‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת הלמידה המתוקשבת על הישגי תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז ?

תוכן עניינים

מבוא

1. סקירת ספרות

2.1   חינוך וטכנולוגיה

2.2   שילוב תקשוב בהוראה

2.3   למידה מקוונת משמעותית

2.4   תפקידי המנחה בהוראה מקוונת

1. ילדים בעלי ADHD:  סימנים ומאפיינים של הפרעת קשב והיפראקטיביות

3.1   התחום ההתנהגותי

3.2   התחום החברתי- רגשי

3.3   מערך טיפולי תוך שימוש באסטרטגיות

1. השפעת הלמידה המתוקשבת על הישגי תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז
2. מתודולוגיה

5.1 שיטת המחקר                                                                                 

        5.2 כלי המחקר                                                                         

        5.3 אוכלוסיית המחקר                                                            

        5.4 מגבלות כלי המחקר                                                                       

        5.5 מטרת הניתוח                                                                     

        5.6 מודל המחקר                                                                      

        5.7 הליך המחקר                                                                      

        5.8 השערות המחקר

1. דיון
2. סיכום

ביבליוגרפיה

השיטה במחקר כמותי זה היא  שיטת השאלון הסגור.

כלי המחקר יכללו שאלוני עמדות מורים בבית ספר יסודי כלפי שילוב למידה מתוקשבת.

במחקר זה נעשה שימוש בשיטת הסולם (סקאלה), המובעת הסכמה מוחלטת עם הנאמר בשאלה בקצה האחד של הסולם וחוסר הסכמה מוחלט בקצהו השני. השאלה נוסחה כאמירה ולא כשאלה והסולם נע בין 5 תשובות אפשריות.

השאלות בשאלון  נוסחו באופן הברור ביותר לנחקרים (המורים) . כמו כן, הובהר לנחקרים כי בשאלות אלו קוטב אחד של הסולם הינו התנגדות מוחלטת והשני – הסכמה מוחלטת. בהסבר שלפני השאלות, הובהר לנחקרים  כי 5 למשל, משמעותו מסכים במידה רבה מאוד,  4 משמעותו מסכים במידה רבה , 3 משמעותו מסכים במידה בינונית,  2 משמעותו מסכים במידה מועטה ו 1- כלל לא מסכים.

שולבו  במחקר מספר סוגי שאלות, כדי לקבל את התמונה השלמה במחקר. בנוסף לכך, את ה"שאלות הדמוגרפיות" רשמנו כשאלות בעלות מספר אופציות. מטרתן של שאלות אלו לעזור לנו מקד את ממצאי המחקר וניתוחו. 

איסוף הנתונים: המחקר התבצע במשך מספר ימים בהם הגענו פיזית לנחקרים השייכים למסגרת בית הספר "אופק"  את השאלונים שהתבקשו למלא.

דרך עיבוד השאלונים: נעשתה ע"י תוכנת ה-spss, תוך עיבוד סטטיסטי של ממוצעים, סטיות תקן, חלוקה מספרית וחלוקה באחוזים, כמו כן,  גם להצלבה של נתונים שונים כדי להגיע על ידי ניתוח אותם נתונים שהצלבנו, ולמסקנות הנובעות מהמחקר. לפיכך, בדקנו את הקשר (קורלציות) שבין הנתונים השונים ומה שניתן היה להפיק מכך.

תיאור דמוגרפי של הנבדקים: כוללת 21 מורים (נשים וגברים) מחתך גילאים שבין 30-65.

המורים הם מורים בבית ספר יסודי רגיל אשר משולבים בו ילדים בעלי לקויות למידה שונות.

בעבודה זו אבדוק את תרומתה של ההוראה מקוונת באמצעו ת למידה מתוקשבת לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז בבית ספר יסודי. השפעת הלמידה המתוקשבת על הישגי תלמידים.

ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, מסירה מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם תהליכי הוראה-למידה ולנהל אותם.  שילוב הטכנולוגיה בהוראה תורם להעצמת ההתנסות בלמידה עבור כל הלומדים, מאחר והיא מספקת אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות וניתנת ליישום מיידי. עדכנותה מאפשרת את התאמת תהליך ההוראה למידה לתפקוד של כל תלמיד.

השיח הציבורי בשנים האחרונות טוען שהדור הצעיר הנו מגזר חברתי תרבותי שונה מהותית מהמוכר והצפוי מקדמת דנה, והוא ניחן בתכונות אחרות, ומכאן גם, הנורמות התרבותיות חברתיות הקיימות אינן חלות –עליהם. שיח זה עודד תפיסות של "ילידים דיגיטאליים" נאורים מפותחים קוגניטיבית, רוחנית ורגשית בהרבה, שלא זקוקים כלל לתיווך חינוכי חברתי ותרבותי של הוריהם.

יחד עם זאת טאפסקוט טוען כי התפיסה שהטכנולוגיה היא אמצעי שמהווה תחליף, או לפחות אמצעי עיקרי "עוקף מורה", והתלמיד יכול לרכוש הבנה ומיומנויות למידה אישיות, רק תוך כדי הפעלת כלים שונים, שונתה והתייחסות למורה כמנהיג ומוביל החינוך, והגורם המרכזי לאיכות החינוך, תופסת יותר ויותר מקום.

בעשור האחרון חייהם של צעירים הופכים ליותר ויותר דיגיטליים, ופעילויות היום-יום מאופיינות בשימוש מרובה במכשירים מתוחכמים וביצירת אינטראקציות באינטרנט. וצפוי כי עתידם של הצעירים יערב בתוכו סביבות עבודה דיגיטליות ללא קשר לסוג המקצוע אליו יגיעו התלמידים. ככל שעובר הזמן הופכים הצעירים ליותר מרק "משתמשים" בטכנולוגיה, הם חיים את הטכנולוגיה ולעתים גם משפיעים על עיצובה. מחקרים קודמים הראו כי שימוש במשחקים דיגיטליים ככלי לימודי יכול להיות דרך חדשנית ומקורית להקניית מיומנויות החשיבה הגבוהה.

הטכנולוגיה מהווה מנוף לשיפור תהליכי למידה אישיים. היא מציבה את הלומד במרכז תהליך הלמידה וממריצה אותו להיות פעיל בלמידתו ולקחת אחריות עליה, באמצעות הגמישות שהיא מזמנת בזמן, מקום, כלים  ונגישות לידע .  תהליכי ההוראה למידה יכולים להתבצע במגוון מסגרות: קבוצות גדולות, קבוצות קטנות, עבודה המותאמת למטרות הפרט, צרכיו, תחומי התעניינותו, ניסיונו הקודם. תמיכה בתהליכי הלמידה של הלומד בתחומים המעניינים אותו ורלוונטיים עבורו, משפיעה על  מוטיבציה גבוהה יותר ומובילה לשיפור ההישגים הלימודיים.

ניתן לומר כי הוראה איכותית (טובה) היא הוראה המאפשרת למידה שבה הלומד מעורב בתהליך ומבין את התוצר.  כלומר: הוראה איכותית היא הוראה היוצרת אצל התלמיד הנעה ורצון ללמוד, הוא פעיל בתהליך הלמידה ומפיק ממנו משמעות.

מחקרים מוכיחים כי הטכנולוגיה, אינה יוצרת תורה חינוכית חדשה אלא מאפשרת להעצים

באופן משמעותי את החוויה הלימודית ואת האפקטיביות של הלמידה.

טכנולוגיית המידע והתקשורת תופסת מקום הולך וגדל בסביבת בית הספר. אולם גם בעידן המחשב, המורים הם אלה העומדים במרכז תהליך ההוראה והתלמידים — במרכז תהליך הלמידה. הפדגוגיה מהווה את לב התהליך, ואין ויכוח כי ניתן ללמד וללמוד בצורה אפקטיבית גם ללא הטכנולוגיה. יחד עם זאת, הטכנולוגיה היא כלי רב עוצמה שיכול לתרום רבות לתהליכים אלו. האתגר העומד בפני המורים הוא להכיר

את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם ולמצוא את הדרך לשלבם בצורה יעילה

בתהליך ההוראה (גרופר)

הגורם העיקרי ליצירת תרומה משמעותית של הטכנולוגיה לתהליכי הלמידה בבית–ספר אינו מספר המחשבים או הלוחות האינטראקטיביים, אלא מספר המורים המשתמשים בטכנולוגיה בצורה מושכלת. לכן,

חשוב מאד שההשקעה בטכנולוגיה תכלול כחלק בלתי נפרד גם הכשרת מורים שיעשו שימוש מושכל בטכנולוגיה.

שימוש נכון בטכנולוגיה יכול להפוך את תהליך ההוראה–למידה לדינאמי ולמעניין יותר ולאפשר מתן מענה לתמיכה בתלמידים בעלי צרכים לימודיים שונים.

מחקרים מראים כי שימוש מושכל בטכנולוגיה בתהליכי הוראה–למידה הביא לשיפור בציוני התלמידים במבחנים לאומיים במקצועות ריאליים ובמיוחד במקצוע המתמטיקה.

מורים שנמצאו כמובילים בשימוש נכון בטכנולוגיה בשיעורים, השתמשו בטכנולוגיה לא רק לתמיכה בהוראה, אלא גם באפן שוטף לניהול זמן, ארגון מידע ותקשורת עם תלמידים ועמיתים, דבר המשפיע לטובה על הציון במתמטיקה. שילוב המחשות ויזואליות ואינטראקטיביות יכול לסייע מאד בהבנת החומר הנלמד.

לגיוון של אמצעי ההוראה, המחשה באמצעים חזותיים מקלה מאד על ההבנה, והסבר של תהליכים דינאמיים יכול להיות פשוט בהרבה בעזרת המחשה דינאמית. מחקרים הראו כי השימוש הרב ביותר בהמחשות ויזואליות ודינאמיות בהוראה נעשה בשיעורי מדעים ומתמטיקה.

