‏290.00 ₪

בשנת 334 לפנה"ס פרצה מלחמה בין ממלכת מוקדוןלממלכת פרס. המלחמה התחילה בפלישתו שלאלכסנדר הגדול, מלך מוקדון, לשטחי האימפריה הפרסית באסיה הקטנה והגיעה בשנת 332 לפנה"סלארץ ישראל. אלכסנדר הגדול הדביר את ההתנגדות הפרסית, וארץ ישראל שולבה באימפריה הגדולה שהקים.

לאחר מותו של אלכסנדר הגדול עברה ארץ ישראל מספר ידיים, ובסופו של דבר הייתה לנחלתם של מלכיבית תלמי, מלכי מצרים. הן אלכסנדר והן התלמיים המשיכו את המסורת הפרסית של מתן אוטונומיה פנימית ליהודים ולא נרשמו אירועים חריגים בהקשר זה בתולדות הארץ. המלכים הסלאוקים טענו שקוילה סוריה, שארץ ישראל הייתה חלק ממנה, הובטחה להם מכוח הסכמים שנכרתו בינם לתלמיים, אך למרות זאת סירבו התלמיים לוותר על הארץ. כתוצאה מכך פרצו 6 מלחמות בין הסלאוקים לתלמיים הידועות בשםהמלחמות הסוריות. במלחמה הסורית החמישית הצליח אנטיוכוס השלישי לכבוש את הארץ מידי התלמיים.[3]

אנטיוכוס השלישי העניק ליהודים מגילת זכויות חשובה ב־198 לפנה"ס‏. מהלך זה נבע מרצונו לחזק את יהודה כגורם נאמן ויציב בגבול העימות עם בית תלמי המצרי וכגמול על השותפות המיוחדת שנוצרה בירושלים, ערב כיבושה בידי הסלאוקים, בין יוסף בן טוביה לבין שמעון הכהן הגדול. השותפות סייעה לגרש את חיל המצב המצרי שחנה ב"מצודת הבירה" המצודה שמצפוןמערב למקדש, ובנוסף סיפקו היהודים ציוד ומזון ללוחמי אנטיוכוס ולפילי המלחמה של המלך. בכתב זכויות זה הכיר אנטיוכוס בתוקפם המשפטי של היהודים לנהוג על פי "חוקי אבות" ובסמכותם של הכהנים והזקנים לנהל את הציבור לפיהם, כפי שנהגו גם קודם.

ברם, הפסדו במלחמה נגד הרומאים בקרב מגנסיה, והתנאים הקשים שנכפו על הממלכה הסלאוקית בהסכם אפמאה ערערו את יסודות הממלכה, רוששו את אוצר הממלכה והעמידו אותם בפני חובות לרומאים. בשל כך החל אנטיוכוס השלישי לעקל מאוצרות המקדשים של העמים שבשליטתו, ואף נהרג במהלך אחד הניסיונות הללו. יורשו, סלאוקוס הרביעי, ירש גם את החובות וכאביו המשיך לעקל כספים מאוצרות המקדשים והפקיד את הליודורוס על החרמת כספי אוצר המקדש היהודי בירושלים. לאחר הירצחו של סלאוקוס הרביעי שלט אחיו אנטיוכוס הרביעי שלא המשיך במדיניותו הדתית המתונה של קודמיו, אלא שאף לחזק ולאחד את הממלכה הסלאוקית שנחלשה על ידי איחוד דתי ומיזוג אלים שבראשם עומד זאוסהאולימפי. שליט זה האמין בעצת יועציו כי רוב העם היהודי יהיה מוכן לקבל את תרבות יוון, ולכן הטיל גזרות קשות נגד היהדות ואף חילל את בית המקדש, כאשר ניסה להפוך אותו למקדש לזאוס. מיכאל אבייונה מציין כי הייתה זו הרדיפה הדתית הראשונה בתולדות ההיסטוריה‏. גזרות אלה היו בין הסיבות העיקריות למרידה המזוינת של היהודים בשלטון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, ירושלים: יד יצחק בן צבי ותל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור,; מהדורה אנגלית מורחבת ומתוקנת בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

ספר מקבים א' וב'

יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12 ו13

פוליביוס, היסטוריה, תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון, ירושלים : מוסד ביאליק