עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית עובדי קבלן והתייעלות, העסקת עובדים בחברות קבלניות חיצוניות, התייעלות כלכלית וארגונית,צמצום עלויות (עבודה אקדמית מס. 10769)

‏290.00 ₪

40 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10769

עבודה אקדמית עובדי קבלן והתייעלות, העסקת עובדים בחברות קבלניות חיצוניות, התייעלות כלכלית וארגונית,צמצום עלויות

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי עובדי קבלן והתייעלות?

תוכן עניינים

מבוא 

 1.      פרק א'-עובדי כח -אדם ומה שבניהם 

1.1              רקע

1.2              הסדרי העסקה באמצעות מתווכים

  1. 2.      פרק ב'- חוק העסקת עובדים באמצאות חברות כוח אדם 

2.1              המצב המשפטי עד לחקיקת החוק ותיקון לחוק

2.2              ביקורת על החוק

2.3              המצב החוקי הקיים בימנו

2.4              אופני העבודה עם כוח האדם הזמני

2.5              ההשפעה על יחסי העבודה באירגון

2.6              דילמת זהות המעביד

2.7              המדינה כמעסיק

 3.      פרק ג'- מימדי התופעה בישראל  

3.1              כללי

3.2              היקף העסקת עובדי קבלן בישראל          

  1. 4.      פרק ד'- סיבות להעדפת עובדי כח –אדם  

4.1              גישות גלובליות להעסקת גורמי חוץ

4.2              מאפיינים מקומיים להעסקת עובדי חוץ (יתרונות)

4.3              חסרונות להעסקת עובדי חוץ

 5.      פרק ה'- סיכום ומסקנות

  1. 6.      פרק ו'- ביבליוגרפיה 

בעבודה זו אבחין בין סוגים שונים של העסקה אשר מתקיימים בישראל ובעולם כולו, אתן דגש מרכזי על חוקים המגינים על עובדים אלו ואניח סקירה מפורטת על היקף ההעסקה בישראל ובאילו משרות מדובר, היא תתייחס בעיקר לעשור האחרון (כפי שנמצא במקורות השונים) בין בשנים 2000-2010 עם דגש על ההיסטוריה התפתחותית משנות ה 80.

בנוסף אבחן את שאלת המחקר, האם ובאיזו מידה קיים קשר בין העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם קבלניות, לבין התייעלות ארגונית וכלכלית ומה הן ההשלכות הנלוות לכך ?

הקבלן תופס את מקומו בין העובד והמעביד המשתמש בפועל. עובדים זמניים הפכו להיות עובדי הקבלן, וכך נחסך הצורך בפיטורם ע"י המעביד המשתמש[1].  

נגיף הקורונה הוכרז כמגיפה עולמית והיכה גלים בארץ ובעולם. משבר נגיף הקורונה הוא משבר כלכלי-תעסוקתי שגרם להתעצמות של תהליכים גלובליים כמו התכנסות לאומית וקסנופוביה. הוצאה לחל"ת ופיטורין בזמן המשבר ברור שבוצעו קודם כל כלפי העובדים החלשים הלא הם עובדי הקבלן.

לפי תיקון סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, בסעיף 12א, אחרי סעיף קטן (ג) : צורת העסקה זמנית באמצעות חברת כוח אדם עשויה להידרש לעתים למקום עבודה מסוים, אך יש לוודא שאין צורת העסקה זו מחליפה צורת העסקה סדירה וקבועה. ואכן, סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם נועד לוודא כי עובדים מועסקים באמצעות קבלני כוח אדם אך ורק לצורך ביצוע עבודות זמניות. לצורך כך נקבע בחוק כי לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים, וכי במקרה של העסקה כזו יראו בעובד כעובד של המעסיק בפועל. ואולם, בשוק העבודה התפתחה פרקטיקה של פיטורי עובדים בסמוך לתשעת חודשי ההעסקה הראשונים, כדי להימנע מקליטת העובד אצל המעסיק בפועל, אשר מצדו מעסיק עובד זמני אחר במקום העובד שפוטר. פרקטיקה זו אף זכתה להגנה מצד בית הדין הארצי לעבודה. כתוצאה מכך, החוק שנועד למנוע צורת העסקה זמנית לאיוש משרות קבועות מחטיא את מטרתו. המשמעות לכך היא ברורה: העובדים מוצאים עצמם במרוץ לתחתית בסיומו הם נאלצים לעבוד בצורות העסקה ארעיות ונותרים ללא זכויות רבות.

לכן, יש לקבוע בחוק כי לא ניתן לפטר עובד כשכל תכלית הפיטורים היא רצון של הקבלן או של המעסיק בפועל להימנע מקליטת העובד אצל המעסיק בפועל. תוצאה זו תביא לכך שהמעסיק בפועל לא יוכל להעסיק עובד בצורת העסקה זמנית שתתחדש מדי תשעה חודשים.

בניסיון להרתיע מעסיקים מפיטורים כאלה, נקבע כי עובד שיפוטר בניסיון של המעסיק להימנע מקליטתו אצל המעסיק בפועל יהיה זכאי לפיצויי פיטורים להם היה זכאי לו היה מועסק שלוש שנים.

הטענה המרכזית נגד מחקרים שהכוונה בהם היא להציג תמונת מצב כוללת של הסדרי ההעסקה באמצעות

קבלנים היא שלא נכון להתייחס אל כלל העובדים המועסקים בהסדרים אלה כמקשה אחת, שכן

ההשפעה של ההסדרים השונים על שכרם של העובדים ועל תנאי העסקתם אינה אחידה, שעה ששכרם

ותנאי העסקתם של רוב עובדי הקבלן נפגעים בשל דרך העסקתם, עובדים המועסקים בהסדר של מיקור

חוץ, שירותים או כפרילנסרים, עשויים להשיג בהסדר זה שכר גבוה שלא היו זוכים לקבל אילו היו מועסקים כעובדי השירות הציבורי[1].

מטרת עבודה זו היתה לבחון האם ובאיזו מידה קיים קשר בין העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם קבלניות לבין התייעלות כלכלית וארגונית.

אכן על פי שאלת המחקר זו נבדקה הספרות התיאורטית המחזקת טענה זו ממספר סיבות המתחלקות לתהליכים גלובליים אשר אינם הושפו באופן ישיר מהחברות אלא הוטלו עליהן מכוח האינרציה, כגון: גישת הגלובליזציה[2] שמדברת על קפיטליזם חזירי גלובלי שבהם השאיפה לרווח מקסימלי[3]. מהפכה טכנולוגית שיצרה בחברות התמחויות והתבססות על ספקים חיצוניים שאינם ליבת הארגון. שינויים "דמוגרפיים" ו"חברתיים" בעקבות כניסתן של נשים ועובדים שאינם מעוניינים לעבוד משרות מלאות[4].

בנוסף, קיימים מאפיינים מקומיים (בישראל) שבהם נעשתה הבחנה בין מגזר ציבורי- בירוקרטי לבין מגזר פרטי, בין אם הוא מאורגן ובין לא מאורגן.

 המסקנה היא שמתקיימים מספר גורמים במקביל שהעיקרי בניהם הוא בעיקר לעובדי החברה הקבועים שקיים קושי לפטר אותו ובנוסף לקיטון מסיבי בהקצאת תקנים. התקשרות עם חברות קבלניות מביאה לגמישות ניהולית שבה ניתן לסיים חוזה עם קבלן המשנה ללא כל בעיה.

ההפרטה השפיעה לחיוב על תהליך רכישת כח האדם מחברות קבלניות כתוצאה מהתמודדות תנאי השכר הגבוהים של עובדי החברה.

במגזר הפרטי אשר מעוניין להשיא את רווח הבעלים בכל מקום על פני הגלובוס קל יותר לקלוט עובדים לצורך ביצוע עבודות "אד- הוק" ולפטרם או להעבירם למחלקה אחרת מבלי שמישהו יגן עליהם (גלין, 1999).

אין ספק בדבר קיום קשר חיובי חזק בין העסקת עובדים דרך חברות קבלניות לבין התייעלות כלכלית שכפי שהוצג בספרות התיאורטית המצביעה על שינוי ארגוני המעסיק עובדי קבלן במקצוע תומך ליבה בארגון.

בנוסף עבודה זו הביאה גם ביקורת על העסקת עובדי קבלן שמניחה הפחתה מסוימת בעלויות ההעסקה, יש לבחון בקפידה מה המחיר האמיתי של החיסכון. לכאורה, שימוש במיקור חוץ אמור להביא לעיתים לתוספת שלא נלקחת בחשבון, ולא לחיסכון של עלויות. הכנסת גורם שלישי (הקבלן) לתמונת ההתקשרות גוררת עלויות נוספות: רווח לקבלן, פיקוח ובקרה, עלויות משא ומתן, עלויות בגין מחדלים ועבירות המבוצעים על ידי חברות קבלניות, עלויות הנובעות מחוסר מקצועיות של עובדי הקבלן ודמי אבטלה והבטחת הכנסה לתמיכה במי שיאבד את מקום עבודתו בשל ההפרטה של השירות[6].

מכאן, שאם שיטה זו תוביל בסופו של דבר לחיסכון בעלויות, יש מקום לסברה שמקורו של חיסכון זה יהיה טמון, לפחות חלקית, בהרעה באיכות השירות או בהרעת תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן לעומת תנאיהם של עובדי מדינה תקניים. למעשה, כפי שעולה מעבודתינו, נראה שהשניים כרוכים זה בזה: הרעה בתנאי העבודה תביא להפחתה באטרקטיביות של המשרה הציבורית ולרמה נמוכה יותר של שירות שבה העובד אינה מרגיש שייכות לארגון ואינו ממלא את תפקידו כהלכה.

גם המחוקק ידע את פרטים אלו וחוקק חוקים המגינים על עובדים אלו, לעיתים חוקים אלו משווים באופן די מוחלט את יחסי העבודה בין עובד קבלן לבין עובד חברה.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-ישראל, ר'. "העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם" הפרקליט מז  18-20

גולדברג מ', פינברג נ' , דיני עבודה, הוצאת סדן, 972-986

טביביאן- מזרחי מיכל ,  העסקת עובדי קבלן ונותני שירותים מן החוץ במשרדי הממשלה, העסקה באמצעות עובדי כח- אדם, העסקה באמצעות והעסקה באמצעות עמותות

 Gould, S.A. How to Source Logistic Services Strategically

 Vissak, T. Logistics Services Outsourcing: Recommendations for Achieving Success.

 


 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת