‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

האם נכון שעל־ידי עונש המוות, ורק על־ידי עונש זה, ניתן לצמצם ולמנוע חלק ממעשי הרצח?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלות המחקר

עונש מוות- רקע היסטורי 

סטטיסטיקה - עונש המוות בארה"ב. 

עונש מוות- נק' מבט של זכויות אדם בארה"ב.

עונש המוות במדינות העולם

עונש המוות בישראל.

שיטות להוצאה להורג 

השקפות הדת על עונש המוות

הגישה ביהדות

הענישה ביהדות למעשה

הגישה הנוצרית. 

הגישה המוסלמית. 

הגישה הבודהיסטית. 

עונש המאסר. 

היסטוריה והתפתחות לאורך השנים.

מהם מרכיבי העונש?

מטרות הענישה

ענישה על עבירות תקיפה ואלימות.

כיצד מגשים המאסר (או יותר נכון לא מגשים) את מטרות הענישה. 

דרכי ענישה אלטרנטיביות.

עבודות שרות. 

שירות למען הציבור. 

מאסר על תנאי 

קנס. 

טיפול בקהילה.

משפט משווה. 

השוואה לבריטניה. 

סעיף 166 לחוק השיפוט הפלילי 

קביעת קווים מנחים לענישה. 

חובה לנמק את גזר-הדין ולהסביר את השלכותיו 

ביקורת על חוק השיפוט הפלילי 

הדין הבינ"ל – מאסר וכליאה. 

מסמכים בין-לאומיים המסדירים זכויות אסירים

אמנות המסדירות זכויות אדם בנוגע למאסר וכליאה. 

זכויות אסירים.

סיכום

ביבליוגרפיה. 

נספחים

נספח : בית המשפט העליון בארה"ב אסר על הוצאות להורג של סובלים מפיגור שכלי 

לבדןק האם עונש המוות הוא אי פעם גמול מתאים לעבירה שבוצעה ולכן מגיע וצודק? התומכים הקלאסיים משיבים בחיוב לגבי עבירת הרצח. הייחוד של פשע זה קשור בייחוד הערך שנהרס בכוונה - חיי אדם. יש המצמצמים זאת לרצח בכוונה תחילה 80 ויש המרחיבים גם לנטילת חיי אדם באדישות. ככל שמצמצמים את גדר העבירה שעונשה מוות, עולה חומרתה ומתחזק הטיעון שלפיו עונש המוות הוא־הוא הגמול הצודק בגינה.

לבחון את עונש המוות בעולם ואת ישימותו לישראל זה חשוב כי יש לכך השלכות חברתיות ופנולוגיות עמוקות. בישראל ישנה קריאה לעונש מוות למחבלים. בעבר הוצא להורג הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. הפושע הנאצי ג'ון איוואן דמיאניוק נדון אף הוא למוות במדינת ישראל. דמיאניוק, אשר הוסגר לישראל מארצות הברית על חלקו בהשמדת היהודים במחנה ההשמדה טרבלינקה, עמד למשפט שארך כשלוש שנים. לאחר שנידון למוות על ידי בית המשפט המחוזי, ערער דמיאניוק לבית המשפט העליון, ושם נתקבל ערעורו, לאחר קרוב לשבע שנים שבהן היה עצור. בית המשפט העליון לא הטיל ספק כי המדובר באדם ששימש בתפקיד ואכמן, אך קבע כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי המדובר ב"איוואן האיום מטרבלינקה". דמיאניוק גורש מישראל.

מאז לא עלו מקרים נוסבפים מחקר זה ינסה לבדוק ישימות והשלכות עונש המוות. יש הסוברים שמאסר לתקופה קצרה יחסית משיג תוצאה חיובית יותר, בשל הסבל הכרוך במאסר, ההשפלה הנלווית וסטיגמת הגינוי שדבקה בעבריין. במאסר מסוג זה, יועבר המסר והעבריין יפיק את לקחו. הסוברים כך חוששים שאם יוסיף העבריין לשהות לאורך זמן מאחורי סורג ובריח הוא עלול להתרגל למציאות החדשה, להסתגל אליה, להתחבר עם עבריינים מועדים חסרי תקנה ואז בסיום תקופת המאסר יצא מהכלא אדם מר נפש, שאינו מפיק לקחים ואינו מוצא טעם בשנוי דפוסי התנהגותו. עקב כך ניתן לומר שעונש המאסר אינו תמיד מגשים את מטרות הענישה אלא נהפוך הוא, הוא יצא מהכלא כעבריין מושלם שיחזור לסורו ואף במידה מוגברת.

אכן יתכן שגישה זו רצויה ונסבלת בחלק מהמקרים, אולם יש עבירות ויש נסיבות שבהן אין כל אפשרות להסתפק בעונשי מאסר קצרים יחסית, שהרי החברה לא תקבל, ובצדק, עונש מתון בעבירות חמורות במיוחד, כגון מעשה אונס אלים ומחפיר, סחר בסמים, המכרסמים והורסים רקמת חיינו, מקרים של התעללות בקטינים וגילוי עריות וכיוצא באלה.

יש עבירות ויש נסיבות המחייבות למען הגנת החברה, להשית על הנאשמים שהורשעו עונשי מאסר לתקופות ארוכות ואף עונש מוות, אפילו אם העבריין עצמו לא ישנה מדרכו, לפחות לפרק זמן ניכר החברה תהיה מוגנת מפניו. דילמה זו ניצבת בפני השופט הבא לגזור הדין במלוא קשיותה וראויה היא להישקל בכובד ראש וברצינות רבה בכל מקרה ועל־פי הנסיבות.

עונש המוות, המוגדר כעונש החמור ביותר שניתן לתת, אינו מהווה תופעה שולית ברחבי תבל
וניתן להצביע גם על מדינות דמוקרטיות אשר בהן ישנה ענישה כזו, שהבולטת בהן היא ארצות
הברית.

בעבודתי, השכלתי ללמוד שעונש המוות בא לשרת בראש ובראשונה את הציבור הרחב. יש שיטענו בכך שהעבריין לא ישוב לפשוע ויש בעובדה שזהו הצידוק המוסרי לגבי רצח של אדם אחר.

על כל פנים, בהסתכלותי ובמחקרי על ארה"ב כמדינה הדמוקרטית והמעצמה המדינית שהיא, גיליתי מספר אספקטים לגביה בהקשר עונש המוות, שלא הכרתי עד היום.

הסתבר לי שעונש המוות היה מבוטל לחלוטין במשך 4 שנים, דבר שלא ידעתי עד עת כתיבת העבודה. העונש בוטל עקב החוק המגדיר עונש מוות לפשע מסוים, שנראה לא מדויק בפני רבים ועל כן הוצא מהחוק. בהמשך, בעקבות ערעור לביהמ"ש העליון, חזר עונש המוות לחוק האמריקאי, אולם לא בכל המדינות שבארה"ב הוא חזר לתפקד- יש מדינות שבהן עד היום העונש המקסימאלי הוא מאסר עולם, גם על המקרה החמור ביותר-של רצח מדרגה ראשונה.

מאז ומתמיד העלה עונש המוות מצדדים ואף מתנגדים רבים לגבי פעילותו.

חודדה לי העובדה שלכל נקודה שבאה להצדיק את עונש המוות יש את ההסבר הנגדי שבא לתת משקל נגד למה אין להשתמש בעונש זה. השקפת העולם לגבי הנושא נשענת לפעמים על עמדות מוגמרות ודעות קדומות ולכן, כנראה שהפולמוס לגבי עונש זה יימשך תמיד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

איבון קוזלובסקי-גולן, עד שתצא נשמתך : עונש המוות בארצות הברית - היסטוריה, משפט וקולנוע, רסלינג, תל אביב

זאב ויסמן,עם ומלך במשפט המקראי, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.פרק תשיעי:מקומו של העם בביצוע גזרי דין מוות, עמ' 184-175.

בועז סנג'רו, על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור בפרט, עלי משפט, כרך ב'

ע"פ 6785/09, עידן זוארץ ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

ע"פ 2996/09, פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

Amnesty International. When The State Kills…: The Death Penalty V. Human Rights. London: Amnesty International Publications.