‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית (תזה) הוגשה פעם אחת בלבד בחודש אוקטובר בשנת הלימודים הקודמת באונ' חיפה, אצל ד"ר דודזון.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

 ציון התיזה :  טוב מאוד

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הייצוג של טייקונים,אילי הון, אוליגרכים?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

תשתית מושגית

בין כלכלה, תרבות ותקשורת

ניאו-ליברליזם והתקשורת בישראל

הטיות בסיקור וביקורת עיתונאית

הגורמים להטיות בסיקור העיתונאי

סטריאוטיפיזציה בסיקור הכלכלי

תיאוריית הסטריאוטיפ המעורב/האמביוולנטי

שיטת-הניתוח

המחקר

שאלות

 אפיון מוספי " העשירים" של "מעריב" ופרויקט " העשירים" של "דה-מרקר"

פרויקט הדירוג כטקס הנצחה תקשורתי

אפיון אילי ההון כאינדיבידואלים

הנובורישים

המדורגת יוצאת הדופן - שרי אריסון

היבטים לוקליים בדימויי אילי ההון – ציונות ופטריוטיזם

החלום הציוני פוגש את החלום האמריקאי

דיוקן איל ההון כפטריוט ישראלי

 אפיון אילי ההון כקטגוריה חברתית

העשירים ב"מעריב" – קומפטנטיים אך לא מאושרים

העשירים ב"דה-מרקר" – טובים מול רעים

דיון ומסקנות

רשימת מקורות 

עבודה אקדמית בנושא טייקונים,אילי הון, אוליגרכים-סיקור תקשורתי. עבודה זו מתמקדת בתופעה בולטת בעיתונות הכלכלית בישראל בשנים האחרונות – מוספי " העשירים של ישראל" של עיתון "מעריב" וגליונות " העשירים" של העיתון "דה-מרקר" – כאמצעי לבחינת הייצוג העיתונאי של עושר ועשירים בחברה הישראלית. בניגוד להיקפם המצומצם באוכלוסיה, היקף הסיקור לו זוכים אנשי האלפיון העליון הולך ותופח בשנים האחרונות, בין היתר הודות לעלייתה ולהתרחבותה של העיתונות הכלכלית המרבה לסקר את העשירים ואת תרבות העושר. באופן פרדוקסלי, על אף מרכזיותו של העיסוק התקשורתי בעושר ובעשירים, לעומת, להבדיל, שוליותו היחסית של סיקור העוני והעניים, חוקרי תקשורת התמקדו עד כה בעיקר בבחינת הייצוג הסטריאוטיפי של העניים, ופחות בבחינת אופני הייצוג של העשירים. בעבודה זו ביקשתי לבחון את הבניית דימויים של אילי ההון כפי שהיא באה לידי ביטוי ב"מוספי העשירים" . מוספים אלו מהווים נקודת ציון קבועה המוקדשת להנצחת אילי ההון, ויש בהם כדי לתרום לעיצובן ולהבנייתן של תפישות תרבותיות באשר למקומם ולתפקידם של אילי ההון בחברה הישראלית – מכאן, למעשה, נובעת חשיבותם הסימבולית והאידיאולוגית של המוספים. ניתוח המוספים בוצע בשיטת מחקר איכותנית, המאפשרת להתחקות אחר אופני ההבנייה של גיבורי תרבות עכשוויים וכן לעמוד על דרכי עיצובן של תפיסות מעמדיות, כלכליות וחברתיות רווחות. בפרק הראשון אציג את התשתית המושגית למחקר ובה אקשור בין הספירה הכלכלית לספירה התרבותית והתקשורתית. בנוסף, אעמוד על ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות שחלו בישראל בעשור האחרון כמו גם בהשלכותיהן על עולם התקשורת. בהמשך אתאר את הנחות היסוד של גישות העוסקות בהטיותיהם של עיתונאים וכן את "מודל הסטריאוטיפ האמביוולנטי" – בו נעזרתי על מנת לבחון את האופן בו מובנה דימויים של אילי ההון בטקסטים העיתונאיים. בפרק השני אפרט את שאלות המחקר ואת שיטת הניתוח. הפרק השלישי יספק רקע כללי אודות האכסניה בתוכה מוצגים אילי ההון. בפרק זה אעמוד על האופן בו מעוצבים המוספים כמוקד של פעילות דרמטית וכטקס הנצחה תקשורתי, במסגרתו מבנים מפיקי הטקס – העיתונאים עצמם – את משמעותה של הרשימה כמו גם את סמכותם המקצועית ואת קרבתם לקהל הקוראים. VI שלושת הפרקים העוקבים יעסקו במישרין בדימויים של אילי ההון ובאסטרטגיות הרטוריות בהן נעשה שימוש לצורך הבניית הדימוי: בפרק הרביעי יתוארו מאפייניהם של אילי ההון כאינדיבידואלים. בכתבות הפרופיל אודותיהם נעשה שימוש ברטוריקה של גלוריפיקציה ומיסטיפיקציה והם מתוארים כ"שווים", במובן החומרי והסמלי כאחד, כ"יצורים מן האגדות" וכבעלי כוחות על, כלוחמים וכשורדים אך גם כקורבנות. חלקם מתוארים גם כנובורישים, כמי שהונם הפיננסי המופרך בא בסתירה עם הונם הסימבולי הדל. הפרק החמישי מעמיק בממד הלאומי של ייצוג אילי ההון, ומתאר כיצד הובנה סיפורם האישי כסיפור הצלחה "ישראלי" – הכולל הגשמה הן של "החלום האמריקני" והן של "החלום הציוני". בסיפורים אלו שזורים יחדיו מוטיבים של ניאו-ליברליזם ואינדיבידואליזם, לצד מוטיבים של לאומיות, פטריוטיזם וקולקטיביזם. בפרק השישי יוצגו אופני ההבנייה של קבוצת אילי ההון כקטגוריה חברתית. בעוד דימויים של אילי ההון כאינדיבידואלים מבטא ברובו האדרה שלהם והטון המשמש לתיאורם הוא חיובי בעיקרו, תוכן וסגנון הכתיבה המשמשים לתיאור העשירים כמכלול הינם מגוונים יותר, כך שלצד ההתבטלות בפני העושר והעשירים ניתן לחוש גם בסנטימנט השלילי העולה מהתייחסות הכתבים כלפיהם. יצוין, עם זאת, כי גם הסיקור השלילי והכביכול ביקורתי הינו שטחי במהותו ונע בין הצגת נחיתותם המוסרית והרגשית של אילי ההון )ב"מעריב"(, לבין הבחנה דיכוטומית ואמורפית בין העשירים ה"טובים" ל"רעים". מדובר, לפיכך, בביקורת התורמת לאישרור התפישות הקונצנזואליות יותר משהיא מאתגרת אותן. בפרק השביעי והמסכם אציג את מסקנות המחקר ואדון בתרומתו האמפירית והתיאורטית לחקר התקשורת ככלל, ולאופני ההבנייה התקשורתית של קבוצות אליטה בפרט...

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שנהב, י' . הכלכלה היא רק השיטה. המטרה היא לעצב את הנשמה

שקדי, א' . מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. תל-אביב: רמות

87-35. Akerlof, G. & Shiller, R. . Animal Spirits: How human psychology drives the economy, and why it matters for global capitalism. Princeton, NJ: Princeton University.