עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית הזכות לפרטיות ובטחון הציבור, פרשת סנואדן, חוקי מעקב, קיימברידג' אנליטיקה, פרשת חברות הריגול הפרטיות הישראליות NSO, בלאק קיוב, רוגלה סייבר פגאסוס, black cube, סנודן, חשיפת פרטי מנויי סלולר וחברות תקשורת בישראל ובארצות הברית (עבודה אקדמית מס. 10693)

‏390.00 ₪

49 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10693


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לפרטיות מול בטחון הציבור בכלל ולאור פרשות סנואדן, בלאק קיוב וכד' ?

תוכן עניינים

מבוא. 

פרק ראשון- תיחום הבעיה מעקב והפגיעה בפרטיות.

1.א. נקודת מבט רב תחומית על השפעת המעקב. 

1.ב. החששות מפני מעקב שלטוני על הגנת הפרטיות : מעקב ומאגר מידע. 

1.ב.1.  החשש- מעקב שלטוני- כוח ממשמע וממשטר. 

1.ב.2. מאגר מידע. 

פרק שני - הזכות לפרטיות.. 

2.א.  על הזכות לפרטיות-הבסיס העיוני 

2.ב. טיעונים בעד צמצום הפרטיות.. 

פרק שלישי - המצב המשפטי בישראל. 

3.א. הזכות לפרטיות בישראל. 

3.ב. חוק הגנת הפרטיות.. 

3.ב.1 פרק א' לחוק הגנת הפרטיות.

3.ב.2 פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות ומאגרי מידע. 

3.ג.  חוק נתוני תקשורת 

3.ג.1. הרקע. 

3.ג.2. הסדרי החוק. 

3.ג.3. חוקיות החוק – בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל. 

3.ג.4. נתונים אמפיריים.

3.ד. חוק האזנת סתר. 

פרק רביעי - משפט משווה- הדין האמריקאי. 

4.א. הזכות לפרטיות.

4.ב. ההסדר החקיקתי 

The Electronic Communications Privacy Act

The Foreign Intelligence Surveillance Act

PATRIOT ACT וגילויי סנואדן. 

פרשת סנודן 

מידע של סנודן אודות ישראל. 

ספר אוטוביוגרפי 2019. 

The USA Freedom Act 29

פרשת חברות הריגול הפרטיות הישראליות NSO, בלאק קיוב, רוגלה סייבר. 29

NSO

תוכנת פגסוס - רוגלה סייבר 

Black Cube. 

ביקורת

נוב' 2019 : טלטלה ב-NSO: פייסבוק תבעה על פריצת סייבר דרך שיחות ווטסאפ לאלפי פעילי שלום. 

פרק חמישי- מהי ההסדרה הראויה?. 

פרק חמישי-  ההסדר הראוי 

4.א.2 הסדר הציבורי.

שקיפות.. 

מחיקת מידע. 

הסדרת העברת מידע ס' 23 לחוק הגנת הפרטיות.

בעיית המידתיות.

4.ג.הסדרהפרטית

תכנון בפרטיות  Privacy By Design. 

4.א.3.הסדר הארגוני.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה.

 

אדוארד ג'וזף סנודן, עובד לשעבר של הסוכנות לבטחון לאומי האמריקאית ("NSA") חשף באופן פומבי את תכנית המעקב האלקטרונית החשאית המופעלת על ידי הNSA. במסמכים המודלפים מסתמן שחברות עתירות טכנולוגיות כמו מייקרוסופט, פייסבוק, אפל,  גוגל,  יוטיוב ואחרות נותנות לממשלה  מידע רב על אזרחים ואף גישה ישירה למאגר פרטי המשתמשים.

בספטמבר 2019 פרסם סנודן ספר אוטוביוגרפי בשם Permanent Record, שבו הוא מגולל את פרשת חייו תוך דגש על עבודתו בקהילת המודיעין האמריקנית. במקביל לפרסום הספר בארה"ב, יצא הספר לאור גם בישראל בהוצאת ידיעות ספרים (תרגם עמנואל לוטם). בגרסתו העברית נקרא הספר אדוארד סנודן: האמת.

מטרת העבודה הייתה לבחון מהן חששות מפני חדירת יתר של השלטון לחיי הפרט בעקבות התגברות היכולות הטכנולוגיות, והחשיבות שבהכרה ביתרונות שמעניקים האמצעים הטכנולוגיים ככלי להבטחת הביטחון והסדר הציבורי מזה, כשמעל הכל חגה לה עננת סנואדן ופרשת הריגול ההמוני שטלטלה את תחושת הפרטיות של תושבי ארה"ב .

המוצר העיקרי אותו מפתחת ומשווקת החברה NSO היא תוכנת הריגול פגסוס (Pegasus) אשר נחשבת מיוחדת ביכולתה הגבוהה להצליח לחדור למכשיר האלקטרוני, וכן ביכולתה לפעול תוך שהיא ממשיכה להסוות את עצמה.

ברגע שהתוכנה הושתלה במכשיר, מפעיל התוכנה מסוגל להשתמש בה על מנת לגשת לכל המידע שעל המכשיר (תמונות, הודעות טקסט וכו'), להשתלט על המצלמה והמיקרופון על מנת לצותת או לצלם תמונות, לעקוב אחר מיקום המכשיר (GPS), וכן לשלוח מסרים מהמכשיר.

ב-2017 פורסם כי ממשלת מקסיקו השתמשה בתוכנה כדי לרגל אחרי האופוזיציה, ובין השאר אחרי עורכי הדין שחקרו את רצח 43 הסטודנטים באיגואלה.

באפריל 2018 עובד החברה שזומן לשימוע לפני פיטורין, יצא בתום השיחה אל משרדו, גנב מידע רגיש ביותר באמצעות חיבור התקן חיצוני למחשב, וניסה למכור אותו ברשת האפלה, הדארקנט. לרוע מזלו, הקונה הפוטנציאלי יצר קשר עם החברה, זו הדריכה אותו כיצד לנהוג ובהמשך פנתה למשטרה והעובד נעצר. עקב אופי הפעילות של החברה, הוא מואשם בין היתר בפגיעה בביטחון המדינה. ככל הנראה לא נגרם כל נזק לחברה או לביטחון המדינה.

באוגוסט 2018 פורסם שהתוכנה שימשה גם את איחוד האמירויות הערביות. בדצמבר 2018 דיווח הוושינגטון פוסט כי ישראל התירה לחברה למכור תוכנת ריגול לערב הסעודית.

באפריל 2019 החברה הקפיאה את עסקאותיה עם ערב הסעודית לאחר שדווח כי התוכנה שימשה לריגול אחר העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.

חברת Black Cube היא חברת מודיעין עסקי שפועלת בתל אביב, לונדון ומדריד. החברה עוסקת במתן תמיכה לליטיגציה משפטית באמצעות איסוף מודיעין עסקי, איסוף ראיות וייעוץ אסטרטגי במסגרת תביעות, בוררויות וסכסוכים משפטיים. החברה מביאה לשולחן הדיון המשפטי מודיעין תומך באיתור נכסים, ניתוח ניגודי עניינים והכרת המערכת החוקית במדינות זרות.

יכולות היומינט של בלאק קיוב הובילו לחשיפת מקרי הונאה, שוחד, הלבנת הון ושחיתויות. החברה חשפה פרשיות שחיתות מסועפות בדרגים גבוהים באיטליה, פנמה ומקסיקו. מומחיותה של בלאק קיוב באיתור נכסים הובילה לחשיפת נכסים מוסתרים ברחבי העולם בשווי של מיליארדי יורו, כמו במקרים של מוטי זיסר ואליעזר פישמן. ממשלת ארגנטינה שכרה את בלאק קיוב כדי שזו תאסוף מידע על קרן הגידור האמריקאית אליוט, אחת מנושיה של ארגנטינה, ותסייע בביטול פסק דין לפיו ממשלת ארגנטינה אמורה לשלם לנושים סכום של 1.33 מיליארד דולר.

בלאק קיוב נשכרה לסייע לחברת מיקרוגיל (מחצבות כפר גלעדי) בסכסוך היקר והמתוקשר שלה משנת 2011 עם חברת אבן קיסר.2 לאחר יותר מ-6 שנים של הליך בוררות, בלאק קיוב שינתה את התמונה כאשר סיפקה הקלטה במהלך מבצע שנערך בזמן טיול אופנים, של בכיר באבן קיסר, בה סתר את כל טענות מעסיקו.223 בינואר 2017, הוכרע הסכסוך ונקבע כי אבן קיסר תשלם למחצבות כפר גלעדי מעל 50 מיליון שקל.

בשנת 2015 סייעו לאיש העסקים הטיוואני נובו סו, בעלי חברת הספנות TMT, במאמציו לערער על פסק דין משנת 2014 לטובת "Lakatamia ספנות" במסגרתה סו נמצא אחראי על 47 מיליון דולר. בלאק קיוב מסרה מודיעין לסנגורים של סו המעיד כי 20% מהוצאות המשפט שייכות לחברה בשם Slagen ספנות, אשר חדלה לפעול מרגע התביעה, ובכך נדרש להפחית מעלות השיפוט על סו באופן משמעותי.

באפריל 2016 נעצרו שניים מעובדי החברה ברומניה בחשד לריגול. החברה ביצעה פרויקט לאיסוף ראיות נגד ראש הרשות למלחמה בשחיתות במדינה. שניים מעובדי החברה נעצרו ולבסוף הורשעו בעבירות של הטרדה ופריצה למחשבים.

בשנת 2016, AmTrust, חברת הביטוח האמריקאית שכרה את שירותי בלאק קיוב2 לאחר שחברת הביטוח חשדה שבוררות שבה היא מעורבת אינה מתנהלת בהגינות. ממצאי החברה העלו ראיות חמורות לשחיתות במערכת המשפט האיטלקית, והחברה השיגה הוכחות לכך שהצד השני בבוררות שיחד את הבורר. בעקבות ממצאי החברה, הבקשה המקורית לפיצויים מחברת הביטוח שעמדה על סך 2 מיליארד יורו, נסגרה בפשרה על סך 60 מיליון יורו בלבד.

בנובמבר 2017, פורסמה כתבת תחקיר בעיתון הניו יורקר שחשפה כי המפיק ההוליוודי, הארווי ויינסטין שכר את שירותי חברת בלאק קיוב. ההסכם בין הצדדים נחתם באוקטובר 2016 במטרה למצוא מיהם הגורמים העומדים מאחורי הקמפיין השלילי נגד המפיק כשהסברה הייתה כי מדובר במתחרים או בבעלי עניין אחרים בחברתו של המפיק. בחודשים הראשונים של הפרויקט, בלאק קיוב הצליחה במאמציה אך לאחר שהחלו להתפרסם חשדות באשר לתקיפות מיניות אותן לכאורה ביצע ויינסטיין, חדלה החברה לעבוד על הפרויקט.

כפי שדווח לראשונה על ידי עיתון אל מונדו בתחילת שנת 2019, בלאק קיוב השיגה עדויות לשוחד ושחיתות בין עורך הדין חניו לסקור ושופטים שונים בפנמה, כולל שופט בית המשפט העליון במדינה, השופט אוידן אורטגה. בלאק קיוב סיפקה הקלטות בהן עורך הדין הודה על קשריו הקרובים עם שופטים, בכירים בממשל ואף מאפיונרים. כמו כן הודה עורך הדין שביכולתו להשפיע על הכרעות בית משפט, לעקוף בדיקות של פעילויות בלתי חוקיות ולהימנע מתשלום מיסים.

בפברואר 2019 פורסם כי בלאק קיוב סיפקה עדויות לכך שקטר מימנה ופעלה במטרה להכפיש ולבצע קמפיין שלילי ברחבי העולם נגד חברת NSO הקמפיין כלל תקיפות מחשבים, פרסומים בתקשורת מערבית וערבית, שידול לתביעות בבתי משפט במדינות שונות, ולחץ על ארגונים בינלאומיים. בורג מרכזי בקמפיין הוא עזמי בשארה, חבר כנסת ישראל לשעבר שנחשד בריגול וסיוע לארגון חזבאללה, וכיום יועץ קרוב לאמיר קטר. [10]

באותה השנה פורסם כי בלאק קיוב חשפה נכסים מוסתרים של אליעזר פישמן בשווי של כ-100 מיליון יורו. פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל בשנת 2016. בלאק קיוב גילתה כי באמצעות ישויות משפטיות, נאמנים ובאי כוח, פישמן הסתיר נכסים וזכויות בהיקף עשרות מיליוני יורו ברחבי אירופה ובעיקר בגרמניה מקופת המפרק. זאת באמצעות מחקר חברות מורכב ופגישות בכיסוי עם הנאמן הגרמני של פישמן ומקורבים נוספים.

בנוסף בשנת 2019, חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" כי בלאק קיוב השיגה עדויות לשוחד ושחיתות של בכירים בחברת הנפט הלאומית המקסיקנית, המכונה Pemex. ההקלטות הוגשו כחלק מתביעת ענק על סך 700 מיליון דולר שהוגשה בשנת 2018 על ידי Oro Negro, חברת קידוח נפט עם משקיעים אמריקאיים, בטענה כי Pemex הובילה את הראשונה לפשיטת רגל כאשר סירבה לשלם שוחד. העדויות שבלאק קיוב סיפקה מציגות שחיתות ארוכת שנים בחברת הענק Pemex, בכל דרגות הניהול לרבות המנכ"ל. בנוסף, עדויות אלו הוצגו בפני מחלקת המשפטים של ארצות הברית (DOJ) כחלק מחקירתם בנושא חברת Pemex. [11]

במרץ 2018, קיימברידג' אנליטיקה וחברת בלאק קיוב הכחישו כל אחת בנפרד את דברי עובד לשעבר של קיימברידג' אנליטיקה, כריסטופר ויילי, כי קיימברידג' אנליטיקה שכרה את שירותי בלאק קיוב. באפריל 2018, בריטני קייזר, מנהלת בכירה בקיימברידג' אנליטיקה אישרה את ההכחשות והצהירה בעדות בפני הפרלמנט הבריטי כי בלאק קיוב אינה החברה עימה עבדה. זמן קצר לאחר מכן, במהלך עדות בפני ועדת השיפוט של הסנאט האמריקאי, ויילי חזר בו מדבריו והכחיש את מעורבותה של בלאק קיוב במקרה.50 בנוסף, מנכ"ל קיימברידג' אנליטיקה לשעבר אלכסנדר ניקס העיד בפני הפרלמנט הבריטי והכחיש שהחברה שכרה את שירותי בלאק קיוב. [13]

במאי 2018, בלאק קיוב הכחישה פרסומים בתקשורת כי ממשל טראמפ שכר את שירותיה במטרה לאסוף מידע על בכירים בממשל נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה. בתגובה לפרסומים, מסרה בלאק קיוב כי לחברה אין קשר לממשל טראמפ, למקורבי טראמפ או להסכם הגרעין האיראני.52 באוקטובר 2018, נחשף בעיתון הארץ כי פעילותה של בלאק קיוב נעשתה על מנת להתחקות אחר מעבר כספים ונכסים איראניים, במטרה לחלטם, זאת בעקבות פסיקה של בית המשפט האמריקאי המאפשרת לקרוביהם של קורבנות פעולות איבה לתבוע מדינות התורמות לארגוני טרור. עוד פורסם כי איסוף המודיעין נעשה הן במטרה לאתר נכסים איראניים והן על מנת להתחקות אחר סיוע של אנשי ממשל אובמה לאיראן תוך כדי הפרת חוקים אמריקאיים או בינלאומיים, כדי למצוא גופים נוספים לתבוע כגון בנקים.

ב-6 ביוני 2019 שודר בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" תחקיר על פעילותה של בלאק קיוב. לקראת שידור התחקיר הגישה החברה לבית משפט בלונדון תביעת לשון הרע נגד "עובדה", על סך 15 מיליון ליש"ט.

נוב' 2019 : טלטלה ב-NSO: פייסבוק תבעה על פריצת סייבר דרך שיחות ווטסאפ לאלפי פעילי שלום

על פי התביעה, שהוגשה לבית משפט פדראלי, NSO פרצה ליותר מ-100 עיתונאים ופעילי זכויות אדם. על פי פייסבוק, משתמשי ווטסאפ קיבלו את מה שנראה כשיחת וידיאו: "לאחר צלצול הטלפון, הועבר אליהם בסתר קוד זדוני שנועד להדביק את הטלפון בתוכנת הריגול פגסוס". בין היתר, חושפת פייסבוק ש-NSO עושה שימוש בשרתים של אמזון במתקפות שלה. NSO: "דוחים בתוקף את הטענות של פייסבוק"

פייסבוק תובעת את NSO הישראלית בעקבות פרצה בווטסאפ שניצלה מפתחת תוכנות הריגול, ושלדברי החברה שימשה בין היתר למעקב אחרי 100 עיתונאים ופעילי זכויות אדם לפחות – כך הודיעה הערב ענקית הטכנולוגיה. 

