‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

שאלת המחקר. 4

מבוא. 4

לפני קום המדינה יחסי החוץ של התנועה הציונית. 4

מקום המדינה עד לסוף שנות השמונים.. 4

משנות התשעים.. 5

היחסים עם המעצמות. 6

יחסי ישראל ארצות הברית. 8

יחסי ישראל ברית המועצות. 9

יחסי ישראל רוסיה. 9

יחסי ישראל בריטניה. 10

יחסי ישראל צרפת. 10

יחסי ישראל גרמניה. 11

האיחוד האירופי 14

היסטוריה. 14

יחסי האיחוד האירופי וישראל במאה ה21. 15

מדינות ערביות ומוסלמיות. 16

החל משנות התשעים.. 17

יחסי ישראל טורקיה. 18

החרם הערבי 19

האו"ם וגופים בינלאומיים.. 19

אסיה. 21

ידידות בעולם.. 21

סקנדינביה. 22

מדינות העולם השלישי 22

יהדות העולם.. 22

נציגויות ישראל בעולם.. 24

משרד כלכלי 24

סיכום.. 25

ביבליוגרפיה  26

מאז הקמת מדינת ישראל ידעו יחסי החוץ שלה עליות ומורדות ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם, ועם הגופים הבינלאומיים. כמדינה קטנה במזרח התיכון שאפה ישראל לקבל את חסותה של מעצמה מערבית אחת לפחות כערובה לביטחונה ולשגשוגה.

בשנות ה80, בעקבות מבצע שלום הגליל, גברה הביקורת העולמית על ישראל. כניסת הצבא ישראלי לבירה הערבית וטבח סברה ושתילה, שהוצג כאחריותה של ישראל, עוררו סערה בקרב מדינות העולם. האינתיפאדה פגעה גם היא בדעת הקהל לגבי ישראל, שכן העלתה את שאלת הכיבוש של האוכלוסייה הערבית בשטחים. ניסיונותיהן של מדינות ערב להציג את ישראל כ"מדינה קולוניאליסטית" נשאו גם הם פרי וישראל זכתה לגינויים באו"ם.

בשנות ה90 חל שיפור ביחסי החוץ של ישראל, ומאז ועד היום קשרו קשרים דיפלומטיים עם ישראל 68 מדינות נוספות. מדינות אלו כוללות 28 מדינות מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר, אשר החל ב1989 החלו לקשור קשרים עם ישראל. קבוצה נוספת של כ30 מדינות כללה את מדינות אפריקה אשר התאכזבו מהקשר עם מדינות ערב והחל מאמצע שנות השמונים של המאה ה20 החלו לקשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל. בתחילה היו אלו זאיר, ליבריה, חוף השנהב וקמרון ולקראת סוף שנות השמונים הצטרפו אליהם אתיופיה וקניה. תהליך כינון הקשרים התקדם באיטיות בגלל העדר נחרצות ישראלית לכינון הקשרים מחד, חלקית בגלל חוסר הרצון של הממסד הביטחוני בקשרים רשמיים אשר עלולים להפריע לקשרים הביטחוניים החשאיים, ומאידך בגלל הקשרים של ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אולם בראשית שנות התשעים כוננו קשרים דיפלומטיים כמעט עם כל מדינות אפריקה. כן נקשרו קשרים עם מדינות קומוניסטיות במזרח אסיה, החל במונגוליה בספטמבר 1991, עבור דרך סין בינואר 1992 וכלה בוייטנאם, [1]קמבודיה ולאוס במחצית השנייה של 1993. כן נקשרו קשרים עם הותיקן בדצמבר 1993, עם הודו, בינואר 1992 וטורקיה בדצמבר 1991. הסכמי אוסלו הביאו לקשירת קשרים עם ממלכת ירדן בעקבות הסכם השלום עם ירדן וכן לקשרים עם מרוקו, תוניסיה, עומאן, מאוריטניה וקטאר, אולם למעט עם ירדן, הקשרים עם מדינות אלו נותקו או הושהו בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה או מבצע עופרת יצוקה‏.

עם זאת, המשיכה להימתח ביקורת קשה עליה באו"ם, בעיקר בשל המשך הבנייה המסיבית בהתנחלויות, פעילויות צבאיות שונות ובשנים האחרונות בעיקר עקב המשך בניית גדר הביטחון. הצעות גינוי רבות לישראל נדחו, למרות רוב עצום בעדן, בשל הטלת וטו מצד ארצות הברית, ידידתה העיקרית של ישראל.

בספטמבר 2011 נפתחה מחדש שגרירות ישראל בגאנה לאחר 38 שנות נתק.

כיום מכירות כ160 מדינות בישראל ומקיימות איתה יחסים דיפלומטיים. 36 מדינות אינן מקיימות איתה יחסים דיפלומטיים, 26 מתוכן אינן מכירות בישראל, רובן הגדול מדינות מוסלמיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Zach Levey, Israel and the Western Powers,  Chapel Hill and London: The University of North Carolina Press, 203 pp‏.