‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי נישואין של בעלי מוגבלויות הלכתית וחברתית?

תוכן עניינים

מבוא

רקע תיאורטי

1. רקע מקצועי
2. 1.1   הגישות התומכות בנישואין של בעלי מוגבלויות

1.2   הגישות המתנגדות לנישואין של בעלי מוגבלויות

1. החוק בישראל
2. 2.1   הפסיקה בישראל עד חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
3. 2.2   מעמדם החוקי של נישואי בעלי מוגבלויות לאחר חקיקת החוק

1. המשפט העברי
2. 3.1   מבוא
3. 3.2   הכשירות לקידושין ולגיטין
4. 3.3   תכנון משפחה
5. 3.4   טהרת המשפחה

1. מהלכה למעשה – תיאור המצב כיום

מתודולוגיה איכותנית

דיון

1. גישות שונות ביחס לנישואי בעלי מוגבלויות
2. המכשולים בדרך למימוש החזון
3. 2.1   המכשולים מבחינת החוק בישראל
4. 2.2   מקומו של הממסד הרבני בקידום נישואים אלו
5. 2.3   מקומה של החברה בקידום נישואים אלו

1.  מחזון למעשה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים

תמלילי ראיונות

סוגיית זוגיות ונישואי בעלי מוגבלויות הינה סוגיה רחבה העוסקת ברבדים רבים. בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבותה של המגמה החברתית לשילובם בקהילה של בעלי מוגבלויות שכליות התפתחותיות (להלן: מש"ה). מחקרים מדעיים רבים הוכיחו בעלי מוגבלויות שכליות רוצים ויכולים לחיות חיים זוגיים כתא זוגי עצמאי במידה רבה. יחד עם זאת אין להתעלם ממורכבותה של הסוגיה מבחינה הלכתית, חברתית, מוסרית וכלכלית.

בכדי לבחון סוגיה זו יש להתייחס לשלושה מעגלים שונים: המעגל ההלכתי, המעגל החברתי והמעגל החוקתי. כמו כן, יש לתת את הדעת למספר רב של שאלות ובתוכן: מההיבט החברתי - האם יש להם הכלים לייצר מסגרת זוגית בריאה?  מהי חובתנו המוסרית כלפיהם? מהן גבולותיה? מהי התמיכה החברתית הדרושה לזוגות אלו? האם ניתן לספקה? מההיבט ההלכתי – מה תוקפם של קידושין שמקדש אדם עם מש"ה? האם בביתם יוכלו זוגות כאלו לשמור על דיני טהרה? על ידי מי תינתן הדרכה מתאימה לזוגות הללו? ומההיבט החוקתי – מדוע טרם נחקק חוק ברור בנושא? מה צריך לקרות כדי שחוק כזה יחוקק? ומהי עמדת הגורמים המשפטיים בארץ לנושא?במסגרת העבודה אנסה להתייחס לכלל המעגלים והשאלות הרלוונטיים לעיל.

עיון עמוק בסוגיה מראה כי בשלושת הרבדים טרם הגענו אל המנוחה והנחלה. בהיבט החברתי – טרם התקבעה התפיסה לפיה זוגות אלו מסוגלים לנהל חיים נורמאליים ואף להיות חלק מהקהילה והחברה הרגילה. בהיבט ההלכתי – טרם נתקבלה פסיקה חד משמעית מצד הרבנות הראשית כיצד יש לנהוג בסוגיה. ובהיבט החוקתי – טרם נחקק חוק הקובע במפורש כי יש לאפשר נישואים אלו. מצב זה מוביל לכך שזוג בעל מוגבלות המעוניין להינשא נתון לחסדי רושם הנישואין או לרב שאליו הוא פונה שיכול לחרוץ את גורלם על פי החלטה שרירותית.

מתוך ההבנה כי הגורם המרכזי שיכול להוביל לשינוי בסוגיה זו, על כלל היבטיה, הינו הממסד הרבני, שאלת המחקר שלי היא מהו תפקידו של הממסד הרבני בקידום נישואי בעלי מוגבלויות?במסגרת העבודה אנסה להתחקות אחר הכשלים בסוגיה ולבחון כיצד יכול הממסד הרבני להוביל לקידום הנושא ולהסדרתו.

כפי שציינתי לעיל, למחקר זה היבטים רבים ובכדי לעסוק בשאלת המחקר לבדה נאלצתי להתמקד אך ורק בנושאים הרלוונטיים לה. לפיכך, חשוב להדגיש כי עבודת מחקר זו תתייחס אך ורק לבעלי מוגבלויות שכליות התפתחותיות הכוללים אנשים בעלי פיגור שכלי קל, תסמונת דאון ואוטיזם קל. כל אלו יכולים באופן חד משמעי להיכנס להגדרת 'פתי' בהלכה לאור היותם אנשים המסוגלים להבין את המשמעות של חיי זוגיות ולחיות חיים עצמאים במידה כזו או אחרת.