בפרק הראשון , אנסה לתחם את הבעיה שנקראת מעקב ואיסוף מידע  נרחב בידי המדינה על ידי לקיחתו מחברות פרטיות בעידן טכנולוגיות המידע המתקדמות  ומהן החששות שיווצרו בקרב האזרחים.

בפרק השני, אעמוד על חשיבותה ומורכבותה של הזכות לפרטיות, ומה הציפייה שלנו במידע שיצרנו בדוא"ל ,בסמארטפון, באפליקציות וכו', ומנגד מהן התכליות שתאפשרנה פגיעה בפרטיות.

בפרק השלישי אבחן את הדין הישראלי, תוך מתן דגש במיוחד לחוק הגנת הפרטיות, חוק נתוני תקשורת וחוק האזנת סתר, ואעמוד על התכלית שכל חוק מנסה להסדיר, ומהן הבעיות?

בפרק השלישי, אסקור את הדין האמריקאי  תוך מתן דגשלהתפתחות הפסיקה והחקיקה הרלוונטית , ושם נבחן צעד קדימה של מעקב- שזהו איסוף מידע סיטונאי והמוני בעקבות – גילויי סנואדן ותכניות המעקב ב2013 בעקבות חוק הפטריוט.

בפרק הרביעי אתור אחרהנתיבים שיאפשרו קיום האינטרסים הביטחוניים מחד,  וצמצום הפגיעה בפרטיות מאידך. דרך הפעולה המתוכננת תנוע בארבעה נתיבים, הסדרה באמצעות טכנולוגיה,  הסדרה באמצעות שינויים פרטיים, שינויים ארגוניים  והסדרה חקיקתית בדגש על תיקוני חקיקה.

הנימוקים שהצגתי לאורך העבודה, מצביעים על כך שאין מניעה שרשיות החקירה יעשו שימוש בנתוני תקשורת ואף בתוכן . עם זאת יש לעשות שימוש זה במשורה תוך בחינה של נקודת האיזון הראוייה בין החשש מפני חדירת יתר של השלטון לחיי הפרט, לבין האפקטיביות שבשימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות ואיסוף מידע לצורך הבטחת הבטחון והסדר הציבורי.

בפרק הראשון , תיחמתי את הבעיה שנקראת מעקב ואיסוף מידע  נרחב בידי המדינה על ידי לקיחתו מחברות פרטיות בעידן טכנולוגיות המידע המתקדמות  והראתיכיצד נוצרת הפגיע בזכות לפרטיות בקרב האזרחים.

בפרק השני, עמדתי על מורכבותה של הזכות לפרטיות, ומה הציפייה שלנו במידע שיצרנו בדוא"ל ,בסמארטפון, באפליקציות וכו', וכקונטרה הבנתי את הטיעונים הנגדייםשמאפשרים פגיעה בפרטיות.

בפרק השלישי בחנתי את הדין הישראלי, תוך מתן דגש במיוחד לחוק הגנת הפרטיות, חוק נתוני תקשורת וחוק האזנת סתר, מהו מידע אישי, מהם נתוני תוכן ונתוני מעטפת וכיצד באים לידי ביטוי בחקיקה.

בפרק השלישי, סקרתי את הדין האמריקאי  תוך מתן דגש להתפתחות הפסיקה והחקיקה הרלוונטית , ושם הלכתי צעד קדימה של מעקב- שזהו איסוף מידע סיטונאי והמוני בעקבות  – גילויי סנואדן ותכניות המעקב של הNSA .

בפרק הרביעי ניסיתי לתור  אחר הנתיבים שיאפשרו קיום האינטרסים הביטחוניים מחד,  וצמצום הפגיעה בפרטיות מאידך. חיפשתי פתרונות בארבע דרכים, הסדרה באמצעות טכנולוגיה,  הסדרה באמצעות שינויים פרטיים, שינויים ארגוניים  והסדרה חקיקתית בדגש על תיקוני חקיקה.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אדוארד סנודן : האמת. אוטוביוגרפיה של חושף סודות הביון של ארה"ב. ספרי חמד (2019

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019

קליין נ', לא זה לא מספיק, תרגם מאנגלית: ברוך גפן, ספרי נובמבר, 2018.

Glenn Greenwald &Ewen MacAskill, NSA Prism Program Taps in to

User Data of Apple, Google and Others, THE GUARDIAN

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות