‏390.00 ₪

תוכן עניינים

ספורט ופלילים

השיטה

מערך המחקר

איסוף הנתונים

הגדרת המשתנים

המשתנה התלוי.

המשתנים הבלתי תלויים ובקרה.

ניתוח הנתונים ועיבודם

ממצאים

דיון

סיכום

סמינריון זה עוסק בעבירה פלילית המכונה מכירת משחקים - הטיה של תוצאות משחקי ספורט תמורת רווח כלשהו. כללית, ניתן לומר כי הספורט הוא פעילות הפנאי הפופולרית בעולם בימינו. ענפי הספורט המקצועני מגלגלים מיליוני דולרים מדי שנה, והעוסקים בהם זוכים למשכורות עתק ולמעמד חברתי גבוה מאוד. בנוסף לכך ספורטאים מחונכים החל מגיל צעיר לערכים של משחק הוגן, להגינות ג׳נטלמנית (fair play) ולספורטיביות. אלה מהווים את מהותו של הספורט, והם חשובים לעתים יותר מהניצחון עצמו. למרות זאת, מדי שנה יש ברחבי העולם אירועים של שחיתות שבהם מעורבים ספורטאים ועסקנים. המחקר הנוכחי ביקש לבחון את עמדותיהם של אוהדי ספורט כלפי ספורטאים המעורבים בעבירת מכירת המשחקים ולאמוד אותם. המחקר הוא מחקר חומרה (crime seriousness studies), דהיינו תחום המנתח באמצעות סקרים את ההשקפות הסובייקטיביות של הציבור (בכלל, או במקרה הנדון, של קבוצות חברתיות מסוימות בתוכו) לגבי חומרתן היחסית של עבירות שונות, המוגדרות ככאלה על פי החוק הפלילי המקומי. תוך שימוש בשיטה הפקטוריאלית לביצוע סקרים, בדק מחקר זה את עמדותיהם של אוהדי ספורט כלפי עבירת מכירת המשחקים שספורטאים שונים נוטים לבצע. השערת המחקר הייתה שבקרב אוהדי ספורט תפיסת החומרה של עבירת מכירות המשחקים תהיה חמורה יותר באופן יחסי מתפיסת חומרתן של עבירות אחרות שבהן מעורבים ספורטאים.

המחקר התבצע בשלוש חזיתות עיקריות, וכלל העברת שאלונים בקרב אוהדי ספורט באתרי אוהדים ובפורומים שונים באינטרנט. בנוסף, שאלונים חולקו גם במפגשי עמותות וחוגי אוהדים, ובהסעות למשחקי חוץ של קבוצות. חשוב לציין בהקשר זה שהמחקר נוקט שיטות של דגימה לא הסתברותית. מדובר בתהליך של בחירת פריטים מן האוכלוסייה באופן שההסתברות לבחירת כל פריט אינה ידועה — פריטים מסוימים ייבחרו בוודאות, ואחרים לא ייבחרו בכלל. 

ספורט ופלילים? לכאורה, דבר והיפוכו. ספורטיביות מוגדרת כ״התנהגות ויחס הוגן של המשתתף, לרבות משחק הוגן, אדיבות כלפי חברי הקבוצה והיריבים, עידוד השאיפה למצוינות, והפסד בכבוד״ (אוריאלי,  עמי 17). הספורטיביות מבטאת את הרצון לגרום לספורט להיות מהנה כמו שהוא. השקפתו של העיתונאי גרנטלנד רייס היא דוגמה טובה ליחס הספורטיבי: ״לא חשוב אם ניצחת או לאו, אלא איך שיחקת את המשחק״ (אפק ולידור, 1997, עמי 23). דוגמה נוספת לדעה זאת היא של מייסד המשחקים האולימפיים המודרניים, הברון פייר דה קוברטן, אשר טען: ״הדבר החשוב ביותר בספורט הוא לא הניצחון, אלא ההשתתפות בו״ (מצוטט בבסוק, עמי 39). אולם, לעתים קרובות הלחץ בגין התחרות, האובססיה לשיפור ההישגים העצמיים והקבוצתיים או התערבותם של גורמים חיצוניים אחרים (כגון: לחצים פוליטיים, מעורבות של אנשי הפשע המאורגן ומהמרים) יכולה לפעול נגד ההנאה והמשחק ההוגן של המשתתפים והצופים. מכירת משחקים או הטיית משחקים בספורט (match fixing) היא תופעה שלפיה אירועי ספורט שונים מתנהלים לפי תוצאה שנקבעה מראש — בדרך כלל, מדובר על מתן שוחד על ידי גורמים אינטרסנטיים שונים (כמו למשל, גורמים פליליים) לגורמים המעורבים באירועי ספורט, בכוונה להשפיע על קיומן, על מהלכן או על תוצאותיהן של תחרויות ספורט.

העדויות להטיית משחקים מלוות את עולם הספורט לאורך כל ההיסטוריה. כבר במשחקים האולימפיים העתיקים קיימות עדויות כי אתלטים קיבלו שוחד כספי בסכומים גדולים על מנת להבטיח שעיר מסוימת (מה שמכונה city-states) תזכה בתחרות מסוימת .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

צוקרמן, ר. ערוצי הספורט במפת הטלוויזיה. נתניה: מכון וינגייט.

שטרן, פ. על מעמדות וסטאטוסים בחברה הישראלית. סוציולוגיה, 14, 43-36.

Akman, D., & Normandeau, A. The measurement of delinquency in Canada. Journal of Law, Criminology and Police Science, 39