‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי גבריות בקולנוע הפלשתינאי?

תוכן עניינים

ראש פרק/ עמ'

מבוא. 4

מבוא לסרטים.. 4

רקע על הנושא הגבריות בתרבות ובקולנוע הפלסטיני. 5

שאלת המחקר. 6

כיצד בא לידי ביטוי המבע הקולנועי לאור ניתוח סצנות הקשורות לגבריות בקולנוע הפלסטיני בסרטיו של האני אבו אסעד: עומאר , גן עדן עכשיו?. 6

מסגרת תיאורטית. 6

תיאורית מגדריות על גבריות. 6

התאוריות על הגבריות החדשה. 8

הגבר בעולם הפוסט־טראומטי 9

הגבריות בתרבות ובקולנוע הפלשתינאי 10

רב מהותנות: גבריות מצבית. 11

גבריות מצבית כ"משחק זהות". 12

קולנוע פלשתיני 12

"הכיבוש". 13

רצועת עזה כשטח. 14

מסורת השהידים.. 14

סרטי מלחמה. 15

מתודולוגיה. 17

האני אבו אסעד. 17

ביוגרפיה. 18

ניתוח סרט 1 : עומאר. 19

ניתוח הסצינה האחרונה של הסרט.. 19

העדר מבע קולנועי מוסיקלי- העדר מוסיקה בכל הסרט.. 20

הצילום.. 20

ניתוח סצינה הטיפוס על החומה. 22

ניתוח סצינות בקשר ל סיפור אהבתם הטרגי של עומאר ונאדיה. 23

סצינת פיגוע הירי הלילי בחיילי צה''ל. 25

סצינה בה חיילים מכריחים את עומאר לעמוד על אבן אחת במשך שעות.. 25

ניתוח סצינות בקשר לגבריות בסרט עומאר ויחסי הכח שב"כ-פלסטנאים.. 26

סיכום ניתוח סצינות עומאר. 28

ניתוח סרט 2: גן עדן עכשיו 30

סצינת נאום ההתאבדות בוידאו 31

סצינות תאור היחסים בין חאלד וסעיד, שני חברים המתגוררים בעיר שכם.. 31

ניתוח סצינה בסרט שסעיד, אחד משני המתאבדים, מסביר למנהיג הארגון המחתרתי מדוע אפשר לסמוך עליו שיבצע את הפעולה. 34

ניתוח סצינות היחסים עם סוהא. 35

העדר התייחסות לאיסלם בסצינות. 36

סיכום ניתוח סצינות "גן עדן עכשיו". 37

סיכום.. 38

ביבליוגרפיה. 39

פילמוגרפיה. 40

העבודה תבדוק כיצד בא לידי ביטוי המבע הקולנועי לאור ניתוח סצנות הקשורות לגבריות בקולנוע הפלסטיני בסרטיו של האני אבו אסעד: עומאר , גן עדן עכשיו?

עבודה זו אקדמית משיקה לכמה תחומים עיוניים: קולנוע, מדעי המדינה, סוציולוגיה, תקשורת, מדעי התנהגות.

העבודה תתמקד בגבריות בקולנוע פלסטיני בסרטיו של האני אבו אסעד.

בשני העשורים האחרונים אנו עדים להתפתחות מעניינת ומבורכת של תעשיית הקולנוע הפלסטיני על ידי יוצרים ערבים־פלסטינים אזרחי מדינת ישראל, תושבי הרשות הפלסטינית וכאלה השייכים לפזורה הפלסטינית. תופעה זו ראויה למחקר ולהתבוננות מעמיקה, במיוחד בנוגע לסיבות להיווצרות "מוטציה" זו, בזמן שהוא פחות "זמן של קולנוע" ויותר "זמן של טלוויזיה לוויינית". זוהי תופעה מעניינת גם כיוון שהיצירות הקולנועיות הפלסטיניות התחילו "לכבס את הכביסה הפלסטינית בחוץ", הן מבחינת הנושאים אשר מועלים בסרטים והן מבחינת הטיפול האומנותי באותם נושאים, דרך העשייה הקולנועית. היוצרים לא רק בונים נרטיב אשר סותר ומאתגר את הנרטיב הציוני במישור הלאומי אלא גם מבקרים, לפעמים בצורה חריפה מאוד, את החברה הפלסטינית ומנהיגיה. מבחינה זו, ניתן לראות בקולנוע הפלסטיני את "השד שיצא מהבקבוק". אף על פי כן, מעט מחקרים, באופן יחסי, הוקדשו לטיפול בתופעה.

