עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון חינוך סביבתי, מוכנות לשלם לשיפור איכות הסביבה לאור החינוך הסביבתי, אקולוגיה וכלכלה, מחקר כמותני עם שאלונים (עבודה אקדמית מס. 10597)
290.00 ₪
31 עמודים
עבודה אקדמית מספר 10597תוכן עניינים
1. שאלת המדיניות.......................................................................... עמ׳ 3
2. מדוע השאלה חשובה................................................. עמ׳ 3
3. מטרות הנייר............................................................................ עמ׳ 3
4. תמונת מצב וסקירת הספרות הרלוונטית.................................................. עמ׳ 4
א. העדפות כספיות של הפרט בנושא הסביבה............................................... עמ׳ 4
ב. מיסוי סביבתי...................................................................... עמ׳ 6
ג. חינוך סביבתי............................................................................. עמ׳ 7
5. שאלות מדיניות ספציפיות.............................................................. עמ׳ 10
6. השיטה..................................................................................... עמ׳ 10
א. מסגרת החשיבה הכלכלית - המודל הכלכלי...................................... עמ׳ 10
ב. אופן ביצוע המחקר...................................................................... עמ׳ 10
ג. ניתוח תוצאות ומענה לשאלות המחקר........................................................ עמ׳ 11
ד. המשתתפים................................................................................... עמ׳ 11
7. תוצאות וממצאי המחקר........................................................ עמ׳ 13
ניתוח הסקר הסביבתי..................................................................... עמ׳ 14
8. תובנות והמלצות מדיניות............................................................... עמ׳ 18
9. מקורות וספרות מדעית..................................................................... עמ׳ 20
א. מאמרים ודו״חות.............................................................................. עמ׳ 20
ב. אתרי אינטרנט.......................................................... עמ׳ 20
ג. פגישות וראיונות עם בעלי תפקידים רלוונטיים................................................... עמ׳ 21
ד. פגישות ושיחות נוספות........................................................................... עמ׳ 21
10. נספחים...................................................................................... עמ׳ 22
נספח 1 - דוגמא למשחק ״דיקטטור״................................... עמ׳ 22
נספח 2 - רשימת ארגוני הסביבה.................................................. עמ׳ 23
נספח 3 - הוראות הניסוי.................................................................... עמ׳ 25
נספח 4 - מבחן ידע כללי בנושא ״קיימות״ ואיכות הסביבה................................ עמ׳ 27
1. שאלת המדיניות:
מהם העדפות הכספיות של הפרט בנושא הסביבה והאם השפעת ידע על הסביבה (שניתן בעזרת חינוך) גורמת לפרט לשנות את העדפותיו הכספיות בנושא?
2. מדוע השאלה חשובה:
• הבנת מאפייני העדפות האישיות של הפרט בנוגע למתן כספי עבור שמירה על הסביבה.
• מחקר האם ידע רב יותר על הסביבה משפיע על כמות הכסף שנותן האדם לשמירה על הסביבה.
• לאור הממצאים והתובנות - הבנת הערך המוסף של החינוך הסביבתי והאם יש להשקיע ולהגביר את החינוך הסביבתי בישראל.
• נוכל לדעת מהי מידת המס הסביבתי האופטימאלי מנקודת המבט של הפרט - עשוי לשמש החלטות מדיניות בתחום.
3. מטרות הנייר:
תחום ה׳קיימות׳ ואיכות הסביבה תופס בשנים האחרונות תאוצה וחשיבות רבה תוך כדי קבלת תשומת לב מרכזית בעולם וגם בישראל. במסגרת כך, מושקעים מאמצים רבים בהסברה אודות הנזק אשר גורם האדם לסביבה והדרכים בהם ניתן להפחית אותו לצד חינוך להתנהגות ׳ירוקה׳ דוגמת מחזור, צמצום צריכה, מעבר לאנרגיות מתחדשות ועוד.
עם זאת, אחד האתגרים המורכבים מצד הממשלה ומקבלי ההחלטות היינו לדעת מהם טעמי הציבור והעדפותיו האמיתיות בנושא מתפתח זה. כאשר תתקבל תמונה משקפת אמיתית, ניתן יהיה להתאים את ביצוע המדיניות הרלוונטית, כגון: מידת גביית המס מהציבור, אופן חלוקת הוצאות הממשלה מהתקבולים, מידת ההשקעה בחינוך בתחום ועוד. יצוין, כי אתגר זה קיים בנושאים שונים ומגוונים כגון בריאות, ביטחון, שירותי דת וכו׳. כדוגמא, ניקח את מערכת הבריאות. זו מקדישה חלק נכבד מתקציבה ל״הארכת חיים״ (בדרך כלל לתקופה מאוד קצרה) לקשישים אשר נמצאים על ערש דווי. נשאלת השאלה הלא פשוטה ערכית: האם
פרט מסוים מהאוכלוסייה מוכן להקצות X מכספיו (תשלום מיסי בריאות אשר יוקצו למטרה זו) בכדי להאריך את חייו בתקופה מאוד קצרה של קשיש שאינו מכיר אישית?. האם יתכן ואותו פרט יעדיף להוציא את כספי המיסים שלו על מטרות אחרות? בנוסף, האם ידע מוקדם על ההסתברות להארכת חיים של אותו קשיש (חודש או לחילופין 5 שנים) וידע על צורת החיים העתידית של קשיש זה (מחובר למכונת חיים/ בתרדמת) יגרמו לשינוי העדפות בקרב הפרט?.
את אותה הסוגיה ניתן להשליך לנושא הקיימות והסביבה - אנו מעוניינים לבחון כיצד מורכבות ונבנות ההעדפות האישיות של הפרטים בנוגע לסביבה בהקשר של מתן כספי עבור שמירה על הסביבה. כלומר, כמה כסף יהיה מעוניין להוציא הפרט לטובת הגנה על הסביבה והאם ידע מוקדם שלו (אשר ניתן בעזרת חינוך) משפיע על הכמות אותו יעדיף להוציא.
ראשית, נסקור את תמונת המצב הכללית בגורמים המקושרים לנושא: א( המיסוי הסביבתי ב( כיצד בוחנים העדפות של פרטים בתחום הסביבתי ג( החינוך הסביבתי. לאחר מכן, נציג את השיטה בה השתמשנו בכדי לבדוק מהן העדפות הכספיות של הפרטים בנושא הסביבתי ואת השאלון הסביבתי אשר בדק את רמת הידע של הפרט בנושא הסביבתי. בהמשך, נציג את הממצאים והניתוח הסטטיסטי. לבסוף, נסקור את המסקנות והתובנות אליהן הגענו כולל התחשבות בחיבור הגורמים השונים ומתן מענה לשאלות המדיניות.
4. תמונת מצב וסקירת הספרות הרלוונטית:
א. העדפות כספיות של הפרט בנושא הסביבה:
תחום הכלכלה הסביבתית מנסה לבחון כיצד העדפות הפרט מתפתחות ומשתנות לאורך זמן, כיצד הדבר קשור למטרת ה׳קיימות׳ וכיצד הן יכולות או צריכות להשפיע אקטיבית בהשגת מטרות מסוג אלו ( ,Norton Costanza & Bishop, ). ניתן לקבוע כי לאנשים מניעים מגוונים להעדפותיהם הסביבתיות, ואלה מניבים עבורם תועלות וערכים שונים (עשת, ). את מניעים אלו ניתן לחלק לערכי שימוש use values ולערכי אי שימוש (Non-use values):
1. ערכי שימוש (use values) - תועלות מתצרוכת בהווה או בעתיד של נכס סביבתי:
א. direct use value - שימוש צרכני ממשי בנכס (כריתת עצים, דיג) או לא צרכני (טיול ביער, אויר
נקי)
ב. indirect use value - תועלת משרותי המערכת האקולוגית (ספיחת פחמן באמצעות יערות)
ג. Option value - ערך מהאפשרות להשתמש במשאב סביבתי בעתיד (בילוי עתידי ביער).
2. ערך אי-שימוש (Non- use value) - ערך מהרצון לשמר משאב לאחרים, לדורות הבאים או למען
הטבע עצמו:
א. existence value - תועלת מעצם הידיעה על קיום הנכס הסביבתי
ב. Altruistic value - ערך משימור משאב במצבו הנוכחי עבור אנשים אחרים בהווה
ג. Bequest value - ערך משימור משאב במצבו הנוכחי עבור הדורות הבאים.
משנות ה- 40 של המאה העשרים החלו כלכלני סביבה לפתח שיטות הערכה ככלי עבודה עבור ניתוחי עלות תועלת. שיטות אלו נועדו לתת מענה לסוגיות בתחום כגון: כיצד מחשבים/ אומדים/ מעריכים את הערכים למיניהם של שרותי המערכת האקולוגית ואת ההשפעות החיצוניות use, nonuse?, איך מחשבים את הנכונות לשלם Willingness to Pay /accept ? . ראוי לציין, כי תחום זה השפיע והושפע מסקטורים אחרים כגון תחבורה, שיווק וכלכלה התנהגותית.
במסגרת שיטות אלו קיימות גישות הערכה ישירות (Stated Preference) אשר אומדות ערכים כלכליים דרך התבוננות ב״התנהגות הכלכלית״ של אנשים בשוק היפותטי שנסחרים בו כביכול מוצרים סביבתיים/ השפעות חיצוניות באופן כלכלי. בתוך כך, ניתן לדרוש הצהרות ישירות מאנשים לגבי העדפותיהם הסביבתיות שיתבטאו בסופו של דבר בנכונות שלהם לשלם - (Willingness To Pay (WTP או לקבל פיצוי Willingness - (To Accept (WTA עבור שינוי ברמת איכותו ו/או כמותו של מאפיין סביבתי. אחת מן הגישות הישירות הקשורה לנושא העדפות הפרטים בנוגע לסביבה הינה הערכה מותנית - (CVM)
Contingent Valuation. מדובר בגישה המבוססת על סקרי שוק להערכת השפעות סביבתיות קיימות והיפותטיות (איכות אויר, נוף, מגוון ביולוגי, בילוי וכו׳). במסגרת השיטה מתבקשים הנבדקים להחליט ולהשיב כמה יהיו מוכנים לוותר מהכנסתם (לשלם - WTP) עבור שיפור איכותי במרכיב סביבתי מסוים או
עבור מניעת התדרדרות נוספת במרכיב זה (WTA). חשוב להדגיש, כי לבניית השאלון חשיבות מכרעת לגבי מהימנות תוצאות הסקר כיוון שהערך שאנשים יתנו ל״מוצר״ תלוי מאוד בתיאור אותו ״מוצר״. מעיבוד
וניתוח התשובות (בעזרת מודל מתמטי לפונקציית התועלת ועודף הצרכן) מתקבל ערך ממוצע של הנכונות לשלם עבור המרכיב הסביבתי הנדון (תוך הפנמת האילוצים הנובעים מהכנסה, השכלה ואחרים). הגישה כוללת מספר טכניקות תשאול כאשר אחת מהן נקראת (Payment card (PC. בטכניקה זו מציגים בפני הנשאל סדרה של ערכי WTP שנקבעה מראש עבור המוצר הסביבתי הנחקר מהם הוא מתבקש לבחור את ה-WTP המקסימאלי שלו. כדי להקל על הנשאל, מציגים בפניו כאמת מידה WTP ממוצע מסקר דומה למוצר סביבתי אחר. היתרון בטכניקה זו היא שהחוקר יכול להפיק ערך מקסימום של WTP, אך החיסרון הוא שתתכן השפעה על בחירת WTP כתוצאה מהטיית הטווח והממוצע המוצג. חשוב לציין, כי לגישת הערכה מותנית (CV) עלולות להיווצר הטיות והסתייגויות, ביניהן:
• Strategic bias - הצגה מוטעית מכוונת של העדפות במטרה לשרת אינטרס אישי (ספקולציה, דוגמה -אם המחיר יקבע ע״פ סכום כולל של הצעות קבוצת הפרטים והמחיר המקסימום של כל פרט אזי יש לפרט תמריץ להמעיט בהצעתו).
• Over pledging- הפרט מצהיר על WTP גבוה/נמוך מהאמת בכדי להשפיע בכיוון שלו.
• Free rider - (טרמפיסט), מצהיר על 0=WTP ביודעו שאחרים ישלמו, ונהנה מן ההפקר.
• Embedding effect) part-whole bias) - חלקיות ושלמות: WTP עבור ״הסביבה״ כמו על ״חלק מהסביבה״. הכוונה בהטיה זו שיתכן ויהיה קיים הבדל במוכנות לשלם על חלק עצמאי מהסביבה (או הסכום של מספר חלקים) לעומת על הסביבה כשלם.
• כמו כן, דעות קדומות של מרואיינים עלולות לעוות תוצאות. דוגמא לשימוש בגישה:
במחקרם של Larson & Loomis בנושא אמידת ערך להגדלת אוכלוסיית לווייתנים אפורים בקליפורניה נבדקה נכונות הציבור לשלם על הגדלת אוכלוסיית הלווייתנים ב- 50% וב- 100% ועל ההפרש בתועלת השולית. ע״י בחינת מקרה זה תוכנן ללמוד גם על ערכם של דולפינים ופילי - ים ולספק מידע חיוני למקבלי החלטות על ערכי אי שימוש. במרחב הימי של קליפורניה מצויים כ- 20,000 לווייתנים אפורים ומספרם יגדל בתנאי שהמים יהיו נקיים יותר והפעילות באזור בתי הגידול תקטן. מהלך המחקר והשימוש בגישה כלל ביצוע סקר הערכה מוצהרת בקרב מבקרים ותושבים בסופי שבוע בין דצמבר לפברואר -תקופת הצפייה בלווייתנים. השאלונים חולקו בדואר ל- 2000 תושבי קבע של קליפורניה המתגוררים בסמוך לחוף ולמבקרים בחופים (בצרוף לפניה האישית ניתן גם שטר של דולר). 890 שאלונים מולאו ע״י תושבים ו- 1003 שאלונים נענו ע״י מבקרים.
דוגמא לשאלה מהשאלון:
"What is the maximum you would pay each year into the Gray Whale Protection Fund to increase gray whale populations and your sight-seeing by 50% /100%?"
תוצאות עיקריות:
מבקרים
WTP עבור הגדלה של אוכלוסיות הלווייתנים ב- 50% - $25 WTP לעליה ב 100% - $29.73 תושבי קבע
WTP עבור הגדלה של אוכלוסיות הלווייתנים ב- 50% - $16.18 WTP לעליה ב- 100% - $18.14
ממסקנות המחקר עלה כי מבקרים מעניקים ללווייתנים ערך גבוה יותר מהמקומיים ובשתי קבוצות המדגם ישנה תועלת שולית פוחתת עם הגדלת אוכלוסיית לווייתנים באזור. כמו כן, המחקר סיפק הוכחה כי השיטה עשויה לספק מידע שימושי על יתרונות חברתיים משמירה והגדלת חיות הבר. התוצאות הראו כי אזרחים אינם מפיקים תועלת מכמות גדולה מידי של לווייתנים, אך מנקודת מבט של מדיניות ימית העלויות (בעיקר החלופיות) של הגדלת אוכלוסיית הלווייתנים היו צריכות להילקח בחשבון לפני הקביעה כי הרחבה מעל לרמה הנוכחית מוצדקת בטענה של יעילות כלכלית.
אנו רואים, כי קיימות שיטות ונערכו מחקרים בנושא ההעדפות הספציפיות של הפרטים בנושאי שמירה על הסביבה. אולם, לא מצאנו מחקרים בהם במסגרת בדיקת היבטי ההעדפה האישית של הפרט אל מול הסביבה נבחנה העדפה מבחינות שונות ובדגש על מתן כספי והשפעת הידע בנושא הסביבה על היבטים אלו.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
עשת, ציפי. גישות להערכה כלכלית של משאבי טבע וסביבה והשפעות חיצוניות, אוניברסיטת
חיפה.
תמיר, פנחס. חינוך סביבתי - מקורות ומגמות. בתוך פ׳ תמיר (עורך), חינוך סביבתי - כנס
בינלאומי לחינוך סביבתי 18-21 אוגוסט. המרכז הישראלי להוראת המדעים ע״ש דה שליט והשרות
לשמירת איכות הסביבה, משרד ראש הממשלה.
Fisman, R (Columbia University), Kariv, S (UC Berkeley), Markovits, D (Yale University). Individual Preferences for Giving