כיצד בא לידי ביטוי אפקטיביות ניהולית בביה"ס והשפעה על האקלים הבית ספרי?

תוכן עניינים

עמדות שלי בנושא. 

מצב מצוי לעומת מצב רצוי 

סקירת ספרות. 

סגנונות ניהול. 

אפקטיביות ניהולית

מנהיגות מעצבת 

מנהיגות כריזמטית 

תפקידו של מנהל בית ספר. 

אקלים בית ספר. 

הקשר בין המעבר מניהול ריכוזי של המערכת לניהול ביזורי לסגנון ולאקלים.. 

רפורמת דברת – והקשר שלה לסגנון ניהולי ולאקלים בית ספרי 

אחריות משרד החינוך לאחר רפורמת דוברת:. 

פרוייקט "אופק חדש" – רקע וחזון 

פרוייקט "אופק חדש" ניהול וארלים. 

סיכום דיון ומסקנות. 

המציאות כיום אכן מובילה לאינטגרציה בין ניהול ומנהיגות של מנהל ואפקטיביות השפעתו על אקלים בית ספר. בעבר לא התייחסו לנושא אפקטיביות המנהיגות וכיום ישנם קורסים שונים בנושא פיתוח מנהיגות, וזאת מכיוון שהגיעו להבנה שמנהיגות וגם ניהול משלימים זה את. גו'ן קוטר בספרו להוביל לשינוי ציין שלא לימדו את האנשים הרבה על מנהיגות. רק מנהיגות מסוגלת להעניק מוטיבציה לשנות את אופי ההתנהלות ולהביא לצמיחה אישית של כל עובד ולשמור על רמה נאותה של יחסים בינאישיים בתוך המערכת.

דפוס ניהול, המכוון במידה רבה לטיפוח יחסי – אנוש, יתבטא באינטימיות גבוהה, דחיפה קדימה והתחשבות רבה בצוות המורים. צ'אנג כתב כי בתי ספר שבהם שרר אקלים בית ספרי נוח, נבדלים מבתי ספר בהם היה אקלים בית ספרי לא נעים במונחים של היחסים האנושיים, והמנהלים הם האחראים להבדל זה.

השפעת סגנון ניהול על אקלים בית הספר בא לידי ביטוי במסגרת קבלת החלטות של מנהל וכן במסגרת התנהגות מסוימת הננקטת על ידי מנהל.

מנהל אחראי לכל הנעשה במוסדו ומאציל מסמכויותיו לחברי הצוות החינוכי והארגוני בבית הספר, משתפם בתהליכי קביעת מדיניות המוסדית וקבלת ההחלטות. כך מגביר המנהל את הזדהותם של המורים עם מקום עבודתם ומחויבותם האישית להצלחתו. בדרך זו פועל המנהל בסגנון ניהול יזמי Hall et al כתב, שהגישה היזמית מתחברת למנהיגות אנושית שהיא רצון לבצע שינויים נכונים בבית הספר הנראים על פי חזון אישי או צוותי. בדרך זו משפיע מנהל על אקלים בית ספר על ידי חיזוק הפן החברתי ואווירת שיתוף הפעולה בצוות, אך עלולה להיפגע ההקפדה על ביצוע מטרות שהציב לעצמו המנהל, בתחום הפיתוח ואף המשמעת.

 חוקרים נוספים כגון : גולדרינג הוסיף יותר מאוחר שמנהל שפועל על פי גישה יזמית וכמנהיג אנושי הוא מנהל אבהי – תומך , חברי ומחזק, שמתייחס למורים כמי שזקוקים לתמיכתו, שם דגש רב על מצוקותיהם השונות כולל האישיות, מעמעם את הבדלי התפקידים עם המורים באמצעות הימצאות רבה עימם, גילוי לב כלפיהם וכך מעלה את המוטיבציה

שלהם תוך שימת לב לתנאי עבודתם.

סגנון ניהול זה דומה לסגנונו של המנהל בבית הספר בו אני עובד. הבא לידי ביטוי בחביבותו כלפי המורים בסבלנותו וסובלנותו כלפי צוות בית הספר, בשיחותיו בהפסקות על כוס קפה בחדר המורים ובדאגתו לרווחתם של המורים והתלמידים.

על פי הספרות מנהיגות מעצבת תורמת משמעותית לקידום אקלים בית ספרי בה מנהל גורם למונהגים להנהיג את עצמם ולפתח את יכולתם האישית לבוא לידי ביטוי ביכולת הארגונית ובהשגת היעדים והמטרות ובכך לתרום למצוינות ארגונית ולאקלים מטבי.

סרג'יובאני,ת. בספרו ניהול בית ספר כתב, מנהיגות מעצבת מתבטאת בשלושה סגנונות :

1. מנהיגות בונה המבוססת על אווירה חמה, תמיכה והפגנת יחס אוהד למורים.
2. מנהיגות מלכדת המבוססת על הגשמת מטרות משותפות באורח אוטונומי ובצורה מגובשת.
3. מנהיגות מקשרת המבוססת על אכפתיות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי בין המורים.

אין ספק שמתחלף מנהל בבית ספר יש לתת עדיפות עליונה למנהל שצמח מצוות המורים, משום שנקודת הפתיחה שלו ביחסי האנוש טובה יותר הוא מכיר את אופיים של המורים, תרבות ארגונית של בית ספר, מצב סוציו אקונומי של משפחות התלמידים ומידת מעורבות ההורים. לעומת אדם שלא צמח מצוות המורים יגיע לנהל את בית הספר לא יהיה ניתן לדעת כיצד ישתלב ויתחבר ביחסי האנוש שלו לסובבים אותו כפי שציינתי את המנהל שהגיע לאחר פרישה מצה"ל וחיבורו למערכת החינוך כשל, עקב סגנון ציווי שאליו היה רגיל שגרם לאקלים שלילי בבית הספר - חוסר שיתוף פעולה בין המורים, ריחוק בין המורים, אי יכולת לפתח

מנהיגות האישית, מה שגרם לחוסר מחויבות של המורים להשגת היעדים והמטרות של בית הספר. אלפין וקרופט ציינו סגנון דומה שנקרא מנהיגות דירקטיבי או מנהיגות נוקשה בשני המקרים סגנונות אלו דומים בקווים כלליים לאותו מנהל שציינתי שפרש מהצבא והגיע לנהל את בית הספר. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבידן, מ' . מנהל ביה"ס כמנהיג פדגוגי. עיוניים במינהל וארגון החינוך. 11, 56-41.

סרג'ובאני, ת"ג . ניהול בית ספר היבטים עיוניים ומעשיים , האוניברסיטה הפתוחה, תל – אביב. 

Tagiuri, R. & Litwin, G.H.(eds). Organzatinal Climate : Explorations of a Concept. Cambridge, MA : Harvard University Press.