כשמדובר בגרפיטי, מדובר בהכרה לא מבוטלת, במיוחד לאור העובדה שעד לפני עשור או שניים, הגרפיטי כלל לא היה קיים בשיח התרבותי-אמנותי.

מעבר לכך, נראה שבדבר אחד לפחות מקדונלד צדק, הגבולות טושטשו וכבר אין חלוקה דיכוטומית: ספרות יכולה להיות טובה או רעה וכך יצירות אמנות אחרות. אמנות פופולרית יכולה להיות מבהמת ויכולה להיות אסתטית ומעשירה, בעלת אמירה וגירוי אינטלקטואלי. וגרפיטי? מכיוון שגבולות האמנות משתנים תדיר, אפשר רק לתהות מה יהיה מקומו בעשור הבא.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עינת עמלה, אמנות רחוב וגרפיטי בתל אביב: גם לנו מגיע. הוצאת מרום תרבות ישראלית (2023)?

מיכאל יעקובסון וטל שטרן (עורכים): פופ כנעני, עדי סנד , הוצאת מוזיאון נחושתן, [2015].

 רגב, מרדכי. . סוציולוגיה של התרבות : מבוא כללי. רעננה, האוניברסיטה הפתוחה.  

 

Ancelet, Jeanine . "The history of graffiti". UCL — London's Global University


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה