‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהי מידת האפקטיביות של טיפול בפסיכופטים?

תוכן עניינים

מבוא. 4

פסיכופטיה. 5

תכונות פסיכופטיות. 5

מיתוסים בנוגע לפסיכופטיה. 9

סיבות ופתופיזיולוגיה. 10

מקורות הפסיכופטולוגיה:. 11

יחסים בין-אישיים:. 16

היבטים רגשיים:. 16

היבטים אנטי-חברתיים:. 17

איך מאבחנים אישיות אנטי-סוציאלית?. 18

אמפתיה. 18

סוגי אמפתיה. 18

התפתחות האמפתיה בבני-אדם.. 19

בסיס נוירולוגי 20

מצוקה אמפאתית. 20

העדר אמפתיה. 21

התנהגות אנטי-חברתית. 21

תאוריות וגישות להתנהגות עברינית. 22

הגישה הפסיכואנליטית להתנהגות עבריינית:. 22

גישת התיוג:. 23

הגישה הקלאסית:. 24

הגישה הפוזיטיבית. 25

טיפול עבריינים.. 25

העבריין המועד והעבריין המסוכן. 25

קלינארד וקוויני-שמונה מערכות התנהגות עבריינית. 26

דרכי הטיפול בעבריינים.. 28

טיפול קבוצתי 29

טיפול משפחתי או זוגי 29

טיפול באמנויות  29

טיפול בפסיכופטים.. 30

טיפול בפסיכופט והבנת הגורמים להתנהגותו 31

שאלת המחקר. 32

דיון 32

ביבליוגרפיה. 36

עבודה זו תעסוק בטיפול בפסיכופטים ובסוציופטים ובהיבטים קרימינולוגיים של התופעה.

יושם דגש על סוגי טיפול שקיימים ומידת האפקטיביות שלהם אם בכלל.

כיום סוציופט ופסיכופט שייכים לאותה הגדרה, של אישיות אנטי סוציאלית, למרות שבעיני יש כן הבדלים. פסיכופטיה היא סוג של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.

לאנשים מהשורה יש הרבה תפיסות שגויות לגבי הפרעות נפשיות שונות. כבר בעבר איך במקרים רבים מציירים אוטיסטים כגאונים למרות שרובם אינם כאלו. ישנו בלבול שיטתי בין סכיזופרניה לפיצול אישיות (אישיות סכיזופרנית אינה סובלת מפיצול אישיות). לכך אפשר להוסיף את התפישות השגויות שיש לאנשים לגבי פסיכופטים.

פסיכופט הוא כינוי השמור לרוב לאלו המבצעים פשעים היוצאים דופן באכזריותם, או כאלו המערבים נסיבות יוצאות דופן שמעבר לפשע "רגיל". כך למשל מכונים רוצחים שחלק ממעשי הרצח שלהם מלווה בפולחנים שטניים כמו רצח שרון טייט על ידי צ'ארלסמנסון.דוגמאות אחרות הן רוצחים סדרתיים כדוגמת ג'ק המרטש, טד באנדי, או רוצחים פדופילים כדוגמת ג'פרי דאמר.

למעשה, הציבור הרחב תופש את המילה פסיכופט בצורה שגויה ומערבב הגדרות פסיכולוגיות שונות שאין להן קשר הכרחי למושג. מאמר שפורסם לאחרונה מנסה לעשות סדר בהגדרות, כמו גם להפריך כמה מיתוסים הנוגעים לאישיות פסיכופטית.

באופן עקרוני, פסיכופטים סובלים מפסיכופטולוגיה, שהיא הפרעה נפשית, ובדומה להפרעות נפשיות אחרות כמו סכיזופרניה יש לה מאפיינים אישיותיים והתנהגותיים ברורים. אישיות פסיכופטית נוטה להיות מקסימה בהיכרות שטחית. פסיכופטים עושים רושם ראשוני טוב, והרבה אנשים שנתקלו בפסיכופטים לא יוכלו לדעת שהם כאלו בלי היכרות מעמיקה עימם, והם יחשבו שהם נורמליים לחלוטין. עם זאת, היכרות מעמיקה יותר איתם תגלה שהם מרוכזים בעצמם בצורה קיצונית, שקרנים, לא סומכים על אף אחד אחר, ולעיתים קרובות מעורבים בהתנהגויות לא אחראיות ללא סיבה הנראית לעין (אבל כזו שמספקת להם הנאה בצורה חולנית משהו). לפסיכופטים אין יותר מדי רגשי אשמה, הם חסרי אמפתיה, וללא אהבה אמתית בחייהם (מחליפים סדרתיים של בני זוג). הם פועלים לעתים קרובות על פי דחפים רגעיים, ומאשימים כמעט תמיד אחרים כשהם מעורבים בהתנהגות פוגענית או הרסנית. הם לא לומדים מהשגיאות שלהם וכל ביקורת על ההתנהגות שלהם לא עושה עליהם רושם, ורק מכעיסה אותם. יש אבחן מיוחד שמטרתו להעריך האם אדם מסוים פסיכופט או לא. כמובן שרק קלינאי מומחה יכול לבדוק אתכם כך שכל שימוש שאתם עושים במבחן הוא על דעתכם בלבד. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה אישיות פסיכופטית או סוציופטית כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

עד כה לא נמצאה תרופה אולטימטיבית אחת שמסייעת לפסיכופטים לרכוש אמפתיה, או מאפשרת לפסיכופטים לחוש רגשות עמוקים.

מסקירת הספרות עולה כי הטיפול המקובל כיום בפסיכופטיה הוא טיפול פסיכולוגי ובאופן פחות תדיר טיפול פסיכיאטרי. לדעתי לא ניתן לטפל בפסיכופטים על ידי גופים משפטיים או משטרתיים כי מורא החוק לא חל עליהם.   

מסקירת הספרות עולה כי פסיכופטים עמידים בפני טיפול בשיחות, והן אפילו הופכות את המניפולציות שלהם ליותר יעילות. נוצר מצב שבו המטפל עשוי להפוך לקורבן של המטופל. קרו מקרים שבהם מטפלים סיכנו את המקצוע שלהם משום שמטופל פסיכופט שיכנע אותם לעזור להם. למרות שהמטפל מודע לכך שעומד מולו פסיכופט, הוא עשוי להתקשות בעמידות בפני מניפולציות שלו.

קשה מאוד לטפל באופן שיקומי מוחלט בפסיכופט. מטפלים טובים נופלים ברשתו כי כלפי חוץ עשוי אדם עם פסיכופטיה להקרין כריזמה וקסם אישי. יש לו יכולת חשיבה בשיקול דעת וקור רוח, התורמת לתפקוד גבוה ביומיום, גם במצבי לחץ. בניגוד להפרעת אישיות אנטיסוציאלית, אדם עם פסיכופטיה שולט בדחפיו, ויכול למצוא דרכים מותאמות ומניפולטיביות כדי לספק יצרים לא מוסריים ולא חוקיים. הוא מתאמץ מאוד להגן על התדמית שיצר לעצמו בחברה. הוא אגוצנטרי, בעל דימוי עצמי גבוה, ושואף באופן גרנדיוזי להצלחה יוצאת דופן בתחומים שונים בחיים, ללא בסיס מסוים מבחינת יכולותיו הריאליות להשיג מטרות אלו

לא מצאתי אף דוגמא לשיקום מוחלט של פסיכופט. להיפך נראה שהמצב כמעט בלתי הפיך. זעזע אותי מקרה שהיה בכותרות העיתונות : מדובר בסוציופט בשם וואהל קעעיק, שהיה נחשב כעבריין משוקם על ידי הרשויות. אחרי ה"שיקום"שלו כביכול הוא רצח אדם!  הסיבה לרצח הייתה אנטי סוציאלית במובהק! הוא חשש שהחלטה של הנרצח, יוסף חאג' יחיא, לאפשר לזכיינים נוספים לפעול בתיכון עמל תפגע בפרנסתו - ובשל כך החליט לרצוח אותו בדם קר.

הרצח חאג' יחיא, דמות ציבורית מוכרת ומוערכת בטייבה, ישב ב-25 באוגוסט במשרדו עם שלושה מורים נוספים. בשלב מסוים נכנס לתיכון הסוציופט לבוש במעיל וחבוש כובע שחור, כשעל ידיו כפפות ומעל ראשו מטרייה. האיש חלף על פני מזכירת המנהל, נכנס לחדרו של חאג' יחיא, שלף אקדח וירה לעברו כמה קליעים. אמבולנס מקומי פינה את המנהל לבית החולים מאיר בכפר סבא, ושם נקבע מותו. (בן צור)

לאחר הירי חלף החשוד בביצוע המעשה על פני המזכירה ויצא משטח בית הספר. עם היוודע רצח המנהל הוטלה החקירה על מחלק פשעים ביחידה המרכזית של משטרת מחוז מרכז בפיקודו של רב פקד עזרא גולדשטיין. החוקרים הבחינו כי מצלמות האבטחה שמותקנות בתיכון תיעדו את החשוד לבוש בפריטים המקשים את זיהויו, אולם גילו כי החשוד עזב את המקום עם רכב טנדר סובארו ישן.

 בימ"ר הבינו מיד כי מדובר ברצח שתוכנן מראש. עוד באותו היום הגיעו החוקרים לביתו של החשוד, שמפעיל מזנון בבית הספר. קעעיק נעצר ובחצר ביתו נמצא הרכב שעמו עזב לפי החשד את בית הספר לאחר שירה בחאג' יחיא. הרכב נשלח לבדיקת מעבדה ונמצאו בו ממצאים הקושרים את החשוד לרצח.

המנהל שנרצח הגיש שתי תלונות נגד החשוד, אחת מהן כמה ימים לפני הרצח, בגין איומים. במהלך הימים שלאחר מכן נערכו ניסיונות גישור כדי ליישב את הסכסוך בין החשוד למנהל. אך ללא הצלחה. (בן צור)

הפסיכופטים אינם, באופן כללי, חשים אמפתיה. מכך נובע חוסר הבנה בנוגע לחוויותיו ומניעיו של השונה, חוסר סבלנות כלפי נקודות מבט שונות והבנה מופחתת של השלכות התנהגותם על אחרים. במקרים הקיצונים הפסיכופט אינו מסוגל כלל להבין את המצבים האמוציונאליים של אנשים אחרים, אלא רק באופן האינטלקטואלי. מכך, נהפכים האחרים למעט יותר מחפצים הקיימים בכדי להשבות את רצונו של הפסיכופט באופן מיידי. הפסיכופט אינו מוטרד מסבלם של האחרים, כמו שהוא אינו נהנה מלהסוות להם אושר. האטימות הזאת הינה גורפת ומשתרעת על בני משפחתו כמו על אנשים זרים. הפסיכופט מתעלם מצרכיהם ושאיפותיהם של האחרים, ולעיתים עלול לפעול באכזריות קיצונית.

הפסיכופט אינו חש רגשות באותו העומק כמו האדם הרגיל. אמנם שהוא אינו חסר רגש באופן מוחלט, רגשות הפסיכופט כה רדודות שחלק מהחוקרים הגדירו אותם כפרוטו-רגשות. דהיינו, תגובות פרימיטיביות לצרכים מידיים. הפסיכופט חי באופן קיצוני בהווה, ומפאת כך רגשותיו הינן מיידיות, וחסרות בגרות ותחכום. הוא אינו מסוגל לאהבה אמיתית וארוכת טווח, וגם לא ליצור מערכות יחסים חמות עם אחרים. כמו כן, הפסיכופט אינו חש פחד ולכן ייקח באופן קבוע סיכונים ויבצע פשעים עם מחשבה מועטה בלבד להשלכות של מעשיו. בנוסף, הפסיכופט לא מסוגל לחוש גם בושה או צער, ומפאת כך אין לעונשים שום השפעה מתקנת על מעשיו. התנהגות הפסיכופט מונעת בידי דחפיו הנמוכים בלבד כגון גירוי מיני, תסכול, שעמום חמדנות וכדומה.

הפסיכופט הנו, כאמור, חסר פחד. כאשר הוא נחשף לסכנה חמורה, הוא אינו חווה את טווח הרגשות הסטנדרטי כגון רעדה, דפיקות לב או שחרור שתן לא רצוני. הוא אינו יכול להיכנס לפאניקה. אי לכך, הפסיכופט יבצע לעיתים תכופות מעשים פליליים משום שהוא לא מפחד להיתפס. כמו הן, הוא גם ייקח לעיתים תכופות סיכונים טיפשיים עקב העדר החשש להיפגע. עם זאת, הפסיכופט אינו חסר מודעות לגבי התוצאות הפוטנציאליות של מעשיו, אלא, הרעיון של כאב או עונש אינו מעורר בו תגובה רגשית, ולכן השפעתו כגורם מרתיע חלשה. העדר הפחד תורם גם ליכולתם הגבוהה לשקר, שכן העדר הפחד המדובר מלהיתפס עוזר לפסיכופט להיראות אמין (Blair, J.; Mitchell & Blair, K.).

גם מאסר אינו יוצר רושם עמוק בקרב הפסיכופט, ולכן אין לעונש היבט הרתעתי. גם חשיפה בפומבי כפושע ורמאי אינה גורמת לרגשות אשמה או בושה. במילים אחרות, שום כישלון או עונש אינו יכול לשנות את אופיו.

עקב חייו הרגשיים הדלים יתקשה הפסיכופט לחזות תגובות רגשיות של אחרים, ולכן יתקשה גם עם ביטויי רגשות במילים. לעיתים הוא אינו מסוגל יהיה להבין את המשמעות הרגשית של מילים מסוימות וישתמש בהם בצורה שגויה. הפסיכופט יהיה מסוגל עם זאת "לקרוא" את רגשותיהם של אחרים במידה ויקבל רמזים מתגובותיהם.

הפסיכופט הינו שקרן כפייתי ומערכות היחסים שלו עם האחרים מוגדרת למעשה דרך מניפולציות וניצול. הפסיכופט אינו רואה סיבה להיות כנה ולדאוג לאחרים, ובזכות ניסיון רב, וכן העדר הפחד והבושה הופך לשקרן מעולה, כאשר שפת גופו או טון דיבורו אינם בוגדים בו. במידה והוא אכן נתפס בשקר, הפסיכופט פשוט יחליף את גרסתו בכדי שתתאים לעובדות החדשות.

הפסיכופט הנו אגרסיבי ושתלטני, ולעיתים ישחקו במשחק השליטה לשם המשחק עצמו, מבלי מטרה סופית כלשהי. בנוסף, לפסיכופט פחות קיימים מעצורים חברתיים, ובטוחים יותר בעצמם עקב העדר החשש להעליב מישהו או להדחה. גם כאשר דבר כזה קורא, יינטה הפסיכופט שלא לתת לכך יותר מידי תשומת לב ולא יחשוש לנסות שוב במועד אחר (Steuerwald & Kosson).

על אף השוני המנטאלי בין הפסיכופטים לאנשים הנורמטיביים, יצליח לעיתים תכופות הפסיכופט לשכנע, בעזרת כישורי השקר שלו, את סביבתו כי הוא אדם רגיל, שומר חוק ואכפתי. הפסיכופט ישקר ללא היסוס לגבי עברו בכדי להסתיר "טעויות" שעשה, ויגזים את יכולותיו ומעלותיו. הפסיכופט יוצר בדרך-כלל רושם ראשוני טוב, ולכן זיהוי הפסיכופט הנו מסובך (Hare).

כישורי יצירת וניהול הרושם של הפסיכופט מאפשרים לו לתפוס משרות אשר כישוריו אינם מספיקים להן. השילוב שלב קסם אישי וייצוג עצמי שקרי מאפשר לו להצליח בראיונות עבודה, ולהיראות כמועמד המתאים ביותר לתפקיד (Cleckley). במהלך העבודה עצמה יתכחש הפסיכופט לטעויותיו ויגנוב את הקרדיט על עבודתם של אחרים. הוא יחמיא וישקר לממונים עליו בכדי לחפות על רמת עבודתם הנמוכה ולחתור תחת יריביהם. בנוסף, הפסיכופט יפזר לעיתים תכופות שמועות בכדי לפגוע במערכת היחסים בין חבריו לעבודה בכדי להקשות עליהם לשתף פעולה ולהתנגד לו. ישנם פסיכופטים שכל כך טובים בסוג זה של מניפולציה שהם מצליחים למשוך שנים במקום עבודתם תוך שהם מקבלים בונוסים וקידומים בדרך (Hare).

על אף האמור, אין הפסיכופט "שקרן מושלם", ודבריו מלאים לעיתים בסתירות וחוסר עקביות. בעוד שחלקית הדבר נובע מכך שרבים משקרי הפסיכופט הינם למעשה אימפרוביזציה וכן מקריאה לא נכונה של רגשות האחרים, קיים בפסיכופטים גם פגם קוגניטיבי, המקשה עליהם לשלב בין חלקים שונים של התהליך שחשיבתי, ואי לכך להבחין בסתירות בדבריהם. קלקלי קרא למצב בו הפסיכופט "זורק" רעיונות ללא לכידות אל עבר המקשיבים כאפאזיה סמנטית (Cleckley).

הקושי הכללי בטיפול בסוציופטים נובע מזה שפסיכופטיה מתבטאת בפגיעה ביחסים בינאישיים, רגשות והתנהגות. אדם עם פסיכופטיה לא חש אשמה או בושה על מעשיו, גם אם הם פגעו באחר, ומוצא דרך להסביר אותם באמצעות רציונליזציה, מניפולציה רגשית, האשמת אחרים או הכחשת מעשים אלו. בהעדר אשמה קשה למטפל לתקן דרכיו של הפסיכופט. הוא לא מביע אמפתיה כלפי המטפל אף על פי שביכולתו לזייף אמפתיה. רגשות שונים שהוא מביע לוקים בשטחיות ורדידות יחסית. אדם עם פסיכופטיה עלול להשתמש במניפולציות שונות כדי להשיג את רצונותיו, ולשקר לשם כך ללא ייסורי מצפון.

באופן פרדוקסלי, לפסיכופטים רבים יש קסם אישי וכריזמה שופעת. הסבר אפשרי לכך הוא שלאורך חייו הפסיכופט אינו נרתע להתנסות במניפולציות מאחר שבשבילו הפעלת המניפולציה וחוסר מוסריות היא נטולת מחיר רגשי הפסיכופט לא חש תחושת אמפתיה וכישלון וגם לא תחושת אשמה ובושה חסר יכולת לקבל עונש רגשי על פגיעה באחר. על כן הפסיכופט מנוסה מאד בהפעלת מניפולציות על הסובבים אותו ועל המטפל בפרט.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

אדד., "אפיונים בעבריינותם של פסיכופטיים", עבריינות וסטיה חברתית. אוניברסיטת בר אילן ר"ג, ו' מס' 3-4.

חובב, מ., סבה, ל. ואמיר, מ. . מגמות בקרימינולוגיה: תיאוריה, מדיניות ויישום. ירושלים: הוצאת הפקולטה למשפטים, אוניברסיטה העברית.

Ali, F., Amorim, I.S., & Chamorro-Premuzic, T. Empathy Deficits and Trait Emotional Intelligence in Psychopathy and Machiavellianism. Personality and Individual Differences, 47, pp. 758–762