שאלת המחקר. 

מבוא. 

לונדון מיניסטור

כיכר המדינה

המדרחובים.

מדרחוב בן יהודה בירושלים

מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב

מדרחוב נורדאו בחיפה

מדרחובים נוספים

הקניונים מגיעים לישראל. 

דיזינגוף סנטר. 

קניון איילון 

ה-Mall האמריקאי 

השפעת קניון אילון על תרבות הקניות בארץ.

הגל השני והשלישי של הקניונים והתפתחות תרבות ה-Windows Shoping.

"קיריון"

ראשונה לציון בקניונים.

רשימת הקניונים הפופולאריים בישראל.

התפתחות קניוני היוקרה והקונספט

גן העיר

עיצוב כשם קוד תרבותי

דן דזיין סנטר

קניוני אקסטרה לארג'

קניון מלחה בירושלים וקניון בת ים

מגדלי עזריאלי בתל אביב

הגורמים לתהליך הקניוניזציה של ישראל.

הנוחות והאווירה (חווית הקניה) 

הדחף להתחכך. 

תהליכים חברתיים גלובאליים

התמורות שחוללו הקניונים בתרבות הקניות הישראלית.

שירותי מכירה ברמה אמריקאית ואירופית

שדרוג מרכזי המסחר השכונתיים

התפתחות מרכזי המסחר הזולים

שדרוג הקונה. 

הארכת שעות המכירה. 

שבוע עבודה מקוצר. 

שדרוג החנות הישראלית. 

חו"ל בארץ.

מהפכת השירותים הציבוריים

פרבור והמתת מרכזי העסקים העירוניים

הופעת חנויות המגא-סטור (פאואר סנטר)

הקאמבק של הרחוב העירוני 

ביקורת על תרבות הקניונים

"רחובות סוהו" (סטודנטיאלים-בוהמיינים) נוספים

רחובות עם שיק חדש

ביבליוגרפיה. 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של התפתחות מרכזי הקניות בארץ ?

ההיסטוריה של מרכזי הקניות בישראל מתחילה בשנות ה-70 של המאה ה-20. ב-1972 הוקמו מרכז כלל בירושלים ולונדון מיניסטורס במרכז תל אביב שאינם נחשבים כיום לקניונים בעלי המאפיינים המודרניים אך היוו בזמנם נקודות ציון בהתפתחות טיפוס העסק בישראל. חמש שנים לאחר מכן נפתח דיזנגוף סנטר שהיה למעשה מרכז הקניות הראשון המתפקד ככזה גם היום. "הסנטר" נבנה במרכז העיר, ברחוב דיזנגוף שהיה אז מרכז העיר התוסס ביותר, ונהנה ממיקום אסטרטגי ביותר בתקופה שבה עומסי התנועה בעיר היו פחות משמעותיים מהיום.

רק בשנת 1985 נפתח קניון איילון ברמת גן שנבנה על פי התפישה של מרכזי הקניות האמריקניים - מתחם קניות מחוץ למרכז העיר עם מגרשי חנייה רחבים סביבו. הקניון הוקם ביזמת דוד עזריאלי שאף המציא את המילה "קַנְיוֹן" שהשתרשה מאז בשפה העברית. על פי אחת הגרסאות, זהו הלחם של המילים "קניות" ו"חניון". השם נקלט בעברית ומשמש כיום לכל מרכז קניות מקורה (Shopping Mall).

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 נבנו ברחבי הארץ עוד עשרות קניונים, כמעט בכל עיר מרכזית בארץ. אחת התופעות הנוספות שהחלו לצבור תאוצה מאז סוף שנות ה-90 היא בנייתם של קניונים בתחומי מועצות אזוריות הנמצאות בקרבת אזורים עירוניים ופרווריים. מרכזי קניות ומתחמי מסחר אלו נבנו בקני מידה שונים בסמוך לצמתים רבים ברחבי הארץ ונהנו מלקוחות רבים שהגיעו אליהם גם מתוך הערים הסמוכות, ואף בשבתות. בניית קניונים אלו השפיעה רבות על כלכלת הסביבה ובין היתר פגעה, במקומות מסוימים באופן קשה, בעסקים הקטנים של אותן ערים שבסמוך אליהן נבנה מרכז הקניות. מן המקרים הידועים והבולטים הוא הפגיעה בעסקי מרכז העיר ברחובות בעקבות "מתחם ביל"ו" ומרכז העיר נתניה שמזה שנים סובלים מבריחת לקוחות למרכזי הקניות שנבנו בשפיים וגעש ובאזור בית חרות וכפר ויתקין שלאורך כביש החוף. לצורך הקמת קניון קריית אונו חוסל המרכז המסחרי המקומי והגדול וכן רחבה עירונית, ואת מקומו תפס הקניון המכיל רשתות ארציות ובינלאומיות ללא כל שטח ירוק או ציבורי פתוח.

לפי נתוני שנת 2008, היה הקריון שבקריית ביאליק, הקניון בעל הערך הגבוה ביותר בארץ, כשהניב לבעליו דמי שכירות חודשיים של 10 מיליון ש"ח‏.

ב-2013 נפתח בבאר שבע ה"גרנד קניון", הקניון הגדול בישראל הכולל 250 חנויות בשטח של 50 אלף מטר רבוע (סך הכל 160 אלף מ"ר). עד אז היה הגרנד קניון שבחיפה מרכז הקניות המקורה הגדול בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גלי ברגר, קניון זה לא דמוקרטיה