‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד משפיעה חרדת בחינות על ההישגים של התלמידים?

המשתנה התלוי: חרדת הבחינות.

המשתנה הבלתי תלוי : הישגים לימודיים.

תוכן עניינים

מבוא.
מאפייני חרדת בחינות
מאפיינים של חרדת בחינות.
חרדת בחינות וחרדה.
אבחון וטיפול.
אבחון של חרדת בחינות.
טיפול בחרדת בחינות.
פערים בהישגים הלימודיים - רקע.
הישגים לימודיים.
מיצ"ב.
הביקורת כנגד המבחנים.
הישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים.
סיכום.
ביבליוגרפיה.

עבודה זו עוסקת בקשר שבין הישגים לימודיים לבין חרדת בחינות. בחרתי בנושא זה מכיוון שזהו נושא מאוד משמעותי בקרב בני נוער שמאוד מושפעים מהישגיהם בלימודים וזה משפיע על חרדת הבחינות שלהם.

נושא העבודה: הקשר בין הישגים לימודיים לחרדת בחינות.

המשתנה התלוי: חרדת בחינות.

המשתנה הבלתי תלוי: הישגים לימודיים.

המושג "חרדת בחינות" מתייחס לתגובת חרדה המופיעה, כאשר האדם עומד בפני מצב בו נתונים להערכה ביצועיו הפיסיים או המנטליים. החרדה מופיעה בשל הידיעה כי יופעל שיפוט על ביצועי הפרט. חרדת בחינות היא מבנה בעל מספר רב של רבדים המתפצל למרכיב הקוגניטיבי, הבא לביטוי בגילוי דאגה לגבי תוצאות בדיקה או ערכה, ומרכיב ריגושי, ומתבטא בהגברת פעילות מערכת העצבים האוטונומית ובסימנים גופניים.

חרדת בחינות היא תופעה רווחת, אשר מתחילה עד בתקופת בית הספר היסודי והתיכון, ומגיעה לשיאה בזמן הלימודים האקדמיים.

חרדת בחינות מתייחס לסוג של חרדה, המוגדרת כמערכת תגובותיו של הפרט לסדרה של גירויים הקשורים בהתנסויותיו, כאשר האדם עומד בפני מצב שבו נתונים להערכה ביצועיו הפיסיים או המנטליים .

סיטואציית המבחן הינה אחד המצבים המלחיצים ביותר בחברה המודרנית, שכן גורלו של הפרט מוכרע במקרים רבים עפ"י הצלחתו במבחן.

ככל שהחברה מתקדמת יותר מבחינה טכנולוגית, ונעשית הישגית יותר, כך גבר הצורך לקדם את הפרט על בסיס מבחנים שתפקידם לאבחן, למיין ולהעריך. לפיכך, נוטה היחיד לייחס חשיבות רבה יותר להישגיו במבחנים, דבר ההופך את החרדה מפני הכישלון לתופעה שכיחה יותר ויותר. יתרה מזאת, תוצאות המבחנים עשויות לקבוע מסלול קידום כבר במסגרת הלימוד הבית ספרית, כגון: מעבר מכיתה לכתה, קביעת הקבוצה ומגמה.

חרדת בחינות יכולה להיתפס כמכלול תגובות למצב של לחץ. בחינה היא למעשה מצב של לחץ, שבו התלמיד תופס את הסביבה כדורשת יותר מאמץ, התארגנות וכוחות בהשוואה למצב למידה רגיל. האדם מפרש את מצב הלחץ כמצב חירום, שבוו כל המערכות הגופניות והנפשיות מתגייסות למאמץ עליון כדי להתגבר על הסכנה הצפויה.

הן בפרסומי משרד החינוך והרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה), הן בדוחות של חוקרים באקדמיה ובמכונים שונים, והן בשורה של מסמכים שהוכנו בכנסת והוגשו לוועדת החינוך, התרבות והספורט - מוצגים מגוון נתונים המצביעים על קיומם של פערים עמוקים בהישגים הלימודיים בתחומי הדעת השונים. למשל, ניתוח נתוני בחינות הבגרות לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים מעלה כי הישגיהם של תלמידים משכבות חלשות נמוכים הרבה יותר מאלה של תלמידים משכבות מבוססות יותר. הדבר בא לידי ביטוי בשיעור הנבחנים, בשיעור הזכאים לבגרות ובעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות. כמו כן, על אף העלייה בהישגי התלמידים מהמגזר הערבי בבחינות הבגרות בשנים האחרונות, פילוח נתוני הבגרות לפי מגזרים מלמד על פער ניכר בהישגים לטובת המגזר היהודי (לא כולל המגזר החרדי). בצד זאת, יש מחקרים המעידים כי משנות התשעים צומצמו דווקא הפערים הבסיסיים בבחינות הבגרות בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה (ומנגד הביקורת על מחקרים אלה היא שאי-אפשר להשוות בין רמת הקושי של הבחינות בשנים השונות).תוצאותיהן של בחינות המיצ״ב משקפות תמונה דומה ומעידות גם הן על פערים גדולים בין קבוצות תלמידים במערכת החינוך. יש פער ניכר בהישגים בין דוברי עברית לדוברי ערבית. כמו כן, בכל אחד מהמגזרים יש פער בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. יתר על כן, בקרב דוברי העברית הפערים מתרחבים עם השנים, כלומר - הפערים בכיתות חי גדולים מהפערים בכיתות הי.מבחנים בין-לאומיים משווים, שבהם משתתפים תלמידי מערכת החינוך בישראל, מצביעים גם הם באופן ברור על פערים עמוקים בין קבוצות ומגזרים בחברה, בעיקר בין דוברי עברית לדוברי ערבית ובין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה. במבחנים הבין-לאומיים הבולטים והחשובים, כגון מבחני פיזה (PISA) ומבחני טימס (TIMSS), השונות בהישגי התלמידים בישראל היא מן הגבוהות בקרב המדינות המשתתפות, אם לא הגבוהה ביותר. במבחנים אלה, השונות גדולה בין בתי-הספר, וגדולה אף יותר בתוך בתי-הספר .

לינק למצגת אקדמית בנושא חרדת בחינות ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אטיאס, מ. השפעת פרוייקט " הערכה החלופית בחטיבות הביניים " על אקלים כתה וחרדת בחינות. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך.

סגל ש., שמעוני ש. , "חרדת בחינות: דגם לקשר שבין רגשות לבין למידה והשלכותיו בתחום ההוראה". מכון מופ"ת (קישור לספר במלואו)

Salend, S. J. "Teaching students not to sweat the test". Phi Delta Kappan 93 (6): 20–25