אבו – אסעד פרץ לתודעה הבינלאומית עם סרטו "גן עדן עכשיו", סרט שנוי במחלוקת העוסק בהחלטתו של צעיר הגדל במחנה פליטים להפוך לשהיד. "עומאר", סרטו השני של אבו-אסעד, יליד נצרת בן ה-41, עוסק בשנית, בנושא לבטים של צעירים פלסטינאים המושפעים בצורה בלתי מפסקת מן הסביבה בה הם חיים אך כעת מושם הדגש העיקרי על תופעות הלוואי של הקונפליקט – השלכות המעשים הנובעים מקושי החיים היום-יומי. ינותחו הסרטים הבאים: עומאר , האני אבו אסעד.

סרט קולנוע פלסטיני שנכתב ובוים על ידי האני אבו אסעד. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת . זהו הסרט השני שייצג את פלסטין ושנבחר כמועמד לפרס זה; הסרט הראשון, "גן עדן עכשיו", גם הוא סרטו של אבו אסעד. (בן-צבי מורד)

עלילת הסרט נסובה סביב דמותו של עומאר (אדם בכרי), אופה פלסטיני צעיר המאוהב בנדיה (לים לובאני), אחות חברו הטוב והמיליטנטי טארק (איאד חוראני). בעקבות רצח חייל ישראלי שעומאר משתתף בו, יחד עם צעיר נוסף בשם אמג'ד ובהנהגתו של טארק, הוא נלכד ונעצר על ידי השב"כ. הוא נאלץ להפוך למשת"פ, ובינו לבין מפעילו הישראלי רמי (וואליד זואיטר) מתפתח משחק חתול ועכבר, ועומאר עומד בפני קונפליקט של בגידה בעמו וחבריו לבין אהבתו לנדיה.

אבו אסעד סיפר כי את התסריט לסרט כתב תוך ארבעה ימים, ולאחר שנה של מימון, החלה הפקת הסרט. הסרט צולם בישראל בנצרת ובשטחי הרשות הפלסטינית בשכם ובמחנה הפליטים אל-פארעה. הסרט לא נשען בהפקתו על גופים ישראליים כלשהם, וצוות ההפקה והשחקנים היו רובם פלסטינים.‏

זכה בפרס חבר השופטים במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן,‏ וכן הוכרז כמועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.‏     

גן עדן עכשיו, האני אבו אסעד זהו סרט קולנוע של הבמאי האני אבו אסעד שיצא . הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב כסרט הזר הטוב ביותר, בפרס אמנסטי אינטרנשיונל בפסטיבל ברלין ובפרס הקולנוע האירופאי לתסריט הטוב ביותר. כמו כן, היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

הסרט מגולל את סיפורם של שני חברים משכם המתכוננים לביצוע פיגוע התאבדות בתל אביב כתגובה למותם של שני פלסטינים. במהלך הסרט משמשת דמותה של סוהא, בחורה ערביה צעירה ונאה שנולדה בצרפת, על מנת לעמת את הקול הפלסטיני המתון עם המחויבות וההקרבה העצמית של סעיד, צעיר שגדל במחנה פליטים ומחליט להיות שהיד. הסרט צולם בשכם, נצרת ותל אביב.

עצם נושאו של הסרט עורר את זעמם של גורמים רבים, במיוחד בישראל, ולכן הופץ להקרנה רק בסינמטק תל אביב באופן קבוע ולעתים רחוקות בסינמטקים בערים אחרות בישראל. הודיעה חברת yes הטלוויזיה בלוויין כי היא חוזרת בה מהחלטתה לשדר את הסרט. זאת, לאחר שרכשה את הזכויות להקרנתו ואף פרסמה אותו כחלק מלוח המשדרים החודשי שלה.

"גן עדן עכשיו" איננו הסרט הפלשתינאי החשוב ביותר שצולם בשנים האחרונות, אבל הוא חשוב ויכול לעניין בעיקר כל מי שצופה במחבלים מתאבדים בטלוויזיה ושואל 'למה?'. הבמאי הישראלי האני אבו-אסד עשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר - הסרט אמין, בנוי היטב, משוחק בצורה מרשימה וערוך באופן מקצועי. למעשה, אין שום סיבה שלא להקרין את הסרט הזה בערוץ שתיים, ערוץ עשר, הערוץ הראשון או כל ערוץ עברי אחר.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר מטעם "הטריטוריות הפלסטיניות"

קיים מילכוד תרבותי הממחיש את מצוקת הזהות הנובעת מהעדר השתייכות אזרחית מהותית של הפלשתינאים.

מוכרת ונחקרת פחות היא התחושה המקבילה של אובדן עצות קולקטיבי לגבי נורמות של גבריות בחברה הערבית. אצל גברים ערבים קיימת לרוב הרגשה, כי העולם המגדרי שלהם "מתהפך", קרי, סמכותם הפטריאכלית נשמטת מתחת לרגליהם, ועימה יכולתם לשלוט בעולם החברתי, לקבוע בו סדר נורמטיבי ולטעת בו משמעות וקונצנזוס. הגברים הערבים, מפרנסי המשפחות, נאלצו לפנות לשוק העבודה היהודי וכך נחשפו לסגנון חיים שונה מזה שידעו עד עכשיו. מצד אחד, הם קלטו התנהגויות ומיומנויות "מודרניות" ומצד שני, ראו בסגנון החיים המודרני איום על הדבר הבטוח היחיד שנשאר להם.

אי הביטחון של הגבר הערבי ביכולתו לפרנס את משפחתו, חשיפתו לתרבות הזרה ופגישותיו עם נשים יהודיות שהתנהגותן זרה לו – כל אלו איימו על זהותו הלאומית של הגבר הערבי ומעמדו.

המודל האיסלאמי מובנה, מחד גיסא, אל מול האנטיצזה המערבית והיהודית הנתפסת כחומרנית ומשחיתה, אך גם כנגד נורמות מסורתיות המקובלות בחברה הערבית. במסגרת מחאה זו התנועה מגנה בחריפות את תרבות ה-MTV הנפוצה בקרב צעירים ערבים. חרם הוטל על תחרות מלכת היופי הערבית הראשונה.

מודל זה מעגן את ההון הסימבולי הגברי בתפיסת עולם סדורה, בפרקטיקות הלכתיות ובמערכת קודים ברורה המגדירה את חלוקת התפקידים, את טיב היחסים בין בני זוג ואת מרחב ההתנהגויות המותרות. לעומת המושגים, "פתיחות", "קידמה", "מודרניזציה" ן"שוויון" שבשיח החילוני מודל זה מטיף לצניעות "מחויבות" ו"טוהר" ומציג עמדה ממוסדת של גבריות "אוטנטית".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יעל בן-צבי מורד, רצח אב: מגדר ולאומיות בקולנוע הפלסטיני, רסלינג

גרץ, נ. וחלייפי, ג. נוף בערפל: המרחב והזיכרון ההיסטורי בקולנוע הפלסטיני. תל אביב: עם עובד.

Danny Kaplan, Folk models of dyadic male bonding in Israeli culture. Sociological Quarterly 48 (1), 47-72.

Sean Nixon "exhibiting masculinty" in Representation: Cultural Representations and Signifying Practices, Stuart Hall (Editor) Culture, Media and Identities series