‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של שילוב תלמידים עולים במערכת החינוך מחבר העמים?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

שאלת המחקר. 3

מבוא. 3

גלי העלייה ממדינות חבר-העמים.. 3

סקירת ספרות. 5

קליטתם של בני נוער מחבר-העמים במערכת החינוך. 5

תלמידים עולים רוסים.. 9

תלמידים עולים רוסים שנקלטים בישראל במסלול הקליטה הישירה. 11

מערך המחקר. 12

אוכלוסיית המחקר - תלמידים רוסים. 12

כלי המחקר ‏ 13

ראיונות פתוחים –. 13

שיטת עיבוד הנתונים.. 15

ממצאים ודיון 16

ניתוח המצע החינוכי הכתוב. 16

מדיניות חינוכית בקליטת תלמידים עולים בבית הספר. 18

המצע החינוכי וביטויו בקליטת תלמידים עולים.. 20

חינוך, לערכים ציוניים-לאומיים-יהודיים.. 20

מימוש ערכים המדגישים את טיפוח הפרט. 26

מרכיבים ייחודיים במצע החינוכי במבחן הקליטה. 28

התפיסה האמנותית בבית הספר הממלכתי דתי 29

סיכום.. 31

ביבליוגרפיה. 36

הסמינריון בוחן את קליטתם בישראל של תלמידים עולים מחבר העמים (תלמידים רוסים , ברית המועצות לשעבר), המשתקפת בהנחלת התרבות המוסדית של בית הספר: במצע החינוכי הבית ספרי מחד גיסא, ובפעילות הממשית בבית הספר, מאידך גיסא.

המחקר התנהל בשני בתי ספר יסודיים - אחד ממלכתי קהילתי והשני ממלכתי דתי המשלב את לימוד האמנויות במרכז פעילתו החינוכית-לימודית. שני בתי הספר שואפים לאוטונומיה. הממצאים מראים שבשני בתי הספר הועברו בתהליך הקליטה הרכיבים הכלליים של המצע החינוכי ולא הערכים הבית ספריים הייחודיים. עם הערכים החינוכיים הכלליים נמנים ערכים יהודיים-ציוניים-לאומיים וטיפוח הפרט.

הרכיב הייחודי לכל בית ספר - הפעילות הקהילתית המודגשת בבית הספר החילוני, או הזרם האמנותי המאפיין את בית הספר הדתי - תרמו אך מעט לקליטתם של התלמידים העולים. הקשיים האלה מראים שמשימת קליטתם של העולים במסגרת הייחודית של עיקרי האמונה של בית הספר טרם הפכה

לחלק אינטגרלי ממודעותו החברתית והחינוכית: עולמם של העולים החדשים עדיין נראה כאנומליה בבתי הספר ועוד לא היה לחלק בלתי נפרד מבית הספר ככלל.

גלי העלייה ממדינות חבר-העמים

מראשית שנות ה‏90-, עם חידוש גלי העלייה ממדינות חבר-העמים, שבה ועולה שאלת תרומתו

של בית הספר לקליטת תלמידים עולים. הגדרת קליטת העלייה כאתגר לאומי וכערך נורמטיבי

בחברה הישראלית, מציבה את בית הספר כמסגרת המחויבת מעצם מהותה ליטול חלק עיקרי

במאמצים להצלחתו של תהליך זה.

בעשור האחרון מתחזקת והולכת מגמת האוטונומיה בבתי הספר היסודיים בישראל. מגמה זו

משפיעה על עיצוב פניו ואתגריו של המוסד החינוכי בכמה מישורים, ביניהם: הגדרת ייחודו של

בית הספר, מדיניותו, מצעו החינוכי ומבנהו הארגוני.

בתקופה של קליטת עלייה, נקראים מוסדות החינוך כולם להפנות משאבים ומאמצים לקליטה

מוצלחת של תלמידים עולים הבאים בשעריהם. הציפייה למצוא ביטוי למאמצי הקליטה

במדיניותו של בית הספר מתחדדת וכמעט מתבקשת-מאליה כאשר מדובר בבית ספר אוטונומי

המאופיין במדיניות מוגדרת ובמצע חינוכי משלו.

המחקר‏ המוצג להלן עוסק בזיקה בין "האתוס המוסדי", המתבטא במסמכים

הרשמיים ובהיבטים הבלתי-פורמליים של המדיניות החינוכית, לבין קליטה של תלמידים

עולים מחבר-העמים. נקודת המוצא מתבססת על ההנחה שכאשר דנים בנושא הקליטה יש

להתייחס למצע החינוכי הבית ספרי כגורם המשפיע על המציאות הקונקרטית שאליה מצטרפים

התלמידים העולים וכתוצאה מכך גם על תהליך הקליטה עצמו. מכאן שהמחקר מתמקד

באיתורם ובבחינת משמעותם של הקשרים והפערים בין המצע החינוכי הפורמלי של בית הספר

בתחום קליטת עלייה ובין פעילותו במישור זה הלכה למעשה.

המחקר המוצג להלן הוא מחקר שדה תיאורי, מטיפוס חקר רב-מקרים מכוון-נושא

(topic-oriented multiple-case study Stake). הגישה האיכותית נמצאה הולמת

את צורכי המחקר מן הטעמים הבאים:

זוהי גישה המתמקדת בתהליכים, לא רק בתוצרים, ומאפשרת לעקוב אחריהם לאורך זמן.

שיטה זו מתאימה למחקר הממוקד בתרבות הבית ספרית ומנסה להאיר אותה מנקודות מבט

שונות על יסוד תפיסת בית הספר כיחידה אחת שלמה, הכוללת בתוכה היבטים חינוכיים,

תרבותיים וחברתיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אריאלי, מ' . שילוב תרבויות והטמעה כדילמה בחינוכם של ילדי ברית-המועצות, א-ב, עמ' ‏71‎-67.

אריאלי, מ' . שילוב תרבויות כדילמה - גישות מחנכים בעניין חינוך מתבגרים מיוצאי חבר העמים, זמנים בחינוך, הוצאת ארגון המורים העל-יסודיים בישראל, תל-אביב 

Denzin, N.K. & Lincoln, I. (Eds.) . Handbook on Qualitative Research, London: Palmer Press.

Goran, L. Expert judgment as evaluation data, in: A. Lewy (ed.), Handbook of Curriculum Evaluation, Paris: UNESCO