שאלת המחקר:

האם הורים חבים אחריות נזיקית כלפי צד ג'?

תוכן ענינים

מבוא

שאלת המחקר

עד איזה סכום ניתן לתבוע את הורי הקטין?

הגדרת קטין:

מעמד ההורים:

תפקידי ההורים:

תביעות נזקי גוף המוגשות על ידי קטינים

הדין הנוהג ביחס לאחריות ההורים לפגיעות גוף הנגרמות לילדיהם

הורי הקטין כלפי מזיק צד שלישי

פס"ד סימון אוחנה נ' חנניה דהן:

האם אב נושא באחריות שילוחית לנזקים שנגרמו על ידי בנו??

מהי אחריות שילוחית?

אחריות הורית במישור האזרחי-נזיקי:

היקף אחריות ההורים על פי חוק

משמעות חסינות ההורים לפי סעיף 22 לחוק הכשרות

ספרה של בלהה כהנא "חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם: וסוגיות בנזיקין בהקשר לקטינים וצדדים שלישיים" 

ניגוד האינטרסים שבין הקטין להוריו בתביעות השתתפות

"רשלנות תורמת" של הורי הקטין

הפתרון המוצע - חסינות ההורים תחול גם כלפי תביעות צד שלישי

סיכום ומסקנות

פסיקת בית המשפט העליון מאפשרת כיום למזיק, אשר נתבע עקב גרימת נזק לקטין לחזור אל הורי הקטין בתביעת השתתפות תוך העלאת הטענה, כי נזקו של הקטין נגרם באשמם. בתי המשפט נמנעו בעקביות מלדון ולהכריע בשאלה האם מתן האפשרות לתבוע בתביעת השתתפות את ההורים אכן תואמת את הדין הקיים והאם אין להורים חסינות מפני הגשת תביעות בנוגע להפרת חובותיהם כהורים, גם כאשר התובע הנו צד שלישי ולא הקטין הנפגע. 

שאלות המחקר:

  האם הורים חבים אחריות נזיקית כלפי צד ג'??

  עד איזה סכום ניתן לתבוע את הורי הקטין?

הגדרת קטין:

סעיף 3: "אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה

הוא בגיר."

מעמד ההורים:

סעיף 14: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים."

     תביעה כספית שהגיש תובע נגד נתבע ובנו,בגין נזקים שנגרמו לאופנוע בבעלותו של התובע,עליו רכב בנו הקטין

   שאלה:האם אב נושא באחריות שילוחית לנזקים שנגרמו על ידי בנו??

    נקבע, כי עצם קיומם של יחסי הורות, אינה מטילה על ההורים אחריות לכל נזק לו גורמים ילדיהם ואין להורים אחריות שילוחית. להורים קמה אחריות למעשי ילדיהם, אך ורק שעה שהם עצמם התרשלו בהשגחה על ילדם ובפיקוח על התנהגותו, וזאת על פי מידת הזהירות של הורה סביר. חובת הפיקוח של הורה על ילדו, משתנה בהתאם לנסיבות השונות וביניהן, יש לשקול את גילו של הילד, מאפייניו הייחודיים ואופי הסכנה הנשקפת כתוצאה מהפעילות של הילד.

     לפיכך, בנו של התובע ובנו של הנתבע, יחד ולחוד, הם האחראיים באופן שווה לנזקים שנגרמו לאופנוע, ויש לחלק את הנזק ביניהם בחלקים שווים,מכיוון ששניהם בני 17.

בפסיקת בתי המשפט הנוגעת לפגיעות בקטינים קנה לו אחיזה המושג "רשלנות תורמת" של הורי הקטין. מונח זה הנו שגוי על פניו שכן לא ניתן כלל לייחס לקטין אשם תורם, בשל מעשי הוריו ועל כן לא ניתן לקבוע רשלנות תורמת במקרים בהם קיים אשם בהתנהגות ההורים כלפי הקטין, אלא לכל היותר ההורים הם בגדר מעוולים במשותף. השימוש במונח זה הנו מנוגד לפסיקה. אך למרות ההלכה הברורה ממשיכים בתי המשפט, כעניין שבשגרה, לדון באחריות ההורים לפגיעות בילדם תוך כינוי אותה אחריות כ"אשם תורם" או "רשלנות תורמת". משגה זה אינו יכול להיות מקרי. הטעם לשימוש במונח "רשלנות תורמת של ההורים" נובע במישרין מכך שהקטין הוא המשלם את המחיר של ייחוס אחריות משותפת למזיק ולהוריו. עצם השימוש התכוף במונח זה הנו ראיה נוספת לכך שחייב לחול שינוי מהותי, באופן שתיאסר הגשת תביעות השתתפות נגד הורים ע"י מי שגרם לנזקו של ילדם, וזאת תוך הסתמכות על החסינות המוקנית להורים בסעיף 22 לחוק הכשרות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בלהה כהנא "חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם: וסוגיות בנזיקין בהקשר לקטינים וצדדים שלישיים" הוצאת נבו

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח