עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון גישור מגדר ,הצלחת הגישור בקרב נשים,ישראל,משפט משווה ארה"ב,פסיכולוגיה ומשפט, פמיניזם ומשפט


‏390.00 ₪

36 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10706
סמינריון גישור מגדר פסיכולוגיה ומשפט,  הצלחת הגישור בקרב נשים , ישראל,משפט משווה ארה"ב

העבודה האקדמאית לא הוגשה מעולם והוכנה במיוחד למאגר זה בחודש דצמבר בשנת הלימודים הנוכחית

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הצלחת הגישור בקרב נשים?

תוכן עניינים

מבוא. 

עבודה זו תעסוק בשאלה: כיצד בא לידי ביטוי הצלחת הגישור בקרב נשים?. 

שאלת המחקר. 

כיצד בא לידי ביטוי הצלחת הגישור בקרב נשים?. 

התפתחות הליך הגישור בישראל. 

התפתחות הליך הגישור בארה"ב. 

הליך הגישור מול הליך המשפטי 

הליך הגישור. 

הליך הגישור - החקיקה בישראל. 

מגדר וגישור. 

הסגנון ה"נשי" של התמודדות עם סכסוך משפטי 

האם קונפליקטים בין גברים לנשים נובעים גם מההבדלים ביניהם?. 

הגישור ככלי לשינוי חברתי

הדרך להטמעת הראייה המגדרית בהליך הגישור. 

מגדר. 

רגש ומגדר. 

תיאוריות בתחום המגדר. 

סקירת ההבדלים בין המין הגברי לבין המין הנשי 

מבט ביקורתי על הליך הגישור. 

טיעונים התומכים בשילוב הגישור בבית המשפט. 

טיעונים המסתייגים משילוב הגישור בבית המשפט. 

דיעה אישית.

סיכום ומסקנות.

ביבליוגרפיה 

תובא התייחסות לאלמנטים הפסיכולוגיים של הגישור, וכיצד הוא מהווה כלי לביטוי של נשים ולמען נשים. אולם התייחסות זו לא תהיה מלאה אם היא לא תיגע בשונות החברתית בין גברים לנשים, וכיצד שונות זו משפיעה על ההליך הגישורי.

 

כשם שזהותם המינית של הצדדים המסוכסכים משפיעה על דרך ההתמודדות שלהם, כך זהותם המינית של המגשרים/ות משפיעה על התהליך. מגשרות ומגשרים מביאים אתם את החשיבה הפסיכולוגית השונה, שיכולה לשרת את הצדדים.

הדבר תלוי ביכולת של המגשר והמגשרת לנוע בין סגנונות החשיבה הגבריים והנשיים ,בהתאם לצורכי המגושרים. ההבחנה בין גברים לנשים אין משמעותה כי סגנון אחד טוב יותר מהאחר. כדאי להשתמש בה כדי לגלות דרכים נוספות להעצים את הצדדים ע"י התחברות אליהם בעוד רבדים. [1]

 

כשמגשרים משתמשים בשני סגנונות החשיבה הם מאפשרים לכל הצדדים לגעת גם בחלקים האינטימיים והקרובים ביניהם וגם בחלקים הנפרדים והעצמאיים שלהם. באופן הזה מצליח הגישור להעצים את הצדדים בכך שהוא מאפשר לצדדים את הביטוי הטבעי שלהם וע"י כך שהוא מלמד אותם גם להתבטא באופנים החדשים להם. התמודדות המשלבת בין שני הסגנונות מהווה למגושרים מודל שוויוני בו שונויות מתקיימות יחדיו. [2]

 

הגישור מעצים את המגשרות והמגשרים במובן שהם יכולים ואף רצוי שישתמשו בשתי השפות. כך גם הם מפתחים את כלי הביטוי שלהם. נשים יכולות להשתמש גם בשפה הנשית בגישור בעוד שבמקומות רבים אחרים השפה הגברית היא השפה השלטת ולא ניתנת להן האפשרות להתבטא בנוחות לפי אופיין. וגברים יכולים להשתמש בשפה הנשית מבלי שזה יפגע בדימוי החברתי שלהם הדורש במקומות רבים כמו מנשים לדבר בשפה הגברית בלבד.

אחד הדברים המשמעותיים שעל המגשר/ת להבין, הוא כי המגושרים אינם באים מאותה נקודת מוצא בנוגע למעמדם בחברה. נשים וגברים אינם שווים. נשים מגיעות אל התהליך, במקרים רבים, מנקודת מוצא נמוכה יותר: גם בתפיסה העצמית שלהן וגם במעמדן התעסוקתי והכלכלי. לעובדות אלו יש השפעה על התנהגויות הצדדים בתהליך. מי שמגיעה בעמדת נחיתות ייתכן שנטייתה תהיה לוותר על צרכיה, ולו בכדי לשמור על היחסים העסקיים והאישיים. דווקא האיכויות שדובר עליהן קודם: ההכרה בצרכים של האחר, הרצון לחזור לתקשורת ושמירת היחסים, יכולות להיות בעוכריה בהליך גישורי.

התבוננות דרך משקפיים מגדריות מחייבת לראות גם את ההבדלים הללו, ולהימנע מלראות במגושרים שני אנשים שמרגע שנכנסו לתהליך, נמחקה זהותם החברתית, ועתה הם שווים אחד בפני השני וכלפי המגשר עצמו.

 

מגשרים שאינם רגישים למציאות הזו, או אינם מקבלים אותה, יכולים להעביר תחת ידם הסכמים המשמרים ומקבעים את ההבדלים הללו, ולו רק כדי לכבד את העיקרון ששני הצדדים הסכימו להסכם וחתמו עליו.

 

רגישות מגדרית מאפשרת למגשר/ת כלי נוסף לניתוח הקונפליקט ולפענוח מאפייני הצדדים, ודרך נוספת לאפשר טרנספורמציה של הצדדים בתהליך והעצמתם. החזון הוא כי ההצלחה תגיע מעבר לטרנספורמציה האישית של הצדדים ותאפשר להיות שלב בתהליך של שינוי חברתי. אם כך, הליך הגישור והייחוד שבו יכול להיות טוב לנשים הן מבחינה אישית, והן מבחינה חברתית. [3]

 

הימצאותן של נשים מגשרות רבות מהווה העצמה של נשים בחברה. אישה מגשרת, הרגישה למצבן של הנשים בחברה, יכולה להשתמש בגישור ככלי לשינוי. אין זה אומר כי עליה להעצים את האישה על חשבון הגבר, אלא להעצים כל אחד מהם לפי דרכו, תוך התעקשות שכל אחד מהצדדים יתבונן גם דרך נקודת מבטו של האחר אל המציאות האישית של הצד שמולו. גם השתתפותם הרבה של גברים בהובלת השיח הגישורי תורמת רבות לשינוי החברתי כיוון שהם מייצגים במידה רבה זהות גברית רחבה ומאפשרת יותר. הימצאותם של גברים מאפשרת לגברים אחרים המגיעים להליך הגישור להתבטא באופנים שאינם מותרים להם בחברה. 

 

מטרתו של חיבור זה לתת הסבר נוסף להתפתחות הגישור בארץ ובעולם ולתת את הדגשים שיאפשרו לגישור להעצים נשים ע"י שימוש ב"שפה" של נשים והתבוננות על הקונפליקט כמייצג, בין יתר הדברים, גם את מצבן של הנשים.

מההסתכלות המגדרית שופכת אור לא רק על נשים וגברים, כי אם על כל הפרטים החיים בחברה רב תרבותית כמו שלנו. את אותו הפענוח כדאי ורצוי לעשות גם על זהויות אחרות כגון: ערבים, יהודים, עולים, ותיקים, עניים, עשירים, דתיים חילוניים וכן הלאה.

 

ככל שנעמיק באפיונים הרב תרבותיים בחברתנו ונשתמש בידע הזה כדי להעמיק את התהליך הבין אישי הקורה בין שני צדדים בתהליך, כך גדל הסיכוי שתהליך גישור אחד ישפיע ויהדהד אל סביבתו.

כשם שזהותם המינית של הצדדים המסוכסכים משפיעה על דרך ההתמודדות שלהם, כך זהותם המינית של המגשרים/ות משפיעה על התהליך. מגשרות ומגשרים מביאים אתם את החשיבה הפסיכולוגית השונה, שיכולה לשרת את הצדדים. הדבר תלוי ביכולת של המגשר והמגשרת לנוע בין סגנונות החשיבה הגבריים והנשיים ,בהתאם לצורכי המגושרים. ההבחנה בין גברים לנשים אין משמעותה כי סגנון אחד טוב יותר מהאחר. כדאי להשתמש בה כדי לגלות דרכים נוספות להעצים את הצדדים ע"י התחברות אליהם בעוד רבדים. [1]

 

כשמגשרים משתמשים בשני סגנונות החשיבה הם מאפשרים לכל הצדדים לגעת גם בחלקים האינטימיים והקרובים ביניהם וגם בחלקים הנפרדים והעצמאיים שלהם. באופן הזה מצליח הגישור להעצים את הצדדים בכך שהוא מאפשר לצדדים את הביטוי הטבעי שלהם וע"י כך שהוא מלמד אותם גם להתבטא באופנים החדשים להם. התמודדות המשלבת בין שני הסגנונות מהווה למגושרים מודל שוויוני בו שונויות מתקיימות יחדיו. [2]

 

הגישור מעצים את המגשרות והמגשרים במובן שהם יכולים ואף רצוי שישתמשו בשתי השפות. כך גם הם מפתחים את כלי הביטוי שלהם. נשים יכולות להשתמש גם בשפה הנשית בגישור בעוד שבמקומות רבים אחרים השפה הגברית היא השפה השלטת ולא ניתנת להן האפשרות להתבטא בנוחות לפי אופיין. וגברים יכולים להשתמש בשפה הנשית מבלי שזה יפגע בדימוי החברתי שלהם הדורש במקומות רבים כמו מנשים לדבר בשפה הגברית בלבד.

 

כאישה המגדירה עצמה פמיניסטית לדעתי, הפמיניזם והגישור מטפחים הגדרה עצמית, מעודדים חיזוק של ערכים כמו אמפתיה, דאגה ואכפתיות במישור הציבורי; הם עוסקים בנושא ההעצמה ומנסים להגדיר מחדש את המונח כוח, באופן שיכלול דפוסי התנהגות שאינם דומיננטיות. מאחר שהפמיניזם סבל מחבלי גדילה במעבר מתנועה הומוגנית של המעמד הבינוני לתנועה חברתית פלורליסטית רבגונית, הוא יכול לשמש כמודל לתנועת הגישור, שכן היא מתרחבת ומתמודדת עם דרישותיו של ציבור מגוון מבחינה דמוגרפית.

הגישור חייב תודות לפסיכולוגיה החברתית הפמיניסטית....


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה) תשע"ו- 2016
גיליגן קרול בקול שונה – התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה, (תרגום: נעמי בן-חיים) תל אביב: ספריית פועלים.

דפנה לביא המגשר - התפקיד והמפתח להצלחת הגישור (בורסי)

Anoch, Y.,& Shtern, P.  Sex and gender. In Y. Anoch & P.Shtern (Ed.), Sociology (pp.346-358). The Open University of Israel


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)