‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

מאפייני הפוליס. 4

גאוגרפיה. 4

מוסדות השלטון 4

דת ותרבות. 5

אזרחים ותושבים.. 5

צבא. 7

התפתחות הפוליס. 7

הקולוניזציה. 9

הפוליס ההלניסטית. 9

הפוליס אתונה. 10

היסטוריה. 10

אתונה בתקופה הארכאית והקלאסית. 10

דת. 13

דמוגרפיה ומעמדות. 13

כלכלה. 13

חקלאות וחרושת. 13

מסחר. 14

תפקידי המדינה במשק. 14

עבדות. 15

צבא אתונה. 15

הצי המלחמתי 15

צבא היבשה. 16

פוליטיקה ומשטר. 17

המשטר בתקופה הארכאית. 17

כינון הדמוקרטיה והתקופה הקלאסית. 18

ספרטה. 19

גאוגרפיה. 19

היסטוריה. 20

התקופה הפרהיסטורית ותקופת המעבר. 21

התקופה הארכאית. 21

התקופה הקלאסית. 23

התקופה הלניסטית. 26

התקופה הרומית. 29

ספרטה בימי הביניים.. 29

תרבות וחיי חברה. 29

ההופעה הספרטנית. 30

הספורט בספרטה. 30

דת. 31

מדינה וחברה. 32

מבנה האוכלוסייה. 32

צורת שלטון 32

הכלכלה הספרטנית. 33

מעמד הנשים.. 33

השירות והאימון הצבאי 34

ספרטה המודרנית. 35

קרב תרמופילאי 36

הקרב. 37

הקרב בתרבות הפופולרית. 38

הסרט "300" על צבא ספרטא. 39

העלילה. 39

שחקנים ראשיים.. 40

הפקה וצילום.. 41

תקציב והכנסות. 41

ביקורות. 41

ביבליוגרפיה. 43

עבודה אקדמית בלימודים קלאסיים:

פּוֹליס היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה. לרוב הייתה הפוליס גם קשורה למיקום גאוגרפי. הפוליס הייתה מעין מדינה בזעיר אנפין ומכאן כינויה הרווח "עירמדינה" אשר סיפקה את הצרכים הקהילתיים של תושביה הגנה, שיפוט, חקיקה, תרבות ופולחן דתי, ובמקרים מסוימים גם שירותי רווחה וחינוך אף ששירותים אלה היו נדירים בעולם העתיק כשירות הניתן על ידי הקהילה/השלטון.

מקובל לומר שהפוליס היא בעלת מובן של "גוף אזרחים" יותר מאשר במובן של אוסף מבנים במיקום גאוגראפי ספציפי.

ברוב המקרים הייתה הפוליס קשורה לאזור גאוגרפי מסוים. הדגם הרווח היה של עיר מוקפת חומה, במרכזה מצוי האקרופוליס ובו מצויים המקדשים ומוסדות השלטון העיקריים, וסביבה יישובים חקלאיים שתושביהם נמנים גם הם על תושבי הפוליס. שטח הפוליס הגדולה ביותר אתונה לא עלה על 2,500 קמ"ר והקטנה ביותר כפי הנראה דלוס על שטח של 5 קמ"ר‏. יחד עם זאת, הקשר הגאוגרפי לא היה הכרחי, כפי שניתן לראות בפרשת מסע הרבבה של קסנופון ובנטישת אתונה בעת הכיבוש הפרסי. גם לספרטהלמשל היה מבנה יוצא דופן: היא ישבה על 5 כפרים. האומדנים המקובלים לאוכלוסיית הפוליס הם בין 20,000 תושבים פוקאיה, פריאנה ל250,000 תושבים אתונה, סירקוסאי‏. רוב הפולייס נבנו בסמוך לחוף הים באזור שאיפשר קיום נמל.

