‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של הגישור והפישור במשפט העברי?

תוכן עניינים

מבוא. 

המשפט העברי 

דוגמאות עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל

מקומו ושילובו של המשפט העברי במערכת המשפט

גישור במשפט העברי - אל נא תהי מריבה

דברים שאין להם שיעור

אוהב שלום ורודף שלום.

הליך הגישור וייחודו 

מה בין גישור לפשרה?

מן הכלל אל הפרט: מעשה יוסף ואחיו 

ביבליוגרפיה  

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  גישור ופישור במשפט העברי. ספר בראשית, למשל, רצוף סכסוכים קשים הדורשים פיתרון: קין והבל, רועי אברהם ורועי לוט, עבדי אבימלך ועבדי אברהם, רועי יצחק ורועי פלישתים, יעקב ועשו, רחל ולאה, לבן ויעקב, שמעון ולוי ואנשי שכם, ועוד.

תפקידו הראשון של הדיין הוא כמובן לשפוט, לקבוע הלכה וליישמה נכונה במקרה שבפניו * אבל לדיין יש תפקיד נוסף - לפעול כמפשר ולהשכין שלום בין בעלי הדין * או במילים אחרות: ליישב את הסכסוך ולהשכין שלום כך שהצדדים שבאו בפניו ישלימו זה עם זה ולא יכריעו זה את זה * זו מהותו של הפישור

רבי יעקב בעל הטורים מוצא רמז לארבע עקרונות היסוד של השפיטה בראשי התיבות של המילים הפותחות את פרשת משפטים: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". וכך הוא מציין:

ואלה - ראשי תיבות "וחייב אדם לחקור הדין";

המשפטים אשר -ראשי תיבות "הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט אם שניהם רוצים"[1];

תשים - ראשי תיבות "תשמע שניהם יחד מדברים";

לפניהם - ראשי תיבות "לא פני נדיב יהדר, התנכר מהם".

הציווי לדיין לעשות פשרה טרם שיעשה משפט הוא אפוא אחד מעקרונות היסוד של השפיטה.

זאת כמובן בכפוף לרצונם הטוב של שני הצדדים.

ואכן, גדול הוא השלום בעיני המשפט העברי עד כי מחויבים אנו להיות רודפי שלום [1], כשם שמחויבים אנו להיות רודפי צדק [2]. על כן, "רבי שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום" [3]. הנה כי כן, מן ההכרח למצוא איזון ראוי בין ערכי הדין והאמת לבין ערך השלום, שאינו נופל בחשיבותו מערכים אלו.

מעניין הדבר כי בדרך זו צעד גם המחוקק הישראלי. חוק יסודות המשפט, תש"ם - 1980, מפנה את בתי המשפט, בשאלה משפטית הטעונה הכרעה, שאין לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, אל "עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". בהקשר זה מציין פרופ' מ. אלון: "חקרתי ודרשתי ולא מצאתי אף מערכת משפטית שבין עקרונות העל שלה מנוי השלום. למקם את השלום בשורה הראשונה, כשווה ערך לחרות, לצדק וליושר, הוא ייחודה של מורשתנו" [2].

השלום מוצא את מקומו דווקא בעולמו של משפט וניצב לצידו של הדין, שהרי שלום הוא בראש ובראשונה - שלום בין ניצים, כפי שמבהיר רבי נחמן מברסלב בקיצור ליקוטי מוהר"ן פרק פ' באות א': "עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים. על כן אל יבהלוך רעיוניך, אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפך גמור מדעתך וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עימו. וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם. אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום להשתדל שיהא שלום בין שני הפכים, כמו ה' יתברך שעושה שלום במרומיו בין אש ומים שהם שני הפכים".

השלום הוא גם איזון נכון בין אינטרסים (שזו מהותו של המשפט) ובמדרש רבה על ויקרא פרשה ט' מצינו: "אמר ר' שמעון בן חלפתא גדול השלום שכשברא הקב"ה את עולמו עשה שלום בין העליונים לתחתונים… בשישי בא לברוא אדם. אמר, אם אני בורא אותו מן העליונים - הרי העליונים מרובים על התחתונים בריאה אחת, אם אני בורא אותו מן התחתונים - הרי התחתונים מרובים על העליונים בריאה אחת. מה עשה, בראו מן העליונים ומן התחתונים, שנאמר: "ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה (בראשית ב', ז') - מן התחתונים, "ויפח באפיו נשמת חיים" (שם) - הרי מן העליונים". הנה כי כן, כל מהותה של בריאת האדם היא אפוא יצירת שלום ואיזון ראוי בין ניגודים המתנגשים בו, בין היותו יצור תבוני השואף להגיע ל"עליונים" - להישגים רוחניים ושכליים נעלים, לבין היותו קרוץ חומר ומונע ממאוויים גשמיים וארציים.

מצגת גישור משפט עברי, פישור

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים)

בן-יצחק אלישי, "הענישה במשפט העברי", הדף השבועי, אוניברסיטת בר-אילן, גיליון מס' 1268 (2019).

עמוס גבריאלי, נורית צימרמן ומיכל אלברשטיין "הגישור הסמכותי: משפט בצל הגישור" המשפט כד תשע"ח, 387 (2019)

דוד סילורה ועלמה שרון גישור -מדריך מעשי, אזרחי, עבודה, משפחה, הוצאת בורסי, 2018

מ' אֵלון, "הדין, האמת, השלום והפשרה: על שלושה וארבעה עמודי המשפט והחברה", מחקרי משפט יד, עמ' 269-342.