תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

גורמי העלייה. 3

הרכב העלייה. 4

עדות. 4

דת. 4

קליטת העלייה. 5

פיזור גאוגרפי 5

מאפייני הקליטה. 6

פוליטיקה. 6

תרבות. 8

כלכלה. 8

הגירה מישראל. 9

תגובת החברה הישראלית. 9

קשישים בישראל. 9

מדוע נחוץ פיקוח על העמותות. 15

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים.. 17

מצבם של עולים קשישים בישראל. 19

מצבם החברתי-כלכלי של העולים הקשישים בישראל. 21

ביבליוגרפיה. 25

העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה90. במהלך העלייה עלו מאות אלפים לישראל, עד שבתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון על אף שבפועל ברית המועצות כבר לא התקיימה‏.

יציאה של כל אזרח מברית המועצות הייתה מותנית באישור הק.ג.ב.. לרבים לא ניתנו אישורים כאלה ואזרחים שניסו לצאת מברית המועצות נקראו בוגדים. על פי הרוב הם פוטרו מעבודתם.

אלה מאזרחי ברית המועצות שקיבלו אישור להגר נאלצו לוותר על אזרחותם הסובייטית, וכן לשלם כסף עבור כך. נכסי דלאניידי, כמו דירות שבהן התגוררו, היו שייכים ברוב המקרים למדינה, ולכן נאלצו לוותר על רכוש זה ללא כל תמורה.

אחרי התפרקות ברית המועצות כל החוקים המפלים את המהגרים בוטלו והעולים לארץ יכלו לשמור על רכושם אם רצו בכך. בכל הנוגע לשמירת האזרחות הקודמת, המצב היה מורכב יותר, בהתאם לחוקי האזרחות של המדינות החדשות שקמו על חורבות ברית המועצות לשעבר.

בניגוד לעליות הראשונות ובדומה לעלייה הרביעית ולעליות שבאו אחריה, בעלייה זו מניעים ציוניים לא היוו את הסיבה העיקרית לעלייה אצל רוב העולים.

אחת הסיבות שיהודים רבים בחרו להגר דווקא לישראל היא העובדה שלבקשתה של ממשלת ישראל,ארצות הברית לא איפשרה יותר כניסה חופשית של מהגרים מברית המועצות בתחילת שנת 1990, בעוד ישראל קיבלה אותם ברצון וללא תנאים. עד לשינוי מדיניות ההגירה האמריקאית היגרו לארצות הברית במהלך שנות ה80 של המאה ה20 כ200 אלף יהודים מברית המועצות.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי שעריה של גרמניה היו גם הם פתוחים בפני מהגרים יהודים במהלך שנות ה90. למרות שרמת החיים בגרמניה הייתה גבוהה יותר מזו שבישראל וש"סל הקליטה" שיוצאי ברית המועצות יכלו לקבל בגרמניה לא היה פחות בערכו מסל הקליטה הישראלי, העדיפו רוב יוצאי ברית המועצות לעלות לישראל.

נמצא כי מצבם החברתי-כלכלי של העולים הקשישים קשה משל שאר הקשישים: הם עניים יותר, בריאותם הגופנית והנפשית רעועה יותר והם בודדים יותר.

החיבור מציג נתונים כלליים על הקשישים העולים ומתאר כיצד המצוקה הכלכלית משפיעה על תנאי חייהם. כמו כן, החיבור מתאר בעיות אחדות המיוחדות לקשישים עולים, ובודק את הגורמים העיקריים לקשייהם. נתונים כלליים• בסוף שנת 2005 חיו בישראל כ-687,500 קשישים (בני 65 ומעלה), שהיו 9.9% מכלל האוכלוסייה.

• משנת 1990 ועד סוף 2004 עלו לישראל כ-167,400 קשישים.

• 55% מהגידול במספר הקשישים בארץ מסוף 1989 עד סוף 2004 נובע מהעלייה מברית-המועצות לשעבר.

• 21.8% מכלל הקשישים בישראל (148,900 קשישים) הם עולים מברית-המועצות לשעבר.

• 19% מעולי ברית-המועצות לשעבר שעלו לארץ מאז שנת 1990 הם קשישים (כמעט כפול מחלקם של בני ה-65 ומעלה באוכלוסייה, שהוא 9.9%).

• בסוף שנת 2004 היו העולים הקשישים מברית-המועצות לשעבר 89% מכלל העולים הקשישים.

• מספרם של העולים הקשישים מאתיופיה הגיע בסוף שנת 2004 ל-5,300 נפש; 1,600 מהם עלו ארצה עד 1989 ו-3,700 עלו משנת 1990 ואילך.

• בסוף שנת 2004 היו הקשישים ילידי אתיופיה 5.3% מכלל האוכלוסייה ממוצא אתיופי (המונה כ-100,200 כולל הילדים שנולדו בארץ) ו-0.8% מכלל הקשישים בארץ.

מצבם החברתי-כלכלי של העולים הקשישים בישראל

בשנת 2005 כ-24.4% מכלל המשפחות שבהן ראש המשפחה קשיש חיו מתחת לקו העוני, ואילו שיעור העניים בכלל האוכלוסייה היה 20.6%. תחולת העוני בקרב הקשישים לפני תשלומי העברה (קצבת זקנה וקצבת הבטחת הכנסה) היא 57%, לעומת 33.6% בכלל האוכלוסייה.על-פי הדוח האחרון של המוסד לביטוח לאומי, ביוני 2006 קיבלו 162,418 קשישים קצבת השלמת הכנסה (מתוך כ-687,500 קשישים). 83,278 מהם קיבלו קצבת השלמת הכנסה לפי חוק הביטוח הלאומי, ו-79,190 קיבלו קצבת השלמת הכנסה שלא לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותם עולים חדשים. כלומר, 49% מהעניים מקבלי השלמת הכנסה הקשישים - כמעט מחציתם -הם עולים. לשם השוואה, הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר, שהם 90% מכלל העולים הקשישים, הם רק 21.8% מאוכלוסיית הקשישים בישראל.מחקר של המרכז לחקר הזקנה במכון ברוקדייל שהתפרסם בפברואר 2004 בדק את השפעת המצוקה הכלכלית של הקשישים על תנאי חייהם. המחקר בחן כיצד הקשיים הכלכליים מתבטאים בהיבטים שונים בחיי הקשישים, וניסה לאמוד את היקף בעיותיהם הנגרמות מאילוצים כלכליים. [1]

להלן ממצאי המחקר הנוגעים לקשישים עולים :

אי-ביטחון תזונתי: משפחות הקשישים שסובלות מאי-ביטחון תזונתי שייכות לכל רובדי האוכלוסייה. רוב משקי הבית המדווחים על אי-ביטחון תזונתי הם של יהודים ותיקים, אך יש ייצוג ניכר גם למשקי בית של עולים. קבוצות שבהן התופעה של אי-ביטחון תזונתי (מתון או חמור) שכיחה במיוחד : משפחות ערביות, משפחות של עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו אחרי 1989 (21%) ומשפחות בחמישון ההכנסה התחתון. לשם השוואה, בקרב היהודים הוותיקים, 17% מדווחים על אי-ביטחון תזונתי מתון או חמור.

ריבוי בעיות בתחום הדיור: נבדקו האפשרויות לחימום הדירה ולחימום מים, וכן בעיות במבנה. בקרב העולים הקשישים נמצאו בעיות בהיקף רחב יותר לעומת האוכלוסייה היהודית הוותיקה : ל-63% מהעולים אין שום בעיה, לעומת 77% מהוותיקים; ל-6% מהעולים יש יותר משלוש בעיות, לעומת 3% מהיהודים הוותיקים.

בדידות ואי-שמירה על קשרים עם בני המשפחה: קשישים עולים מרבים לדווח על קשיים בשמירה על קשרים עם בני המשפחה. בקרב כלל הקשישים שיש להם קרובי משפחה, 18% ויתרו על התקשרות טלפונית אליהם בגלל חוסר אפשרות לשלם את חשבון הטלפון. 17% נאלצו לוותר על ביקור אצל הקרובים בגלל חוסר אפשרות לשלם את עלות הנסיעה. בקרב הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר, 29% ויתרו על התקשרות טלפונית ו-23% ויתרו על ביקורים אצל קרובי משפחה בגלל מצבם הכלכלי.

בריאותבשנת 2003, 39.5% מכלל הקשישים בארץ (לא כולל הקשישים הערבים) דיווחו שמצב בריאותם הוא בדרך כלל טוב או טוב מאוד. בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר (שעלו משנת 1990 ואילך), רק 19% דיווחו שמצב בריאותם בדרך כלל טוב או טוב מאוד.

לקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר יש יותר בעיות רפואיות מלכלל הקשישים בארץ, ופעמים רבות הן אינן מטופלות בגלל קושי כלכלי. שכיחות בעיות הראייה והשיניים הבלתי-מטופלות אצל עולי ברית-המועצות הקשישים גבוה. בעיה בולטת נוספת היא השמנה: 67.9% מעולי ברית-המועצות לשעבר הקשישים הם בעלי מדד מסת גוף (BMI = Body Mass Index) של 25 ויותר,לעומת 58% מאוכלוסיית הקשישים בכלל (יהודים ואחרים, לא כולל ערבים; השיעור בכלל האוכלוסייה הוא 57.4%).

נתון בולט נוסף הוא מצב בריאותם הנפשית של הקשישים העולים. בעוד באוכלוסיית הקשישים הכללית 34.7% מהקשישים מדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד או מצוינת (33.6% בקרב יוצאי אירופה-אמריקה), בקרב הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר רק 9.7% מדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד.על-פי מחקר שנערך במכון ברוקדייל, כרבע מכלל הקשישים שקיבלו גמלת סיעוד בשנת 2001 היו עולים חדשים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לילי גלילי, רומן ברונפמן, המיליון ששינה את המזרח התיכון: העלייה הסובייטית לישראל, תל אביב:הוצאת מטר

יוליה לרנר, רבקה פלדחי עורכות, 'רוסים' בישראל: הפרגמטיקה של תרבות בהגירה, מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד