‏290.00 ₪

שאלת המחקר

באיזו מידה משקפת מניה שוחט את מעמדן של נשות העלייה השניה וכיצד השפיעה המורשת הרוסית על פעילותה הציבורית בא"י?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר. 

מטרת העבודה. 

שאלת המחקר.

מגדר פמניזם, נשות העליה השניה

התגבשות נשות העליה השניה בארץ ישראל.

עולי העלייה השנייה. 

העלייה השנייה והשפל הכלכלי בארץ ישראל.

החינוך.

חוות לאומיות.

ארגוני הפועלים והפועלות.

מפלגות הפועלים.

התנגשות בין האיכרים לפועלים.

יחסים עם היישוב הישן והמסורתי דתי 

היבטי אי השוויון בין המינים בתנועה הציונית והסיבות לשוני 

אי שוויון פוליטי 

תנועת הפועלות. 

אי שוויון כלכלי 

אי שוויון תעסוקתי 

תרומתן של החלוצות בעלייה השנייה. 

מניה שוחט. 

תרומתה של מניה כאישה חלוצה בארץ ישראל. 

מניה שוחט בתקופת המנדט הבריטי 

״הקבוצה ההומלית״. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור באופן כללי את תרומת הנשים לעליה וכן להתייחס באופן פרטני למניה שוחט.

בעבודתי זו, אעמוד על דמותה של מניה שוחט וכן על תרומתה למפעל הציוני בתקופת העלייה השנייה וכן אשווה בינה לבין שאר החלוצות של אותה תקופה.

אסקור באופן כללי את תרומת הנשים לעליה וכן להתייחס באופן פרטני למניה שוחט.

שאלת המחקר

באיזו מידה משקפת מניה שוחט את מעמדן של נשות העלייה השניה וכיצד השפיעה המורשת הרוסית על פעילותה הציבורית בא"י?

התיאורים להן זכו החלוצות בתקופת העלייה השנייה 1904‏-1914 היו של צעירות אידאליסטיות הלבושות לבן, עטויות מטפחת ראש לבנה, ועומדות בשדה שיבולים. כסמל "העברייה החדשה".‏

החלוצות שעלו ארצה בעלייה השנייה הגיעו ברובן ממזרח אירופה, מחברה יהודית מסורתית[1], חברה פטריארכלית בה גברים היו ראשי המשפחה והקהילה ושלטו בעמדות הכוח. הבית נחשב לתחום אחריותן של הנשים. המניעים לעלייתן ארצה היו ציוניים סוציאליסטים אך גם לאומיים, דתיים וביטחוניים. היה בהם שילוב של בעיות כלכליות, אנטישמיות, רדיפות פוליטיות ופוגרומים ברוסיה בין 1903‏-1905. וכן ההכרה בבלעדיותה של ארץ ישראל כפתרון לבעיית הגולה התרחבות תנועת ההשכלה ותהליכי חילון באירופה גרמו לשינויים גם בקהילה היהודית ולזרם עלייה חדש.‏

החלוצות נתקלו בקשיים רבים למימוש משאת נפשן לעלות ארצה: התנגדות הוריהן רוב נשות העלייה השנייה היו רווקות‏, השכלה מועטה, אי ידיעת השפה העברית והתפיסה השמרנית, הפטריארכלית המקובלת על מקומה של האישה. ההערכה היא כי בתקופת העלייה השנייה עלו ארצה כ35,000 עולים, מהם כעשרים אחוז נשים‏, אך התנאים הקשים, חוסר האמון ביכולותיהן וחוסר ההבנה לשאיפותיהן גרמו לרבות מהן לעזוב את ארץ ישראל לארצות מוצאן או ליעד הגירה מבטיח יותר.

את נקודת המבט הגברית תיארה תחיה ליברזון, שהייתה אחת הפעילות בין החלוצות ב"הפועל הצעיר".

רבים חשבו שהעלמה האידאליסטית הבאה לארץ ישראל תפקידה לשרת אותם. העלמות שהיו עדין בלתי מנוסות נכנעו גם הן להשקפה זו, והאמינו כי בבישול ושירות הן פותרות את רב שאלותינו בארץ ישראל. כמוזרה הייתה נראית העלמה שהעזה לפקפק בהנחה זו".      

שאיפתן של החלוצות לאחר עלייתן ארצה הייתה לשנות את מעמדה המסורתי הנחות של האישה הן רצו לבנות חברה חדשה משותפת לנשים וגברים בה מעמדם יהיה שווה.‏מהעולה ממחקר עבודה זאת יוצא, שמניה שוחט לא משקפת לגמרי נאמנה את מעמדן של נשות העלייה השניה, שכן היא היתה כריזמטית וחזקה באופן יוצא דופן וזכתה למעמד גבוה בהרבה מהמקובל לגבי נשים בתנועה הציונית החלוצית. מהעולה ממחקר עבודה זאת יוצא, איפוא, שהמורשת הרוסית השפיעה רבות על פעילותה הציבורית בא"י. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ישראל ברטל, יהושע קניאל, זאב צחור, עורכים, העלייה השנייה: מחקרים, מקורות, אישים, אג, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים 

Darki Be'Hashomer'" (My Path to Hashomer) Manya Schochat, in "Sefer Hashomer; Divrei Chaverim" A book edited and published by Yitzhak Ben-Zvi, Israel Schochat, Mati Meged and Yochanan Tversky