‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת התנהגותם המוסרית של הצדדים על החלת דיני השיתוף לאור תופעה סמויה וגלויה של "הענשת" הצד הבוגד ביחסי הממון בגירושין?

מבוא  

שאלת המחקר.

התנהגותם המוסרית של הצדדים במשפט בכלל. 

מוסר ודיני משפחה. 

דיני משפחה: בגידה בין בני זוג 

חלוקת רכוש במקרה של בגידה בין בני זוג 

בגידה וירטואלית ועילתה לגירושים.. 

"גירושין ללא אשמה". 

בגידה בבית דין רבני לעומת בית המשפט לענייני משפחה. 

בגידה בבית המשפט לענייני משפחה. 

ראיות לבגידה. 

יחס המשפט לבגידה רומנטית. 

עידן האינטרנט וההשלכות שלו על הגנת הפרטיות. 

עיקרון הפסילה היחסי של הוכחה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות. 

פסיקה -בגידה וגט. 

משפט משווה. 

ארצות הברית. 

צרפת  

מוסריות בנשואין בנצרות הקתולית. 

בגידה במהלך הנישואים באסלאם.

חלק אמפירי 

ממצאים מהשאלונים לא מגושרים.

ביבליוגרפיה. 

שאלון 

היגדים.

בעבודה זו ברצוני לעסוק בהשפעת התנהגותם המוסרית של הצדדים על החלת דיני השיתוף, בחינת הפסיקה של ביהמ"ש לענייני משפחה, ביה"ד הרבני ודעות המלומדים. יבוצע מחקר אמפירי של סקר עמדות של 30 מגושרים כלפי מוסר, דיני השיתוף, "הענשת" הצד הבוגד.

לפי הלכת ביהמ"ש העליון (הנשיא ברק בג”ץ פלונית נ’ ביה”ד הרבני) בגידה לא תהווה עילה לחלוקה לא שווה בין בני הזוג המתדיינים.

בעבודה ייבדק האם בתיהמ"ש האזרחיים שמצהירים על ההלכה אכן מקיימים אותה, או נאה דורש לא נאה מקיים, ופוסקים אחרת. עמדת ביה"ד הרבני הנחרצת להשפעת בגידה על חלוקת הרכוש. כן יבדק האם היחס שיוויוני בין בגידה של גבר או אישה). העבודה תבדוק ההלכה הרווחת של ברק על אי השפעת הבגידה על יחסי הממון ( והאם מתקיימת הלכה למעשה).

המחקר בעבודה זו יביא את עמדות הציבור המגושר.

במדינת ישראל ישנן שתי מערכות שיפוטיות מקבילות ובעלות סמכות חוקית להכריע בעניין חלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג יהודים הנשואים זה לזו: בית המשפט לענייני המשפחה ובית הדין הרבני.

חוק יחסי ממון[1] קובע שכל רכושם של בני זוג שנישאו לאחר ה- 1.1.74- נחלק ביניהם בחלקים שווים. סעיף 8 לחוק יחסי ממון, מקנה לשופט או לדיין היושב בדין, לקבל החלטות מרחיקות לכת על חלוקת רכוש בין בני זוג. הפעלת סמכותם של בתי המשפט, נוכח גישתם השונה- אפשר שתביא לתוצאה שונה- אף אם מדובר באותו מקרה ממש. לאור האמור, ברור שעורכי דין לגירושין, העוסקים בהליך זה באופן שגרתי, ומכירים את הסוגיה המשפטית, ימליצו ללקוח שבא להיוועץ עמם- האם להגיש תביעה ובאיזו מסגרת משפטית להגישה. כאשר עוסקים באותו המקרה, לא אמורים להימצא הבדלים, אך המציאות מלמדת, שקיומן של שתי מערכות משפט מקבילות מביאה לתוצאות שונות, בהתאם לערכאה השיפוטית שדנה במקרה.

ההוראה שבדין מתייחסת לכל רכוש מכל מין וסוג שהוא, לרבות רכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, לרבות: מניות, אופציות, זכויות סוציאליות, דירות, נדל"ן, כספים, השקעות, חסכונות, רכבים, מיטלטלין וכיוצא בהם, דהיינו, כל רכוש שהוא שיכול בן זוג לצבור במהלך הנישואין. במסגרת הרחבת ההלכה בשנים האחרונות גם מוניטין אישי ויכולת השתכרות הינם נכס בר איזון על אף שאינו מוחשי.

גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני דנים לפי חוק יחסי ממון, אולם הפעלתו של סעיף 8- המקנה לדיין או לשופט שיקול דעת נרחב- מיושמת באופן שונה בשתי הערכאות.

בעוד בית משפט לענייני משפחה עפ"י ההלכה הקיימת לא ישלול מאישה שבגדה זכויות שנרכשו במהלך הנישואין גישתו של בית הדין הרבני עשויה להיות שונה. מספר פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין מצביעים על כך שנסיבות מיוחדות, כגון בגידת אשה בבעלה, יכולות להוות נסיבות המצדיקות חלוקת נכסים לא שוויונית ומאוזנת בין בני זוג[2].