שאלת נישואיהם נוגעת גם בשאלות הלכתיות רבות נוספות וביניהן –שמירה על הלכות טהרה, מניעת ילודה ועוד – אליהן אתייחס על קצה המזלג. גם ברובד החברתי והחוקתי ישנם נושאים משיקים רבים שנמנעתי מלהיכנס אליהם. כל אלו ראויים למחקרים נפרדים בעתיד ואני תקווה כי גם הם ייבחנו ויועלו לסדר היום הציבורי-חברתי.תוך לקיחת אחריות של כל המעגלים הנוגעים בדבר.

בכדי לבחון את שאלת המחקר אבצע מחקר איכותני במסגרתו אראיין לעומק ארבעה רבנים העוסקים בסוגיה זו והיא בנשמת אפם. בחרתי לראיין דווקא רבנים לאור אמונתי כי יש בכוחם להשפיע ולהנהיג גם על הרובד החוקתי וגם על הרובד החברתי כמעצבי דעת קהל.

תודה גדולה לרב רפי פוירשטיין, לרב עמית קולא ולרב שאול ענברי על הסכמתם להיות שותפים ולהתראיין לעבודתי.תודה מיוחדת לאבי מורי, הרב שי פירון, שסייע לאורך כתיבת העבודה ובכלל, על שחינך אותי להרבות ולפעול לחברה בה שורר הצדק והרצון להיטיב עם כל הברואים.

שאלת הנישואין של בעלי מוגבלויות איננה עוסקת רק בזכותם של בעלי המוגבלויות לחיות חיים שוויוניים ומלאי משמעות ואהבה, אלא מובילה אותנו לבחון את עצמנו כחברה ברובד הפנימי יותר–מהי מידת הקבלה שלנו כלפי מי שקצת אחר מאיתנו.

חלק מתמליל הראיון עם הרב שי פירון שר החינוך לשעבר (!).

 רב קהילה באורנית, פעיל בעמותות לזכיויות של בעלי מוגבלויות.

1)      מה התפקיד שלך ביומיום והקשר שלך לכל מה שקשור לנישואין של אנשים עם מוגבלות.  

ח"כ, שר חינוך בעבר. פעיל בעמותות ותנועות העוסקות בזכויות של אנשים עם מוגבלות. אבא לילד עם מוגבלות.

2)      ישנן גישות שונות בנוגע לנישואים של אנשים עם מוגבלויות, ישנן גישות תומכות ויש שמתנגדות. באיזו גישה אתה מצדד ומדוע? 

אינני סבור שיש גישה אחת נכונה. יש להתאים את הגישה ללקות וליכולת והאמצעים שהחברה מקדישה לטובת המטרה. כלומר, יש שלושה פרמטרים להחליט אם אדם יכול להינשא או לא-

-                        האחד, רמת הלקות

-                        השני, היחס של החברה

-                        השלישי, רמת הכלים שהמדינה מעמידה לשירותם

יחד עם זאת ישנה עוד שאלה מהותית והיא היכולת לגבש עמדה הלכתית משום שעל פי הדין בישראל ענייני נישואין וגירושין- הם על פי הדין הדתי.

אז אתה בעצם- אם החברה עוד לא מוכנה לקבל נישואין כאלו אז זה תוקע את ההתפתחות בנושא הזה?...

צריך לעשות הכל כדי שהחברה תהיה מוכנה, זהו תהליך ארוך.

אחד הדברים שאני נוגע בהם- זה מה מוביל את מה- החקיקה את התרבות אוהתרבות את החקיקה וזה לא חד משמעי.

תשאלי את עצמך כאדם דתי: מצד אחד- יש את המשנה- למה קדמה פרשת שמע לפרשת אם שמוע- שיקבל אדם על עצמו על מלכות שמים ואח"כ עול מצוות. כלומר ש"תרבות" לשם הצורך קודמת ל"חוק". מצד שני, אנחנו אומרים- "מתוך לא לשמה, בא לשמה" כלומר- ה"חוק" קודם ל"תרבות", זאת אומרת שלא פשוט כאן מה עושים.

אני מאמין שיש לאפשר ככל שניתן לאנשים לממש את הזכות לזוגיות.

3)      על מי מוטלת האחריות לשנות את המצב הנוכחי בו טרם נקבעה פסיקה גורפת בנושא? הממסד הרבני/המחוקק? 

קודם כל צריך להבין מה עצם הבעיה בחקיקה..

החקיקה בישראל לא נוגעת בשום צורה שהיא באופן מפורש בעסק.

תמיד בדיני חקיקה- כשיש למישהו זכות, המשמעות היא שזה מטיל חובה על מישהו אחר. כל זכות היא גם חובה.

לדוג'- אם יש לי זכות לחינוך- אז למדינה יש חובה לתת לי את החינוך. אז קודם כל לא ברור בחקיקה הזכות להינשא. ואז ברגע שלא ברור בחקיקה הזכות להינשא, באופן ישיר גם לא מוטלת על המדינה לתת לי את כל הכלים, את כל השירותים שהרי ברור שיכולת הקמת הבית שלי מצריכה שורה ארוכה של התערבויות המדינה כדי שזה יקרה- כלכליות, סעודיות, טיפוליות וכו'.

 זה לא מספיק מובנה בחקיקה-

במידה ואנחנו מעודדים- עלינו לתת את הכלים כדי שזה יקרה.

ולכן, נישואין אלו יוכלו להתבצע רק במקרה שיהיו:

משאבים שיוקצו על ידי משרדי ממשלה

שינוי תרבותי שיוביל ליותר תמיכה של החברה בסוגיה, בהבנה שמדובר במודל ישים ובעל צורך אמיתי.

חקיקה מתאימה שתעגן את הנושא בספר החוקים

הקמת מסגרות תומכות מתאימות.

גם לממסד הרבני חלק מכריע וחשוב בעניין הזה: מנהיגות רוחנית שתיקח אחריות. זה אומר שצריך שרבנים יפסקו פסקי הלכה שיאפשרו לאנשים..

 שמעי סיפור מדהים. ישבו אצלנו אתמול זוג שהם חסידי גור וסלנים הקשראיתם החל לפני כחודש בהודעת וואטסאפ נרגשת בה הוא סיפר על שנים ארוכות בהן הוא נשוי למלאכית, ללא ילדים. על אף מאמצים על אנושים, לא זכו השניים לילד משלהם, עד שהחליטו לפנות לרשויות ולהביא אל ביתם ילד עם צרכים מיוחדיםהם המתינו לילד שיאיר את חייהם, משבושש לבוא, החליטו ''לחפש'' בעצמם. כך שמעו על ילד שננטש בבית חולים במרכז הארץ, עם לקות. הם הבינו שהרך עומד לפני ניתוח מורכב. הם הגיעו לבית החולים, כשהמלאכית נושאת את התינוק על כפיים ואומרת לו: "אימא לא תעזוב אותך לעולם" (!)
בעוד הרעיה צמודה שמונה ימים למיטת ילד שאינה מכירה, ילד שאיש לא הבטיח לה שיהיה שלה, עשה האבא הכל כדי להביא הילד אל ביתו, ולא זכה למענה. כל הרשויות דחו אותו. "הילד לא מיועד לכם"במר לבו הגיע לכנסת, הסתובב מח"כ לח"כ ולא זכה לפתרון, עד שפגש באקראי, בח"כ אילן גילאון. אילן לא היסס, התקשר למי שהתקשר, וכך תוך עשרה ימים, מצא הילד את דרכו לביתה של משפחה נפלאה, המגדלת אותו כבן ביולוגי לכל דבר, אם לא למעלה מזה. הם כתבו לי: "נשמח מאוד להיפגש איתך ועם רעייתך לספר את הסיפור מקרוב ולשאוב עוד השראה למעשים טובים"

אז אתמול הם הגיעו- הוא, רעייתו והילד. ישבנו יחד לשיחה, על אומנה ואימוץ ועל גידול של ילדים מיוחדים. וברוריה רעייתי לא הצליחה להסתיר את התרגשותה, ושנינו הזלנו דמעות אל מול האהבה העצומה ששני האנשים המדהימים הללו הרעיפו על הילד שלהם. ובעיקר אל מול הנחישות, המסירות, העוצמות הגדולות.

הם סיפרו לי שכשהם הביאו את הילדה עם התסמונת דאון הביתה אז זה לא היה מפורסם כי אצל החרדים לא מקובל לפרסם דברים כאלה. זה פוגע בשידוך. אבל איכשהוא זה הגיע לרב חיים דרוקמן. שיש לו בת עם תסמונת דאון שהתחתנה. אותו חסיד מקבל טלפון: 'שלום, מדבר (הרב) חיים דרוקמן.. שמעתי שככה וככה.. אני אבא לילדה מאומצת עם תסמונת דאון. ואני רוצה לפסוק לך הלכה ולתת לך אותה כצוואה, אני אדם מבוגר, עד שהילדה תגדל אני לא יודע מה יהיה איתי.. כצוואה- אין לך איסור ייחוד עם הילדה הזאת!! ושאף אחד לא יכניס לך לראש שיש לך בעיה עם הילדה. מספר לי החסיד שאבא שלו, שחסיד גור אף הוא לא נוגע בנכדות. מדין צניעות. רק בנכדים. אבל בנכדה הזאת היא היחידה שהוא מחבק ומנשק. למה? כי הרב דרוקמן פסק. אבל הרי זה לא הרב שלו והוא רצה בכלל ללכת לשאול את הבן של הרב וואזנר, אבל כיוון שכרב רב פסק- אז הוא פסק!!