גם למוסדות השלטון לא הייתה תבנית קבועה המוסדות השתנו מפוליס לפוליס, ולא פעם אף עברו שינויים במהלך ההיסטוריה של הפוליס. יחד עם זאת, ניתן לזהות חמישה סוגי מוסדות שלטון בסיסיים אשר משותפים לרוב הפולייס:

1. אספת העם
2. מועצה
3. משרות ממלכתיות
4. השופטים
5. האסטרטגים

אתונה העתיקה הייתה אחת הפוליס החשובות והמשפיעות ביוון העתיקה. אתונה הייתה אחת הפוליס המאוכלסות והגדולות ביותר ביוון. אלכסנדר פוקסמעריך את אוכלוסייתה בכ300,000 נפש. שטחה כלל את אטיקה וגודלה היה כ2,500 קמ"ר מדינת ענק במונחים יוונים כשגודל רוב הפולייס לא עלה כמה עשרות או לכל היותר כמה מאות קילומטרים רבועים.

אתונה היא אחת המקורות של הדמוקרטיה המערבית. היצירה הספרותית של יוון הגיעה לפסגות עם הטרגדיות של סופוקלס, הקומדיות של אריסטופנסויוצרים אחרים שפעלו באתונה. סוקרטס, אפלטון,אריסטו ופילוסופים אחרים שפעלו באתונה הביאו את הפילוסופיה היוונית לפסגה. הפסלים של פידיאס היו בין היפים ובין המוערכים בכל רחבי האויקומנה הארץ הנושבת בפי היוונים.

ספרטה היא עיר קטנה ביוון. היא התפרסמה בזכות ההיסטוריה הארוכה שלה, במיוחד מהעת שבה הייתה פוליס חשובה ביוון העתיקה. היא חרבה בשלהי העת העתיקה, ומאז נעדרה חשיבות כלשהי. העיירה ספרטה, שהוקמה מחדש במאה התשע עשרה, שוכנת בחבל לאקוניה, בחלק המרכזי הדרומי של חצי האי פלופונסוס, והיא בירת חבל זה. [1]

שמה של ספרטה נודע לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה, שהפך שם דבר, ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנודע בכל רחבי יוון העתיקה. נחישותם של לוחמיה אפשרה לספרטה להתקיים בלי חומות מגן עד אמצע המאה ה4 לפנה"ס, שכן אף אויב לא העז להציב רגלו על אדמתה. שטח שלטונה של הפוליס השתרע על־פני כ7,500 קמ"ר, שטח גדול במושגי יוון הקלאסית, שחבק את לאקוניה כ3,500 קמ"ר ונחלה נוספת, מסניה 4,000 קמ"ר.

ספרטה עמדה בראש הליגה הפלופונסית והגיעה לשיא תהילתה כאשר עמדה בראש הכוחות היווניים שהדפו את הפרסים, כשאלו ניסו לכבוש את יוון בשנת 480 לפני הספירה. 

אחרי המלחמה בפרסים הייתה ספרטה נתונה במאבק ממושך עם אתונה על ההגמוניה ביוון. מאבק זה, הידוע בשם "המלחמה הפלופונסית", הסתיים בניצחונה של ספרטה, אך החליש אותה. ספרטה נותרה הכוח ההגמוני ביוון במשך כמה עשרות שנים, אך אחרי המלחמה נגד תבאי המחצית הראשונה של המאה ה4 לפנה"ס דעך כוחה. הפוליס לא הצליחה להשתקם ממפלתה ולא שבה למעמד בכורה ביוון. מאוחר יותר, בשנת 192 לפנה"ס, שולבה ספרטה בליגה האכאית, וכ50 שנה לאחר מכן נבלעה על ידיהרפובליקה הרומית .

קרב תרמופילאי 

קרב תרמופילאי הוא קרב שנערך במצר היבשתיתרמופילאי שבמרכז יוון בשנת 480 לפנה"ס, בין צבא בן שבעת אלפים לוחמים מן הברית ההלנית בראשותלאונידס מלך ספרטה, לבין צבא האימפריה הפרסיתשמנה בין 250 ל360 אלף לוחמים, שפלש ליוון בשנה זו. היוונים הצליחו להדוף במשך שבעה ימים את התקפות הפרסים במעבר הצר, עד אשר אחד מן היוונים בני המקום גילה לצבא הפרסים דרך בהרים שאיפשרה לאגף את הצבא היווני ולהביסו. לאונידס ו300 לוחמים ספרטנים נשארו ללחום בפרסים עד המוות. הקרב, ועמידתם של הלוחמים הספרטנים מול כוח רב מהם, הפכו למופת של אומץ לב שמלווה מאז את תרבות המערב

הסרט "300" על צבא ספרטא

 300 הוא סרט פנטזיה היסטורית בבימויו של זאק סניידר. הסרט הוא עיבוד לרומן הגרפי מאתפרנק מילר, אשר גם שימש כמפיק ויועץ. הסרט צולם ברובו בטכניקת מסך כחול על מנת להמחיש את התיאורים הגרפיים שבנובלה.

סיפורם של 300 לוחמי ספרטה ומלכם, המלך לאונידסבהדיפתם את צבא האימפריה הפרסית בקרב הידוע כקרב תרמופילאי, בשנת 480 לפנה"ס. הקרב עצמו הוביל לקרב פלטאיה, שנערך שנה לאחר מכן. את הסיפור מציג החייל הספרטני דיליוס על ידי קריינות. 

עלילת הסרט מוצגת כחלק מסיפור המלווה את תקופת חניכותו של לאונידס הצעיר, בקשיים יוצאי הדופן המאפיינים את חינוכם וחישולם של לוחמים ספרטנים. אל לאונידוס הבוגר, מלכה של ספרטה, פונים שליחיו של כסרכסס ודורשים את כניעתו. לאונידס בוחר להרוג את השליחים על עצם דרישתם ומחליט לעצור את התקדמותו של כסרכסס לתוך יוון. הפוליטיקה הפנימית של ספרטה מונעת מלאונידס מלהפעיל את מלוא עוצמת צבאו והוא מחליט לצעוד לעימות בראש כוח מצומצם של 300 לוחמים. את לוחמיו מבקש לאונידס לבחור מבין הבוגרים שכבר הקימו משפחות והעמידו צאצאים שישאו את שמם בעתיד, רמז לעתיד הצפוי להם. בדרכם למצר היבשתי תרמופילאי פוגשים הספרטנים את הצבא האכדי המצטרף אליהם.

בהגיעם לצוקים הצרים של תרמופילאי המכונים "השערים החמים", לוחמי ספרטה מבחינים בצבא הפרסי המתקרב ובונים חומה לבלום את התקדמותם. גיבן ספרטני בשם אפיאלטס מבקש להצטרף לצבאו של לאונידס ומזהיר אותו מפני מעבר סודי שהפרסים ישתמשו בו לצורך איגוף וכיתור הלוחמים הספרטנים. לאונידס מסרב לצרפו משום שאינו יכול לאחוז כיאות במגן, מה שיצור חוליה חלשה במערך הטקטי.

הלוחמים הספרטנים נעזרים במבנה הטקטי, במישור הצר, ובמיומנותם בשימוש בכידונים ובחרבות כדי להדוף גל אחר גל של לוחמים פרסים אל מעבר לצוקים ומחזיקים מעמד בהתקפת חיל פרשים ללא כל אבידות. כסרכסס מתרשם לנוכח תעוזתם של הספרטנים, ומנסה לשחד את לאונידס בכסף וכוח תמורת כניעתו. לאונידס מסרב, באומרו כי יגרום "אפילו למלךאל בעצמו לדמם".

הסרט שבר שיאים בקופות, עם הכנסות של למעלה מ456 מיליון דולר, אם כי מבקרי הקולנוע היו חלוקים בדיעותיהם לגבי מראהו וסגנונו של הסרט חלקם שיבחוהו כהישג קולנועי מרשים, וחלקם מתחו ביקורת על העדפת ויזואליות עלפני פיתוח הדמויות, כמו גם הצגתם של הפרסים כעם ברברי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלכסנדר פוקס, מהותה של הפוליס היוונית, בתוך: מדינה וחברה ביוון, מוסד ביאליק, תשל"ו. ההיסטוריה של מט"ח

קסנופון. מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס

משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, ירושלים

Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed

Andrewes A. The Greek Tyrants (London )