‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי דוקטרינות מרכזיות בדיני תאגידים?

תוכן עניינים

1. מבוא

 עקרונות המדיניות בסוגיות הקשורות ל"משולש היחסים" (החברה, האורגן, וצד ג')

2.א. עיקרון מדיניות 1: הבחנה בין מקורות של חבות משפטית הנסמכים על הסכמה, לבין מקורות אחרים

2.ב. עיקרון מדיניות 2: הצורך להגן על צדדים שלישיים

2.ג. עיקרון מדיניות: אחריות החברה והאורגן – דרות בכפיפה אחת

2.ד. עיקרון מדיניות 4: הבחנה בין צדדים שלישיים "חזקים" לבין צדדים שלישיים "חלשים"

3.קהדוקטרינות והכללים המשפטיים בסוגיות הקשורות ל"משולש היחסים" (החברה, האורגן, וצד ג')

3.א. הקצאת האחריות הנסמכת על הסכמה: אולטרא וירס וחריגה מסמכות

3.ב. הקצאת האחריות שאינה נסמכת על הסכמה: מאחריות שילוחית לתורת האורגנים

4.התשתית הנורמטיבית להתפתחותו של הדין ביחס ל"משולש היחסים"

5.סיכום

6. ביבל'

הקונטקסט המעשי הראשון שבו מתעוררת סוגיית מהותה של הישות המשפטית הוא הקונטקסט של מעגל היחסים המשפטיים בין החברה (כישות משפטית נפרדת) לבין האורגן אשר פעל בשמה, ובין כל אחד מהם לבין צד ג' שהתקשר עם החברה, או צד ג' אשר קמה לו עילת תביעה אחרת כנגד החברה.

על-פי העיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת, כאשר פועל האורגן בשמה של החברה – הרי שזה מזכה ומחייב את החברה בפעולותיו, כך שהחברה היא הנהנית מן הזכויות הקמות מכוח אותן הפעולות, וכן, היא המתחייבת בחובות המשפטיות הנובעות מהן. עם זאת, לעיקרון כללי זה קיימים חריגים, הנובעים הן מייחודה של האישיות המשפטית של החברה (לרבות הבעיות הנובעות מהחלת כללים משפטיים אשר התפתחו ביחס לפרטים טבעיים – גם על חברות מסחריות); והן ממטרות המדיניות של הדין, המבקשות לחסום את הפרט מלהסתתר מאחורי מסך ההתאגדות על מנת לבצע עבירות פליליות, או על מנת לבצע עוולות נזיקיות. השאלה הנורמטיבית היא, כיצד יש לעצב את מערך ההתחייבויות והזכויות ההדדיות בין הצדדים ל"משולש היחסים" המתואר? כפי שיתברר מייד, התשובה לשאלה זו הינה נגזרת ישירה של התפישה השלטת ביחס למהותה של האישיות המשפטית של החברה.

השאלה הנורמטיבית לעיל מתקשרת לאינספור שאלות משפטיות קונקרטיות: ראשית, כאשר פועל האורגן בשם החברה, הוא עלול לבצע עוולה נזיקית, או אף עבירה פלילית, במהלך עבודתו. אז, מבחינתו של צד ג' שנפגע מפעולת האורגן, השאלה היא, האם עליו לתבוע את החברה או את האורגן שביצע את העוולה, או שמא עליו לתבוע את שניהם? מבחינתה של פרקליטות המדינה, השאלה היא, האם ניתן לה לתבוע את החברה עצמה, כישות משפטית נפרדת, בהליכים פליליים?

שנית, כאשר פועל האורגן בשמה של החברה, הוא עשוי להתקשר בחוזים שונים עם צדדים שלישיים בשמה של החברה, או לעשות כלפי אותם צדדים שלישיים פעולות משפטיות אחרות. אז, מתעוררת השאלה, האם במקרה של הפרת החוזה, יוכל צד ג' שהתקשר עם החברה לתבוע את החברה, או את האורגן שהתקשר בשמה של החברה, או שמא את שניהם? השאלה מתחדדת כאשר מתווספות בעיות שונות באשר לתוקפו של החוזה, מבחינתה של החברה. כך, למשל, מתחדדת השאלה, כאשר אותו האורגן חרג מן הסמכויות שהקנתה לו החברה; או, כאשר זה מסתיר מצד ג' את העובדה שהוא פועל בשמה של חברה; או, בעידן האינטרנט, כאשר החברה מסתירה מצד ג' את זהותו של האורגן הפועל בשמה.

שלישית, במקרים מסוימים, עשויים אורגנים שונים של החברה לשתף פעולה בביצועה של העבירה, העוולה או כריתת החוזה בשמה של החברה. אז, לא ניתן לאתר וליחס את מכלול יסודות העילה המשפטית לאורגן מסוים אחד בתוך החברה, ולכן, מתעוררת השאלה, באיזו מידה אחריותה של החברה בגין פעולות שנעשו בשמה על-ידי אורגניה היא אחריות עצמאית, שאינה תלויה בתקומתה של האחריות כלפי אורגן מסוים זה או אחר. בצידה של שאלה זו, מתעוררת גם השאלה, באיזו מידה ניתן יהא להטיל אחריות על אורגן מסוים בתוך החברה, בגין פעולות שביצעו מספר אורגנים יחדיו.

לבסוף, על-פי התובנה הממשלית של החברה, מחייב המבנה הארגוני פיקוח של האורגנים הנמצאים בדרגים הגבוהים יותר בהיררכיית האורגנים על האורגנים הנמצאים בשלבים הנמוכים יותר של הפירמידה. כתוצאה מכך, נוצרת אפשרות נוספת של אחריות משפטית: לעיתים, תבחר מערכת המשפט להטיל אחריות אישית על האורגן המפקח בשל כישלונו להפעיל פיקוח יעיל דיו על האורגנים הכפופים לו. במקרים אלה, תהא החברה אחראית כלפי המדינה, או צד ג', באחריות ישירה לעוולה או לעבירה שבוצעה; כאשר עם תקומתה של אחריות החברה, תיווצר עוולה או עבירה נוספת וחדשה של האורגן אשר כשל במילוי תפקידי הפיקוח.

באופן היסטורי, מערכת המשפט לא ניסתה להתמודד עם מכלול התופעות הקשורות למשולש היחסים המתואר בצורה שיטתית ואחידה. אדרבא, בנקודות זמן שונות, התפתחו הסדרים שונים בכל אחד מהקונטקסטים שבהם מתעוררת הבעיה, כאשר הסדרים אלה הושפעו ישירות מן התובנה השלטת באותה העת ביחס למהותה של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. המצב המשפטי הקיים היום הינו תוצר של ההתפתחות ההיסטורית ביחס לכל אחת מן הסוגיות המתוארות לעיל, כך שקשה להצביע על העקרונות הכלליים המנחים את ההסדרים הקונקרטיים בסוגיות אלו. למרות זאת, נתחיל את הדיון בהצגה של העקרונות הכלליים המנחים את ההסדרים המשפטיים הקיימים בסוגיית "משולש היחסים" המתואר. רק לאחר מכן, נפנה להצגת התפתחותו ההיסטורית של ההסדר המשפטי, ונראה כיצד ההסדרים הקיימים היום מהווים תוצר של התפתחות היסטורית זו. בחלק זה, נחלק את הדיון לשניים: חלקו הראשון של הדיון יעמוד על מערכת הכללים המשפטיים והדוקטרינות החלים על האחריות להתחייבויות הסכמיות שיוצר האורגן בשמה של החברה. חלקו השני של הדיון יעסוק בחלוקת האחריות, ככל שהדבר נוגע לאחריות שאינה נסמכת על הסכמה, ובעיקר אחריות פלילית ואחריות נזיקית. לבסוף, נצביע על מערכת שיקולי המדיניות המנחה את בתי המשפט בפיתרון סוגיות הכרוכות ב"משולש היחסים" המתואר. 

לינק למצגת ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אירית חביב סגל דיני חברות לאור חוק החברות החדש (נבו כרך א',ב' פרק ה')  

אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל  (מהדורה שנייה,)  12 -14

אירית חביב-סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת המסך" עיוני משפט יז   197.

N. A. Mendelson, A Control-Based Approach to Shareholder Liability for Corporate Torts, 102 Colum. L. Rev. 1203 (

Stephen M. Bainbridge "UNCORPORATION: A NEW AGE?: ABOLISHING VEIL PIERCING”  U. Ill. L. Rev. 77.