‏390.00 ₪

מדיניות ציבורית בעידן הגלובאלי

הפרטת הרכבת הקלה בירושלים 

מבוא. 

סקירת ספרות. 

תחבורה ציבורית. 

מערכות התחבורה הציבורית 

מדדי יעילות 

ישירוּת.. 

כמות מעברים 

תדירות

כיסוי

זמינות 

תיאום..

מהי הפרטה.

הצעה לשינוי ופתרון

הפרטת תשתיות כלכליות. 

מוצר ציבורי (Public Good) ונכס ציבורי (Public Asset) 

הפרטת של שירותים ציבוריים.

שירות ציבורי. 

סוגי ההפרטה לפי שיטת ההפרטה. 

מכרז (Tender) 

שיטת PQ

הנפקת מניות ומכירת זיכיון. 

חלוקת מניות לציבור. 

מיקור חוץ (Outsourcing) 

מכרז ביצוע (BOT, BOO, BOOT, ROT) 

שיטת PPP.

רגולציה. 

יתרונות וחסרונות ההפרטה: ההיבט הכלכלי 

יעילות.

הפנמת עלות/תועלת.

צמיחה. 

איום בפשיטת רגל.

ניהול לטווח ארוך. 

הכנסה וחיסכון לממשלה. 

צמצום מונופולים..

דיון 

יתרונות וחסרונות ההפרטה – ההיבט החברתי

בעיית הנוסע החופשי (Free Rider Problem) 

מניעת שחיתות.

הגמשת שוק העבודה. 

שיפור השירות.. 

פגיעה בריבונות.. 

עוצמת המגזר הציבורי. 

ריכוזיות של ההון. 

מקרה המבחן : הרכבת הקלה בירושלים.

סיכום.. 

רשימת מקורות. 

הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים הוא אחד מהפרויקטים הציבוריים הראשונים בישראל שהוקמו בשצ״פ (שותפות ציבורית פרטית - ppp). מאז החלטת הממשלה על הקמתו נתקל הפרויקט בקשיים רבים, הקמתו התמשכה מאוד ועלויותיו האמירו. התנהלותם של המדינה והזכיין נדונו במהלך השנים בדוחות של מבקר המדינה וגופים נוספים, במחקרים, וכן במהלך דיונים משפטיים.

הפרטה היא אחד ממאפייני השוק החופשי בעידן הגלובאלי של היום והיא מתארת תהליך שבו נכסים שהיו בבעלות ציבורית עוברים לבעלות פרטית. יש הנהנים מן הרפורמה הזו המצמצמת את המעורבות הממשלתית בחיים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים וכך יוצרת מעין 'כפר גלובאלי' נטול גבולות פיזיים. אולם, היא מגלמת בתוכה גם תוצאות הפוכות הכוללות ריכוזיות, ירידת כוחו של המגזר הציבורי, העדר רגולציה המביאה לחוסר תחושת מחויבות כלפי האוכלוסייה המקומית וכדומה (חסון).

השאלה המחקרית עליה תנסה לענות עבודה זו היא: כיצד באה לידי ביטוי הפעלת הרכבת הקלה בירושלים על ידי חברה פרטית 'סיטיפס' לאור מדיניות ציבורית של הפרטה והעדר רגולציה בתחבורה ציבורית בישראל?

השערת המחקר היא שמאחר ומדובר בחברה פרטית ייעודית לפרויקט הרכבת הקלה, עלויות ההפעלה ויעילות הרכבת יהיו גבוהות יותר מאשר אם היה הדבר בניהולה של רכבת ישראל הממשלתית.

בכדי לענות על שאלת המחקר, נעסוק במדיניות הציבורית של הפרטה ורגולציה מדינית, תוך הצגת הבעייתיות העולה מכך וההשלכות שלה במקרה הבוחן הספציפי של הרכבת הקלה בירושלים.

פרק סקירת הספרות בעבודה יכלול חומר תיאורטי שיתבסס על מחקרים אקדמיים רלוונטיים. בין החומר התיאורטי שיוסבר יוצג ניתוח תוכן של המושגים מדיניות ציבורית, יתרונותיה וחסרונותיה של הפרטה, השלכות אפשריות שלה, בעייתיות הכרוכה ביישומה וכדומה.

לאחר מכן, נציג פרק בו ניישם את החומר התיאורטי על מקרה הבוחן הרלוונטי, במקרה שלנו- הרכבת הקלה בירושלים. כלומר, השלכות מעשיות של רפורמת ההפרטה על הרכבת הקלה.

לבסוף, יוצגו הממצאים שהועלו מתוך כתיבת העבודה, כמו גם אישוש/הפרכת השערת המחקר ולבסוף נסכם את הדברים.

הפרטה, כפועל יוצא של אידיאולוגיה ניאו-ליברלית, התבססה בישראל כמדיניות שאין עליה עוררין. הדיון הציבורי בנושא ההפרטה מבוסס על הרושם שצמצום מעורבות המדינה במשק מחד, והגברת מעורבותם של גורמים פרטיים מאידך, משמעם קידום התחרות, הגברת היעילות, צמצום הוצאות הממשלה ועידוד השקעות. ושהתוצאה של כל אלה היא כלכלה חזקה ובריאה שתיטיב עם כולם: הממשלה תצמצם את הוצאותיה והציבור ייהנה משירותים זולים וטובים יותר. בעוד שבארצות אחרות מתקיים דיון ער המביא בחשבון גם תוצאות שליליות של ההפרטה, ממשלות ישראל ממשיכות לנקוט בגישה הדוגלת בהפרטה "בכל מחיר". כפי שראינו, הפרטה אינה מובילה בהכרח להתייעלות. יתרה מכך, העברתה לידיים פרטיות עלולה במקרים מסוימים אף לפגוע ביעילותה. 

בעיקר כשמדובר במפעלי תשתית, הפרטה אינה מוזילה ומשפרת בהכרח את השירותים הניתנים לאזרחים. כך, למשל, העברת האחריות לייצור, הובלה ואספקה של תחבורה במדינות שונות בעולם הובילה פעמים רבות לירידה באיכות השירותים ולעלייה במחיריהם. הפרטת התחבורה הציבורית בישראל והרכבת הקלה בפרט, עלולה להוביל לתוצאות דומות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פז-פוקס, א. ובן שמחון-פלג, ש. הרכבת הקלה בירושלים. בתוך פז-פוקס, א. ובן שמחון-פלג, שבין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל - דוח שנתי , ירושלים: מכון ון-ליר, עמי 62-63.

כוכבי, ז., "בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל, דוח שנתי ," מכון ון ליר בירושלים.

Aharoni, Y. “State-Owned Enterprise: An Agent Without a Principal,” in Jones, L. P. (Ed.), Public Enterprise in Less-Developed Countries, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 67-76.