בטבלה הבאה ינותחו התכנים לפי הקטגוריות שהובנו לפי המודל:

 שיח פוליטי מובנה, מתוכנן מראש, בכוונתו להשפיע על ההליך הפוליטי בסוגיה מסוימת.

מושג מרכזי בכל דיון באמצעי התקשורת ובתפקידים שהם ממלאים הוא מושג ההשפעה. באופן כללי, השפעה היא תוצאה של אינטראקציה חברתית בין שני גורמים- משפיע ומושפע, ובמקרה שלנו מוען ונמען- אשר המוען, מחולל אצל השני, הנמען, תגובה כלשהי (כספי). אמנם, השימוש במונח "השפעה" רחוק מלהיות מדויק וחד משמעי, ולכן, יש להבחין בין השפעה על מעצבי המדיניות, שהכוונה, להשפעה בנושאים ספציפיים בתחום העיסוק של אותם מקבלי ההחלטות, בתחום הפוליטי. ובין השפעה על הציבור או על חלקים ממנו, שכאן מושג ההשפעה הוא רחב הרבה יותר, ומשמש לתיאורם של תהליכים שונים, כמו תפקידם המתמשך של אמצעי התקשורת במישור החברתי והתרבותי (גורן).

בעבודה זו ביקשנו להראות כיצד התקשורת יכולה להשפיע על מידת הדיון הדליברטיבי ומהי מידת ההשפעה של מעצבי דעת קהל עיתונאיים על ציבור הקוראים. בשתי כתבות הדנות בסוגיית איכות הסביבה דרך הקשר להחלטות ממשלה והשלכותיהן הישירות על חיי האנשים במדינה.
הכתבות הוכיחו שהבעת דעה מובילה לנקיטת עמדה פעילה ומעורבות, כפי שבאות לידי ביטוי ביוזמה פעילה להציע נושא, לעורר תשומת לב עליו, ודיון ציבורי אודותיו המעוגנות בהנחות היסוד של הדמוקרטיה. שכן, הצפייה באמצעי התקשורת היא לא רק ליידע אזרחים אלא גם לעודד דיון על החלופות השונות כדרך לעורר את המודעות הציבורית ועצם קיומן (אברהם).
            השפעות אמצעי התקשורת עשויות להתרחש: ברמה הקוגניטיבית, כלומר, בידיעה, הבנה והערכה. ברמה הרגשית, חשיפה לאמצעי התקשורת עשויה לעורר תגובות או מצבי רוח שונים וברמה ההתנהגותית, החשיפה לאמצעי התקשורת עשויה להשפיע על הנמען לפעול בעקבות צפייה בתשדיר מסוים ובהתאם לה. אפשר למיין השפעות לפי מידת השליטה והבקרה עליהן, הן מצד המוען והן מצד הנמען. מבחינת המוען, אפשר לבדוק האם ההשפעות מתוכננות ומכוונות מראש או לא. מבחינת הנמען אפשר להבחין בין השפעות לפי מידת המודעות של הנמען להן (גסטיל).

בהיבטים אלו מתבטא דיון דליברטיבי מובנה. כאשר נלקחים בחשבון כל המדדים השונים של ידיעה, הבנה והערכה יש לחבר אותם להקשר מובנה, היכול לקדם דיון דליברטיבי ולהעלות אותו לרמה גבוהה. רמה שתתבטא בקבלת החלטות מושכלת, רציונאלית ואיכותית.

הקשר בין תקשורת לבין דליברציה בחברה דמוקרטית-מודרנית מתקיים בתוך מציאות של כלכלת שוק קפיטליסטית.  היזמות היא בבעלות פרטית של יחידים וקבוצות, וברובן לא בידי המדינה והמטרה המרכזית של ישויות אלו היא רווח כלכלי. מנהלי היזמות אינם צריכים להתאמץ למען מטרות רחבות, נשגבות ומעורפלות כמו רווחת הכלל או טובת הציבור: תמריצים אנוכיים בלבד יכולים להתוות את דרכם (דאהל).  זאת ועוד, העיתונות נועדה למלא תפקיד מרכזי במתן מידע לאזרח כדי שיוכל לקחת חלק בתהליך הפוליטי. כלומר, להעמיד לרשותו את המידע הדרוש לו כדי שיוכל למלא את התפקידים המוטלים עליו במשטר הדמוקרטי (גורן).
            כיום, היסודות המוכרים אשר אפשרו את היווצרותה ואת שימורה של הקהילה בעידן המודרני מתחילים להחליד. בהקשר הזה, למדיה יש תפקיד מרכזי- סיפוק משאבים סמליים המאפשרים שינוי וגם התנגדות לשינוי (סילברסטון) ולעיתונות תפקיד חשוב בחשיפת אזרחים לרפרטואר טענות רחב ומחקרים אמפיריים מלמדים כי בעיתונות יש חשיפה רבה יותר לטענות מאשר בשיחות בין אישיות (מאץ ומרטין, בסט ואח').

 בעבודה זו נבדק הקשר שבין תקשורת לבין דיון דליברטיבי בתוך הקונטקסט של 'מוען – נמען' ובתוך הקשר רחב יותר של דיון קבוצתי. אנו גורסות שדיון דליבטריבי מתרחש בכל אחד מהיבטי החיים בעולם המודרני ובני-אדם מקבלים החלטות תוך דיון עצמי וחברתי בכדי להגיע לקבלת ההחלטה הטובה ביותר. המודעות לאמצעים העומדים לרשות האזרח בחברה דמוקרטית והחשיפה לאפשרות של דיון דליברטיבי רציונאלי ייתרמו לחברת אזרחים בריאה, דמוקרטית ופלורליסטית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גורן, ד. תקשורת ומציאות. ירושלים: כתר הוצאה לאור.

וקסמן, א. ובלאנדר, ד. דגמים של שיתוף אזרחים. נייר עמדה מס' 26, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כספי, דן (עורך). תקשורת ודמוקרטיה בישראל, ירושלים: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

Burkhalter, Gastil, and Kelshaw . A Conceptual Definition and Theoretical Model of Public Deliberation in Small Face-to-Face Groups.  Communication Theory. 12(4). 398-422