עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון חוק כרטיסי חיוב,כרטיסי אשראי,אחריות הלקוח בשל שימוש לרעה בכרטיס חיוב,עסקה במסמך חסר (עבודה אקדמית מס. 10666)

‏290.00 ₪

22 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10666

סמינריון חוק כרטיסי חיוב,כרטיסי אשראי,אחריות הלקוח בשל שימוש לרעה בכרטיס חיוב,עסקה במסמך חסר

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק כרטיסי חיוב ?

תוכן עניינים

מבוא. 3

כריתת החוזה. 5

הטעיה. 7

סיום חוזה. 8

גילוי של המנפיק. 8

שינוי מהותי 8

כרטיס אשראי 10

אחריות הלקוח בשל שימוש לרעה בכרטיס חיוב. 10

לשון החוק בישראל, ארה"ב ואנגליה. 12

סוגיית ההרשאה. 13

סוגיית מגבלת האחריות. 14

הוראות ביטול. 17

עסקה במסמך חסר. 18

סיכום.. 19

ביבליוגרפיה. 21

 

התפתחות כרטיס האשראי בישראל הביא לכך שהרוב המוחלט של כרטיסי האשראי בישראל הם כרטיסי Debit בעוד שעיקר כרטיסי החיוב בעולם הם כרטיסי Credit. התוצאה האחת היא שאך ברור הוא שמבצע העסקה הוא זה שמשלם את תמורתה למנפיק, הואיל והמנפיק מחתים אותו על הסכם במסגרתו הלקוח מסכים שהמנפיק יחייב את חשבונו. התוצאה השנייה היא, שמי "שתובע" בסופו של עניין בישראל הוא הלקוח שחויב, בעוד שמי "שתובע" בארה"ב/אנגליה הוא בסופו של עניין המנפיק שלא קיבל מהלקוח את תמורת העסקות. תוצאות פיסקליות אלה, גרמו לפער עצום בדינים.

האחד, הלקוח הוגדר בישראל כמחזיק הכרטיס בעוד שבארה"ב הוא הוגדר גם כמי שמשלם את חובו של הלקוח למנפיק.

השני, נטל ההוכחה לעניין "שימוש לרעה". הואיל ו"המוציא על חברו עליו הראיה", ומי שדורש משהו כלפי משנהו צריך להוכיח את דרישתו, הרי נטל ההוכחה בישראל הוטל על הלקוח ובארה"ב/אנגליה - על המנפיק.

השלישי, עסקות מרחוק. מושג אשר קיים בחקיקה הישראלית אך אינו קיים בארה"ב/אנגליה. כאן המחוקק הישראלי, עקב הסיכון שבעסקה, רצה להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המנפיק. התוצאה - הצורך בחקיקתו של סעיף הנוגע לעסקות אלה על מנת להעביר את נטל ההוכחה למנפיק.

ללובי של איגודי הצרכנים משקל רב בארה"ב. כפועל יוצא מכך, החקיקה הצרכנית בארה"ב היא רחבה וענפה ועונה על שאלות רבות ומגוונות. בישראל, החקיקה מועטה ואיגודי הצרכנים רק בשנים האחרונות תופשים תאוצה וכוח. לכך יש ביטוי בן שתי פנים. מחד, מצא המחוקק צורך לחוקק דיני הגנת צרכן לעניין כרטיסי חיוב, מפורטים ורחבים, הואיל והדין הכללי והמציאות המשפטית/חברתית אינם מספיקים, אך מאידך, המעמד צרכני הנמוך של הלקוחות בישראל גרם למחוקק להתעלם מהם במקרים אחרים. התוצאה, הגדרת כרטיס התשלום בחוק כרטיסי חיוב, מוצר אשר אינו קיים בדין הזר; הגדרת "שימוש לרעה" רחבה יותר; חקיקת סעיף 14ב. לחוק הגנת הצרכן לעניין יחידות הנופש; ומצד שני, התעלמות מהצרכנים בהקשר אחריות המנפיק לעסקת היסוד.

להבדיל מהחקיקה הישראלית הסבוכה והלא ברורה לעניין מגבלת אחריות הלקוח, ישנה חקיקה זרה בהירה אשר מעניקה למנפיקים וללקוחות כלים חדים על מנת לפתור בעיות. הבדל זה נובע מרצונו של המחוקק הישראלי להגיע לפתרון צודק, בעוד שהמחוקק הזר מצא לנכון שעדיף פתרון יעיל אשר יחסוך עלויות והתדיינויות.

אין מחלוקת שגודלו של השוק הישראלי בכלל ושוק כרטיסי האשראי בו בפרט, הוא מזערי לעומת זה האמריקאי והאנגלי. התוצאה - כוח רב למנפיקים אפילו אל מול תאגידים ולא רק אל מול הצרכן הקטן. הבדל זה הביא לכך, שהדין הישראלי מגן במסגרת החוק גם על הלקוחות התאגידיים, לעומת האנגלי הנמנע מלהגן על תאגידים ואנשים עשירים ולעומת האמריקאי הנמנע מלהגן אל תאגידים המחזיקים 10 כרטיסי חיוב ויותר. הבדל זה גם הביא לכך, שבארה"ב זכות העמידה צרה יותר, הואיל וגודל השוק יביא בסופו של דבר לכך שאם המנפיקים מעוולים, ימצא הנפגע בעל זכות התביעה האישית, על מנת להביא את המנפיק למשפט.

לעומת ישראל, המבנה החקיקתי בארה"ב הוא פועל יוצא של פדרציה המכילה 51 מדינות עצמאיות. התוצאה, כשלי שוק כפועל יוצא מדינים מדינתיים סותרים. לפיכך, ישנה חקיקה העוסקת בריבית החלה על כרטיס חיוב, ענפה פי כמה וכמה בארה"ב לעומת ישראל.

ישנם פערים רבים ושונות רבה בין דינים. אפילו שלכאורה עסקינן במדינות די דומות, מערביות, ליברליות, אנגלו-אמריקאיות בהיסטוריה החקיקתית שלהן, קפיטליסטיות, פרלמנטריות, עדיין, כל אחת הגיעה לתוצאות שונות במקרים רבים אף לתוצאות הפוכות. ואין לומר שתוצאה אחת טובה מהשניה או נכונה יותר, רואים איך במקרים רבים החקיקה במדינה אחת מתאימה לה וחקיקה הפוכה או שונה ממנה עד מאוד מתאימה למדינה האחרת. לא תמיד נכון הוא להביא פסק דין מארה"ב ולטעון שהדבר מהווה תקדים אשר יש לעשות בו שימוש בדיון בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאלה שלו, אפרים צמח דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019)
ריקרדו בן אוליאל דיני בנקאות – חלק כללי (הוצאת בורסי, המכון למחקרי חקיקה ומשפט ע"ש סאקר).

לירן חיים "משתלם לשלם? כרטיסים צוברי ערך ומקומם בעיצוב מדיניות תשלומים" מחקרי משפט ל(2)

אמיר בכר, ‏שימוש לרעה בכרטיס חיוב - שחיקת ההגנה המוקנית לצרכן, המשפט י"א

ת.א קלינמן אסתר נ' חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (לא פורסם).

בש"א יניב מנצור נ' ויזה-כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (לא פורסם).

 

Ricardo Ben-Oliel "Credit Cards: International Expansion and Legal Aspects of their Use", in The Second International Conference on the Legal Aspects of Tourism and Travel (Ministry of Tourism, Israel), p. 100


 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה