כיצד בא לידי ביטוי ניתוח סצינות בקולנוע ישראלי נבחר?

תוכן עניינים

מבוא. 

הם היו עשרה. 

החולמים: אורי ברבש.. 

"הוא הלך בשדות". 

ניתוח סצינות מפורט. 

סצינת מפגש ראשון של אורי עם אביו- 

סצנת הארגזים. 

עריכה סינטטית. 

סצנת ההתעלסות. 

סרטי מלחמה בקולנוע הישראלי 

קונבנציות נוספות של סרט מלחמה קלאסי 

3 סוגים של נשיות בסרטי המלחמה

שתי אצבעות מצידון

"גמר גביע"

"המלחמה שלא הייתה"

עונת הדובדבנים. 

שתי אצבעות מצידון 

ייצוג השואה. 

דמויות אב. 

"בגלל המלחמה ההיא"- אורנה בן דור. 

היחסים בין מזרחים לאשכנזים ואופן הצגתם בקולנוע הישראלי

סיכום.

בגלל המלחמה ההיא - אורנה בן דור מתארת השואה תוך התמקדות בסיפורו של יהודה פוליקר ושואת יהדות סלוניקי.

הם היו עשרה הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים ונחשב לאחד הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע הישראלי.

עלילת הסרט עוסקת בחבורת חלוצים המקימים מושב שיתופי בארץ ישראל. הסרט עוסק באתגרים העומדים בפני הקבוצה: יחס השלטונות העות'מאנים, יחס השכנים הערבים, בעיות קיומיות (מלריה, מחסור במים) וגם היחסים הפנימיים בקבוצה. בקבוצה תשעה גברים ואישה - מניה.

על הסרט נכתבה כמות רבה של ניתוחים. החוקרת אלה שוחט מציינת, כי השימוש בשפות המקוריות של כל אחת מן הדמויות (החלוצים מדברים רוסית, הערבים ערבית), וניסיונם של החלוצים לתקשר בערבית מסמל את פתיחותם‏‏.‏חוקר קולנוע נוסף, ניצן בן שאול, ניתח את הסרט בהשוואה לסרט "צבר", וטוען, כי בעוד שהקונפליקט בין יהודים לערבים ב"צבר" עוסק במשאבים; ב"הם היו עשרה" הוא קונפליקט על חוק וסדר, הטומן בחובו אפשרות לפתרון‏‏. מבקר הקולנוע אורי קליין כתב כי "המושגים בית וקהילה, כפי שהם מתוארים ב("הם היו עשרה"), מעורערים: הבית הוא ארעי, הקהילה מורכבת מיחידים שאינם משתלבים לקולקטיב, למרות הטקסים החברתיים שהם משתתפים בהם הכוללים קטעי שירה משותפת ואפילו קטע של ריקוד חסידי בעת הקציר"‏‏.‏

החולמים: אורי ברבש צולם ברוסיה- רגע לפני שהם עוזבים את ארצם. מעבר לארץ ישראל- תמונה ראשונה של רכיבה על סוסים. קבוצה/ קולקטיב- באים מאירופה לא"י כדי להגשים את הקולקטיב הציוני. התצלום הראשוני מצולם בגולה רגע לפני עזיבת מולדתם, הם לבושים בבגדים בורגניים מאוד. שני אנשים מאחרים לסצינה- מעיד על קרע בעניין הקולקטיב. ישנם כאלו שהאינדיבידואליות חשובה להם. עדיין זה לא מובן לכולם אך הבמאי נותן לכך ביטוי ראשוני. (בהמשך העניין של יחיד מול קולקטיב יעלה). סצינת הסוסים- ערבים רוכבים על סוסים, שליטה במרחב. קולות הרקיעה והפרסות שלהם מבליטים את העובדה של נוכחותם בשטח לעומת הסרט הקודם, שם הערבי לא נראה אלא אוזכר ממש בתמצית.
החלוצים ממוקמים בראש ההר- זה המרחב שלהם וקיים מן מבצר- שמעיד על הפרדה עצמית ממה שקורה בארץ ושראל ובפלסטין (תסמונת המצור). 

הוא הלך בשדות" מבוסס על ספרו של משה שמיר שגם נקרא "הוא הלך בשדות". הסרט מוסיף מסגרת – התחלה בשנת 1967, פלשבק ל 1948 וחזרה ל 1967.

הפלשבק של הילד אורי (גיבור הסרט) ומי שנזכר במעלליו של אבא שלו, אורי האב. ישנה התייחסות לשתי מלחמות: המלחמה בבריטים ב 1948 ובמלחמת ששת הימים ב 1967.

הסרט מראה מתחים בין הרעיון של הקולקטיב וההקרבה העצמית, מסירות למען המדינה, מול צרכים אינדיבידואליסטים. הסרט עוקב איך אורי (אסי דיין) הגיבור של הסרט, נע בין החובה, לרצון בחיים פרטיים וכו'. מה שקורה לו קורה גם למבוגרים שלו- מלח הארץ, גרושים, כל אחד הולך לדרכו. ואביו נמצא בשליחות.

הסרט עוסק במתח בין האינדיבידואל לקולקטיב. העיסוק מתאפשר מכיוון שהחברה הישראלית משתחררת מהתנועה הציונית. 

שתי אצבעות מצידון-משלב דגם לאומי הירואי ופוליטי ביקורתי. אלמנטים של ביקורתיות פוליטיות- סרטים שמתייחסים באופן ביקורתי של היחס שלנו כלפי הפלסטינים.

הרצון להחזיר לפלסטינים את האישיות שלהם. לדבר על פלסטינים כאנושים בישראל זוהי עמדה פוליטית.

"גמר גביע"-מתעלם מהלאומי והרואי ומתמקד בביקורת פוליטית ביקורתית מעמיד במרכז את הכיתה שחוטפת 2 חיילים ישראלים והניסיון להראות את הסכסוך דרך העיניים של הפלסטינים. מוחמד בכרי ממלא תפקיד ראשי בסרט הזה

המלחמה שלא הייתה"-מציג את המלחמה במונחים פוסט מודרניים. התיאורטיקן שמדבר על המושג "מלחמה פוסט מודרנית" נקרא ז'אן בודריאר או וירטואלים. מדבר על מצב שבו המקור הולך ונעלם. המלחמה הולכת ונעשית בלתי מושגת ובלתי נתפסת. במקום זה מקבלים דימויים מדרגה שלישית. העירקיים עצמם לא חטפו את המלחמה כך.

עונת הדובדבנים  עוסקת בתקופת מלחמת לבנון דרך נקודת מבט של חייל מילואים שעוסק בפרסומים ודימויים ולכן התודעה שלו והאופן שהוא חווה את המציאות מתווכת דרך דימויים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)