שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי משיחיות הרבי מלוּבָּבִיץ' בתפיסה החב"דית?

תוכן עניינים

מבוא

"הרבי מליובאוויטש" – מנחם מנדל שניאורסון 

החסידות כיום.

היחס אל הרבי לאחר פטירתו 

פולמוס המשיחיות. 

יחס לציונות ולמדינת ישראל. 

עמדות פוליטיות במדינת ישראל. 

משנתו והגותו של שניאורסון 

הגאולה. 

יחס למדינת ישראל והשקפות מדיניות. 

תומכים ומתנגדים.. 

תומכיו 

סיכום.. 

ספרות חב"ד. 

ביבליוגרפיה.

"הרבי מליובאוויטש" – מנחם מנדל שניאורסון - לאחר פטירתו של הרבי נוצר בחסידות חב"ד ויכוח שהוביל להיווצרות שתי קבוצות: הזרם המתון הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטי-משיחיסטי" מאמין כי תפקידה של חסידות חב"ד להמשיך את מורשתו של הרבי, תוך הכרה בעובדת פטירתו. אנשי הקבוצה אומרים קדיש ביום פטירתו ועולים לקברו, כפי שנוהגים בכל רבי שנפטר. הם מצפים לשובו בתחיית המתים. לדעת החוקרים‏ גם בזרם המתון מרבית החסידים מאמינים שהרבי הוא המשיח, למרות פטירתו, אך טוענים כי מאחר שהרבי התנגד לזיהויו ולפרסומו כמשיח - אין לעסוק בזה. הזרם המשיחיסטי סבור כי חלק מרכזי בתפקידם של חסידי חב"ד הוא להכריז ולפרסם שהרבי הוא המשיח. אנשי הקבוצה נוהגים להכריז "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ולהדפיס זאת בדף השער של ספרים וחוברות שהם מוציאים לאור. רבים מהם חובשים כיפה שעליה הכרזה זו וחלקם גם עונד על דש חליפתו דגלון צהוב עם המילה משיח. ה'משיחיסטים' ממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול "שליט"א" שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים ואומרים שהוא עדיין חי. חלק מאנשי הזרם המשיחי אינם עולים לקברו של הרבי ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין.

בכמה משיחותיו הזכיר הרבי שדור זה יהיה האחרון בגלות והראשון לגאולה, עוד אמר שנשמת הרבי שבכל דור צריכה להיות מלובשת בגוף גשמי. הזרם המתון מבין התבטאויות כאלו כתפילה וכמשאלה של הרבי. הזרם המשיחיסטי סבור שלמרות פטירתו, הרבי חי בגוף גשמי ממש, ושדברי הרבי גוברים על המציאות הנראית לעיניים. את פטירת הרבי מכנים המשחיסטים 'היעלמות'. הרבי לא הכריז מעולם במפורש שהוא המלך המשיח. עם זאת, בכמה שיחותיו ניתן למצוא אמירות, המפורשות על ידי הזרם המשיחי כרמזים למשיחיותו. מאידך, בכמה מקרים דיבר הרבי ברבים או כתב מכתבים שבהם התנגד נחרצות לפרסומים המזהים אותו כמשיח, ועל כך מסתמכים אנשי הזרם המתון.

לחסידות חב"ד שורשים עמוקים בארץ-ישראל. מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, היה הממונה על גיוס כספים להחזקת היישוב היהודי בארץ-ישראל ברוסיה הלבנה, והקים בארץ-ישראל קופת תמיכה במשפחות נזקקות שנקראה מאוחר יותר "כולל חב"ד". בנו, רבי דוב בער שניאורי, הקים שורה של מוסדות בחברון. מנהיג חב"ד בדור השלישי, הצמח צדק, הקים את בתי-הכנסת הקרויים על שמו בעיר העתיקה בירושלים ובצפת.

