‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת רשתות מזון מהיר בינלאומיות וכשלון חדירה לישראל?

 תוכן עניינים

מבוא

היסטוריה

סוגים של מזונות מהירים

תגובות נגד

סטארבקס: כוס הקפה נשפכה מהר מדי

היסטוריה

סטארבקס בישראל

ביקורת

מקדולנד'ס ישראל: ההצלחה הגדולה

הסיבות להצלחה

מקדרייב

ילדים

התאמה לקהלים מקומיים

ביקורות

גלובליזציה ואמריקניזציה

פגיעה בבעלי חיים

טענות נוספות נגד מקדונלד'ס

"לאכול בגדול"

בישראל

קנטאקי פרייד צ'יקן: השינוי במתכון הביא לכישלון

בישראל

ברגר קינג: המותג שנבלע בתוך בורגראנץ' ואז פרץ שוב

דנקן דונאטס: התפתחות מואצת מדי

סאבוויי

סיכום

ביבליוגרפיה

לקראת שנת 2020 החלו לבדוק אפשרות לקבלת זיכיון לסטארבקס, רשת הקפה שנכשלה בישראל לפני שני עשורים. השיקול של היזמים הראל ויזל והאחים ירזין להבאתה מחדש הוא שהרשת שינתה את פניה מאז, שידרגה את סוגי הקפה והרחיבה את מגוון המאפים והמזון, בניגוד לעבר הרחוק שבו סטארבקס שימשה בעיקר לקפה טייק־אוויי. גם הגידול המשמעותי במספר התיירים המגיעים לישראל ורגילים לסניפי הרשת מוסיף לאטרקטיביות. רשת סטארבקס הייתה אמורה להיות אחד מעסקי המזון הבולטים בישראל. הפעילות הושקה בישראל על-ידי חברת דלק, בשותפות עם החברה העולמית. על הפוטנציאל הוכרז כבר בעת ההשקה. גיורא שריג, מנכ"ל דלק בתקופה ההיא, הכריז כי החברה תקים בשנה הראשונה 10 סניפים, וכי הפריסה תגיע ל-80 סניפים בתוך 5 שנים - קצב פתיחה של 16 סניפים בשנה. התכנון היה לפעול עם 3 פורמטים: בתי קפה גדולים, בתי קפה קטנים ונקודות למכירת קפה. הודגש שהקפה יותאם לטעם הישראלי.

סטארבקס נכנסה לישראל אחרי שנזרעו הזרעים הראשונים לתרבות בתי-הקפה, שמאז הלכה ופרחה. די להסתכל על מה שקרה מאז לרשת ארומה, שפעלה אז עם 5-8 סניפים בלבד, ולרשת קפה קפה, שהקימה את הסניף הראשון שלה, כדי להבין את הפספוס.

איך קרה שרשת בתי הקפה הכי גדולה בעולם התקפלה מישראל כשנה וחצי בלבד אחרי שנכנסה אליה ותוך הפסדים צורבים? הרשת הושקה בישראל בשנת 2001. תקופת האינתיפאדה השנייה פרצה שנה קודם לכן ובמסגרתה חוותה מדינת ישראל גל רצוף וקשה של פיגועי טרור. המצב הביטחוני העיב במיוחד על פעילותה של סטארבקס. חודש לפני ההשקה, אירע הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים.  חצי שנה אחרי ההשקה, אירעו 22 פיגועי טרור, ביניהם הפיגועים במלון פארק בנתניה ובקפה מומנט בירושלים.

3 ניסיונות להביא את רשת קנטאקי פרייד צ'יקן KFC לישראל הסתיימו בכישלון צורב. הראשון היה בשנות ה80, השני בשנות ה90 והשלישי בשנות האלפיים. למרות כישלונות קודמים, הגעת הרשת לישראל באמצעות איש העסקים אודי שמאי, זכתה כאן לקבלת פנים חמה. תחת שמאי, הרשת התפתחה לרשת של 8 סניפים.

אלא שהקשיים הגיעו כבר והרשת החלה לסגור בהדרגה סניפים, עד שנסגר הסניף האחרון שפעל בקניון איילון. "באיזשהו שלב כבר הבנתי שזה לא עסק וסגרתי. בטח שזה היה הפסדי. 3 החנויות הראשונות היו רווחיות. מהחנות הרביעית ועד השמינית, הייתה אולי תקופת אמצע מאוזנת, אבל זה הלך והידרדר והתחילו לסגור.

תרבות אכילת ההמבורגרים מאוד מושרשת בשוק המקומי. אך למרות זאת, המותג ברגר קינג שמפעיל 13 אלף סניפים ברחבי העולם נעלם. מה קרה לברגר קינג, שנהנה תחילה מיתרון אפילו על מקדונלד'ס? רשת ברגר קינג עברה בישראל שני גלגולים. הראשון היה כשמשולם ריקליס הביא את הרשת לארץ. ההתחלה נראתה מבטיחה הרשת צמחה ל 54 סניפים ומחזור מכירותיה הגיע ל150 מיליון שקל. אבל פחות מעשור לאחר ההשקה, הרשת צברה חובות וריקליס הגיש בקשה לכינוס נכסים לרשת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דוח 2021 מכון TGI, פלח שוק: זכייני מזון מהיר, ת"א, 2021

אריק שלוסר, אומת המזון המהיר: על הצד האפל של הארוחה האמריקנית, בני ברק: הקיבוץ המאוחד

Adams, Catherine. "Reframing the Obesity Debate: McDonald's Role May Surprise You." Journal of Law, Medicine, and Ethics 35.

Levinstein, Harvey. Paradox of Plenty: a Social History of Eating in Modern America. Berkeley: University of California