עולם הילד עומד בסתירה לטבעה הפנימי של הטכנולוגיה. אולם הילד מצוי בהתפתחות ובהתבגרות. את הטכנולוגיה על אמצעיה השונים יש להביא במגע ובדיאלוג עם הילד בהדרגה, כתהליך מתמשך שמכוון למקום הפנימי של כל ילד וילד, תוך כדי הקשבה לטבעו העמוק וידיעת ההשפעות שלה על התפתחותו.

מן ההכרחי והבלתי נמנע תחילה באיטיות ובצורה הדרגתית עם הבשלתם של שלבי התפתחותו  אל אמצעים טכנולוגיים נוספים שמבחינה פנימית פחות מונעים את התפתחותו ואישיותו יכולה לשלוט בהם ולא כמו בדרך כלל הם בו. גם בבית הספר היסודי נראה לכן שיש לעשות שימוש מוגבל ומינימלי בטכנולוגיות השונות. זהו עדיין גיל בו מתעצב הילד ובמיוחד כוחות נפשו. העזרים הטכנולוגים משפיעים מאד על תהליך זה של עיצוב וכוון ההשפעה ברור. בכל מקרה הם אינם יכולים להחליף את המגע האנושי, שהנו בגיל זה קריטי להמשך התפתחות הילד.

ילדים הלוקים ב-ADHD חווים תחושה של דחייה מצד קבוצת השווים  וזאת עקב היותם תוקפנים, שתלטניים, אימפולסיביים, לא בוגרים בהתנהגותם, דברנים יתר על המידה.  

תחושת הדחיה אינה רק מצד קבוצת השווים אלא גם מצד המבוגרים ואף ההורים ובני המשפחה נוטים לחוש תסכול אל מול התנהגות הילד לדחות אותו ולהתבייש בהתנהגותו כל אלה מעצימים את תחושת הדימוי השלילי של הילד. 

הכישלונות במסגרת הבית ספרית שאינה מותאמת עבור הילדים הללו פוגעת בדימויים העצמי ונותנת להם תחושה של "טפשיים" .

המסגרת הבית ספרית לא תמיד מתאימה לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז כיתות גדולות מדי מגבירות את הסיכוי כי ילדים עם הפרעות קשב "יפלו בן הכסאות" וכי לכישלון המתמשך בבית הספר יש מחיר נפשי קשה מהילד (Dumas)

מכאן ניתן לראות בוודאות כי הפרעת קשב וריכוז משפיעה באופן ברור על הדימוי העצמי של הילדים הלוקים בהפרעה , הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי .

כפי שהוצג בעבודה זו קיים קשר ישיר בין מאפייני ההפרעה לחוסר ההצלחה ביצירת דימוי עצמי חיובי ובכלל לחוסר הצלחה הנובעת מדימוי עצמי שלילי .

להפרעת קשב וריכוז  יש השפעה על הדימוי העצמי של הילדים הסובלים מההפרעה.

הפרעת ADHD כוללת בתוכה היבטים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, מבחינה חברתית הילדים הלוקים בה מתקשים לתקשר בצורה ברורה ואיכותית עם הסביבה. פירושם ועיבודם של המציאות החברתית לקויה, דבר אשר מוביל להתנהגויות שאינן הולמות מצבים, כמו כן השפה הפנימית שלהם אינה מאורגנת, יכולת ההסמלה ויכולת הקשב הינן נמוכות, דבר אשר מקשה עליהם בפעילויות קוגניטיביות שונות ובעצם יוצר ביטוי של עולם דמיון פנימי (Krueger & Kendal)

חייהם של צעירים מסביב לעולם, מבחינת הניסיון החברתי והתרבותי, הופכים ליותר ויותר דיגיטליים, ופעילויות היום-יום מאופיינות בשימוש מרובה במכשירים מתוחכמים וביצירת אינטראקציות באינטרנט. וצפוי כי עתידם של הצעירים יערב בתוכו סביבות עבודה דיגיטליות ללא קשר לסוג המקצוע אליו יגיעו התלמידים. ככל שעובר הזמן הופכים הצעירים ליותר מרק "משתמשים" בטכנולוגיה, הם חיים את הטכנולוגיה ולעתים גם משפיעים על עיצובה. מחקרים קודמים הראו כי שימוש במחשב ככלי לימודי יכול להיות דרך חדשנית ומקורית להקניית מיומנויות החשיבה הגבוהה  (ויצמן וברוזה).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

קלעי, ע'. ריינגולד, ר' ורמר, ר'. הזיקה בין תמיכות מרצה ובין חשיבה מטא-קוגניטיבית של סטודנטים בפורום מתוקשב. דפים, 45, 170 – 194.

רפאלי, ש' ושגב, ל'. משחקים רציניים - מה למשחקי מחשב ומערכת החינוך. דוגמה ליישום. הד החינוך.

Barkley, R.A. Attention deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment (3rd-ed). New York: The Guilford Press