‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא על לידי ביטוי שילוב ילדים בעלי נכות (שיתוק מוחין)?

תוכן עניינים

מבוא. 

שיתוק מוחין מהו?

שילוב של ילדים עם שיתוק מוחין במערכת החינוך. 

בתוכניתחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

לבני אדם עם מוגבלות שכלית, נפשית או גופנית, קיימות זכויות אזרח כמו לכל אדם אחר. כמו כן הם זכאים למספר זכויות ייחודיות, הנובעות מזכותם היסודית לכבוד ולשוויון. המטרה של הזכויות הללו היא לעזור ברווחה ובקידום של אנשים עם מוגבלות, ולהגן ולמנוע אפליה וניצול לרעה.

החל משנות השבעים במדינות מערביות שונות התחילו לחוקק חוקים בתחום זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות. בישראל למשל ישנו חוק התכנון והבנייה  משנת  שבו יש פרק שדן בנגישותם של מבנים ציבוריים  לאנשים עם לקויות. התקדמות החקיקה במערב ומתוקפה הביאה לכך  שקמו במדינות שונות נציבויות שתפקידן להגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. לאכיפתם של החוקים הללו הייתה השפעה משמעותית ובשנות התשעים, החברה הישראלית הייתה יכולה לבסס את החקיקה בתחום זה בעקבות הניסיונות והלקחים שהופקו בארצות המערב.

אדם עם מוגבלות מוגדר כ "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים" (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).

בעבודתי זו אתמקד בשאלה כיצד בא לידי ביטוי שילוב ילדים בעלי שיתוק מוחין (עם צרכים מיוחדים) בחינוך לאור חוק חינוך מיוחד?

שיתוק מוחין הינה הלקות הפיזית הנפוצה ביותר בקרב ילדים, והיא פוגעת בשתיים מתוך אלף לידות. חרף ההתקדמות בטיפול בלקות במדינות המפותחות, והפחתת התמותה בלידה באופן משמעותי, לא נצפתה ירידה בשכיחות של שיתוק מוחין עם השנים מאז אובחנה לראשונה בשנת.

אנשים הלוקים בשיתוק מוחין מושפעים באופן ניכר מליקוי זה בכל תחומי החיים לרבות תפקודם היומיומי ואיכות חייהם. למחסור בהתנסויות יש השפעה רבה על התפתחותו  של ילד הלוקה  בשיתוק מוחין בתחום הניידות, הלמידה ובתחומים נוספים. התפקוד המוטורי החריג או האיטי אף הוא משפיע על יכולתו של הילד להתפתח,להיחשף וללמוד באופן אקטיבי את המרחב, את העצמאות ואת ההשלכות החברתיות של תנועה ומגע. כמו כן, ילדים אלו יצטרכו להתמודד עם קשיים נוספים בתפקודים הקשורים למערכת העצבים כגון ליקויי שפה ודיבור, ליקויי ראיה ושמיעה, ליקויי תפיסה, ליקויי למידה ופיגור שכלי, אפילפסיה וכו'.

שיתוק מוחין מערים קושי גם בתפקודים בחיי היום יומיים ועלול לגרום למצוקה חריפה לילדים, הורים ולמטפליהם של הילדים.

זאת ועוד, ילדים הסובלים  ממוגבלות תפקודית כרונית, יש קושי גדול יותר מבחינה חברתית והתנהגותית להבדיל מילדים רגילים ולכן הם עומדים בפני סיכון רב להדחות על ידי ילדים רגילים בני גילם ולהיות מנוכרים על ידי החברה.

חוק חינוך מיוחד מגדיר ילד בעל צרכים מיוחדים:"- אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד".

אם כן ניתן לראות כי ילדים בעלי שיתוק מוחין נכנסים תחת ההגדרות של החוקים לעיל ומכאן שהם זכאים לזכויות המגיעות להם עפ"י חוק.   

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)