אז ראי, את ההשפעה שיכולה להיות לפוסק. נכון זה מדהים?

לאחר מכן, שאלתי אותה- 'יש לך איזו שאלה הלכתית שמטרידה אותך?' אז היא אמרה לי "כן".

היא שאלה- תמר (הבת המאומצת) חולה כל הזמן. עושים לה מי שברך לחולים, וזה פשוט לא הוגן שעושים לה מי שברך על האימא הביולגית שלה שמעולם לא גידלה אותה. היא ביקשה תשובה הרגע. התקשרנו לרב רוז'ה, שהסביר שהבעיה היחידה היא בכתובה. בנוסף, סיפר שגם הוא אבא לשתי ילדות מאומצות, וכשהבת שלי התחתנה כתבו בכתובה: מיכל שגודלה ע"י יעקב.

אז אתה אומר- רבנים צריכים להיות יותר אמיצים, יותר להתייחס לסוגיה ואז זה ייתן השראה. כאילו- זה גלגל שיניים- הלכה מניעה תרבות מניעה חוק מניע הלכה- זה אחד כרוך בשני

4)      כמה שאלות הופנו אליך בשנים האחרונות מאנשים פרטיים על סוגיה זו? 

מספר רב של פעמים.

5)      כיצד החברה יכולה לסייע לאותם זוגות בעלי מוגבלויות שנישאים?

ראשית – בתמיכה מוראלית ובהבנה שיש כאן אהבת אמת, שיש כאן חיי זוגיות משמעותיים.

לא לפעול מתוך רחמים אלא מתוך הבנה שזהו מימוש חיים כמו אצל אנשים אחרים.

שנית – הקמת מסגרות להכשרה והכנה

שלישית – ליווי ותמיכה כלכלית וייעוצית מתאימה . לדוג': במכון פויירשטיין הקימו תכנית שלמה של הדרכה לקראת חתונה של אנשים עם מוגבלויות. שזה כולל- ליווי לפני, הכנה... ישנו הבדל מובהק וברור בהצלחה של הנישואים כאשר הם מלווים ע"י אנשי מקצוע.

6)      מבחינה מעשית, כיצד ניתן לסייע לזוגות אלו להצליח ולשמור על חיי זוגיות המחויבים להלכה?

יחסי זוגיות מצריכים ליווי אצל כל אדם. ישנם משברים רבים בין זוגות עקב העדר ייעוץ. אין הבדל מהותי למעט העובדה שיש למצוא אנשים מיומנים היודעים לתת כלים מתאימים לאנשים אלה.

מבחינה הלכתית- זה שייך לכל השאלה של טהרה צריך שיהיה כאן כל מה שנקרא יועצות טהרה.

ביחס לסוגיה של דחיית הריון- כשאנחנו מבינים באמת שבמקרה הזה, לנישואין עצמם יש ערך מצד עצמו, אז אני חושב שצריך לאפשר נישואין ללא לידה ובתנאי שהעיקור הוא לא קבוע: התקן גלולות, מדבקות. ובמקרים נדירים- קונדום.

7)       כרב וכמנהיג, איזה שינוי היית רוצה לחולל בחברה ביחסם אל נישואין של בעלי המוגבלויות?

קודם כל, בכתיבה על זה. דבר שני, בגיבוי- אם רב יעשה בבית הכנסת שלו עליה לתורה של בעלי מוגבלויות אז יקרה משהו. בדרשות. בשיעורים. זה צד אחד. הצד השני- זה כשאנשים יבאו לשאול שאלות אז זווית הראיה של השאלה תיהיה ממקום מאיר פנים ולא ממקום חושש, ומפחד. מקום מעצים ולא מקום מרפה ידיים כאשר אנשים באים לשאול. דבר שלישי- גמישות הלכתית.

בעיקר ההבנה שמדובר באהבה .

ולדעת שעל פי כל המחקרים נישואין אלה משפרים את רמת התפקוד, נותנים משמעות ואושר לחייהם של הנישאים.

8)      במה הממסד הרבני עוד צריך להתקדם ולהשתכלל בסוגיה של נישואין אלו?

הרבה....

מצגת בנושא נישואין של בעלי מוגבלויות הלכתית וחברתית 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

1. Nosek, M. A., Howland, C., Rintala, D. H., Young, M. E.,  Chanpong, G. F. . National Study of Women with Physical Disabilities: Final Report. Sexuality and Disability. Vol 19, Issue 1, pp 5

Sales, B. P.  Disabled persons and the law: State Legislative Issues. N.Y: Plenum