בדור הרביעי של חסידות חב"ד החלה הסתייגות מהשאיפה ליישוב הארץ מתוך מגמות חילוניות. ראשי תנועת ביל"ו פנו אל האדמו"ר שמואל שניאורסון וביקשו את תמיכתו במפעלם. הוא השיב להם כי השם ביל"ו הוא ראשי תיבות של חלקו הראשון של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'", אך הם ניתקו את סופו של הפסוק מתחילתו ואין כוונתם לעלות לארץ-ישראל מתוך אמונה. הוא הצהיר: "אם הייתם שומרים על סופו של הפסוק "באור ה'", הייתי נוסע איתכם ולוקח איתי 100 אלף חסידים"‏.

המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף לציונות. הוא טען כי הציונות שואפת ליצור עם יהודי חדש, שאינו מחובר לתורה ולמצוותיה, ולפתות באמצעות הכמיהה לציון את המוני העם לנטוש את האמונה ואת שמירת המצוות. בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשנים הראשונות של מנהיגותו.

מאוחר יותר, בשנים שקדמו להקמת המדינה חל מפנה בגישת חב"ד. אף שהרבי יוסף יצחק שניאורסון המשיך לדחות בתקיפות את האידאולוגיה הציונית, עם פרוץ העימות הצבאי הגלוי הוא החל לתמוך במחתרות, בעיקר באצ"ל ובלח"י, ועודד את חסידיו להשתתף בהן‏, וקרא לחזק את ידי הלוחמים‏. לאחר הקמת המדינה הורה לקבוצה מחסידיו, שיצאה מרוסיה, לעלות לארץ ולהקים את כפר חב"ד.

האדמו"ר השביעי, רבי מנחם מענדל שניאורסון, לא הסיר את ההתנגדות לציונות האידאולוגית, אך מיעט לעסוק בכך. עם זאת, הוא ראה בהקמת המדינה נס שמימי וחסד אלוהי, שנועד לתת לעם ישראל הזדמנות להוכיח שהוא ראוי לגאולה‏. הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה: עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה‏, קיים קשרים הדוקים עם חלק ממנהיגי המדינה, קצינים בצה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל, הפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל, בשכונות שהקים לחסידיו בלוד, בקריית מלאכי ובירושלים הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה, ודגל בתפיסה מדינית-ביטחונית תקיפה.

בבסיסה חב"ד היא תנועה א-פוליטית, הנמנעת באופן מוחלט מהזדהות או זיקה מפלגתית כלשהי‏. הרבי הקפיד על כך גם כשהדבר פגע באפשרויותיה של חב"ד לקבל תקציבים. לדבריו, חב"ד צריכה לפנות לכל חלקי העם היהודי, ואילו מפלגה היא מלשון פלג ופילוג. עם זאת, הרבי לא נמנע מהבעת עמדות בסוגיות השנויות במחלוקת פוליטית, והסביר כי עמדותיו אלה אינן פוליטיקה אלא דאגה לקיומו הרוחני והפיזי של העם בישראל.

בסוגיית ההתיישבות ביש"ע הציג הרבי קו ניצי המתנגד בחריפות לכל מסירת שטחים לערבים. הסיבה לכך הייתה פיקוח נפש ולא אידאולוגיה לאומית‏. הרבי סבר כי ויתורים ונסיגות יסכנו את ביטחונה של ישראל, יחליש אותה, יגבירו את הלחצים עליה וירחיקו את השלום‏. עם זאת, הוא לא הורה לחסידיו להתיישב בהתנחלויות, מתוך חשש שכעבור תקופה יפונו במסגרת ויתורים או נסיגות‏.

הרבי נאבק גם על תיקון חוק מיהו יהודי, בקריאה לציין בחוק במפורש כי יהודי הוא אך ורק מי שנולד לאם יהודייה או שנתגיירכהלכה. הוא טען כי החוק הקיים מעניק הכרה גם לגויים שהם ילדים ונכדים של יהודי, ומכיר גם בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, וכך נרשמים גויים כיהודים ואחדות העם נפגעת.

מצגת בנושא חסידות חב"ד, לובביץ'

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הרב יואל כהן, שיעורים בתורת חב"ד, כרכים א-ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח

רחל אליאור, חירות על הלוחות, המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים, תל אביב: אוניברסיטה משודרת תש"ס