כלומר, יתכן מקרה בו האישה בגדה והדברים הוכחו כראוי בבית הדין הרבני- לא תזכה האשה במחצית דירת מגורים שהבעל קנה טרם הנישואין על אף שהמשפחה התגוררה בה והדירה שימשה את המשפחה והיא גם עלולה להפסיד את חלקה בזכויות הנצברות על ידי הבעל במקום עבודתו.

עולה אם כן, שיש משמעות מרחיקת לכת להיכן תוכרע סוגיה הנוגעת לרכוש- בין אם בבית המשפט או בית הדין הרבני.

בגידה של בן זוג בבן או בבת זוגו נחשבת על פי ההלכה כעילה לגירושים, גם בנוגע לגבר וגם בנוגע לאישה, אולם אם בגדה האישה מוטל עליה דין הגירושים, ואם בגד הגבר יש לו דרך חזרה. בעוד אישה שבגדה בבעלה נחשבת על פי ההלכה לאישה "אסורה" - "על בעלה ועל בועלה" הרי שעל הבעל שפסק מלבגוד באשתו לא חלה עליו עילת הגירושים. בנוגע להוכחה שאכן התקיימה בגידה, דבר שנדרש בכדי לזכות בפס"ד לגירושים, קשה מאוד להוכיח זאת מכיוון שההוכחה מביאה במרבית המקרים לפגיעה בפרטיות. לכן, כאשר מגיע בית משפט לתהליך שקילת הראיות על הבגידה, עליו לקיים איזון אינטרסים על רקע המקרה שעומד לפניו, ולבדוק האם היה הכרחי לפגוע בערך הפרטיות בנסיבות המקרה הנידון. כאשר מדובר על בגידה וירטואלית המתרחשת במדיה האינטרנטית, נראה כי בבית הדין הרבני בגידה זו תחשב לעילה לגירושים, אך לא בפן ההלכתי שעל פיה מוגדרת הבגידה. כלומר, אישה נשואה שבגדה בבעלה בצורה וריטואלית לא תחשב כמחויבת בגט במובן של "אסורה על בעלה", אולם הבגידה תהיה עילה לגירושים עבור הבעל הנבגד אם יבחר להתגרש ממנה. ניתן להסיק כי אף במקרים של בגידות וירטואליות, בתי הדין הרבניים יעדיפו להחמיר יותר עם אישה מאשר עם גבר.

סעיף 62ב לפקודת הנזיקין קובע כי לעניין עוולת גרם הפרת חוזה, "היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה". בהתאם לכך, כאשר אשתו של שמעון בגדה בו עם ראובן, לא יוכל שמעון לתבוע פיצוי מראובן על הנזק שגרם לו מעשה הבגידה שראובן היה שותף לו. תביעה למתן פיצוי כזה מכוח מרכיב אחר בדיני הנזיקין, עוולת הרשלנות, נדחתה על ידי בית המשפט העליון, תוך שהשופט יצחק עמית ציין:

ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי מוסרי דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות רגשיות ביותר של בן אנוש.‏

דיון בהתרת קשר הנישואים בין בני זוג יהודים מתקיים בבית דין רבני, שבו לבגידת האישה, המתבטאת בקיום יחסי מין עם גבר שאינו בעלה, מיוחס משקל רב האישה הבוגדת אסורה לבעלה ולבועלה.

לפי הלכת ביהמ"ש העליון (הנשיא ברק בג”ץ פלונית נ’ ביה”ד הרבני) בגידה לא תהווה עילה לחלוקה לא שווה בין בני הזוג המתדיינים.

מהעבודה עולה שבדרך כלל בתיהמ"ש האזרחיים שמצהירים על ההלכה אכן מקיימים אותה, או נאה דורש לא נאה מקיים, ופוסקים אחרת באופן שמרני גם אם לא במוצהר כמו בביה"ד הרבני.

דוג' מהשאלון

1.) האם היית מצוי בהתנהלות משפטית במסגרת גירושין?

 כן

 לא

 2.) באיזו מסגרת התנהל הבירור המשפטי?

 גישור

 בי"ד למשפחה

 בימ"ש לענייני משפחה

 אחר, פרט/י:

3.)האם לדעתך אדם שבגד בבן זוגו צריך לשלם על כך מחיר בחלוקת הרכוש ו"להיענש" על חוסר מוסריותו?

 כן

 לא

 התשובה מורכבת, פרט/י:

להלן היגדים

הקף בעיגול את התשובה המתאימה ביותר לדעתך

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שחר ליפשיץ "שלילת אבהות בהסכמה" משפטים כרך נא (2021).

לוין א'. אימהות - דין, הלכה ומעשה (הריון - שמירת הריון - לידה - חופשה והפסקת עבודה). אוצר המשפט (2020)

מרקוס א'. הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל. אוצר המשפט (2020)

Carl E. Schneider “Moral Discourse and the Transformation of American Family Law” 83 Mich. L. Rev.