עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

תזה ניצול האינטרנט על ידי ארגוני טרור ותנועות חברתיות קיצוניות,ניתוח תוכן סימביוטי,מחקר איכותני אמפירי (עבודה אקדמית מס. 10574)


‏390.00 ₪

106 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10574
סמינריון ניצול האינטרנט על ידי ארגוני טרור ותנועות חברתיות קיצוניות,ניתוח תוכן סימביוטי,מחקר איכותני אמפירי

תוכן עניינים

מבוא........................................................................................................         1         

  1. סקירת ספרות............................................................................................         3

2.1.    אינטרנט............................................................................................                 3

2.1.1.אינטרנט – התפתחות.................................................................                         3

2.1.2.גישות תיאורטיות......................................................................                          5         

2.1.3.מבנים רישתיים........................................................................                          6

2.2.    פעילות פוליטית והמדיה........................................................................              8

2.2.1.פעילות פוליטית חוץ ממסדית......................................................                         8

2.3.    קבוצות טרור......................................................................................                13

2.3.1.טרור פוליטי – הגדרה................................................................                         13

2.3.2.טרור פוליטי – סוגים.................................................................  15

2.3.3.טרור פוליטי מודרני – השורשים ההיסטוריים והרעיוניים..................                   16

2.3.4.טרור פוליטי – מבנה ארגוני.........................................................            18

2.3.5.טרור פוליטי ותקשורת................................................................            20

2.4.    תנועות חברתיות..................................................................................               23

2.4.1.תנועה חברתית – הגדרה.............................................................                         23

2.4.2.תנועות חברתיות – סוגים............................................................                      28

2.4.3.התנועות החברתיות במערב – שורשים היסטוריים............................                  29

2.4.4.חברה אזרחית........................................................................... 31

2.4.5.תנועות חברתיות – מבנה והשפעה.................................................           32

2.4.6.ארגונים שאינם ממשלתיים (NGO) – מקרה בוחן ..........................          33

2.4.7.תנועות חברתיות ותקשורת..........................................................            35

2.5.    פעילות אזרחית, תנועות חברתיות, קבוצות טרור, אינטרנט ומה שביניהם.........    37          

2.5.1.פעילות אזרחית.........................................................................                       .  37        

2.5.2.אופני התארגנות ודפוסי פעולה באינטרנט........................................                   38

2.5.3.השימוש באינטרנט והערכתו.........................................................                    38

  1. שאלות, השערות, שיטות מחקר ודגימה.............................................................    42

3.1.    שאלת המחקר......................................................................................  42

3.2.    השערת המחקר....................................................................................  42

3.3.    שיטת המחקר......................................................................................   42

3.4.    מערך המחקר......................................................................................   45

3.4.1.דגימה.....................................................................................   45

3.4.2.איסוף הדגימה..........................................................................  46

  1. ממצאים....................................................................................................         51
  2. דיון, סיכום ומסקנות....................................................................................      62

5.1.    דיון...................................................................................................    62

5.1.1.דפוסי השימוש..........................................................................  62

5.2.    ממצאים – משמעות והשלכות................................................................. 68

5.3.    סיכום ומסקנות....................................................................................  72

5.4.    מחקר עתידי........................................................................................   73

5.5.    מגבלות המחקר...................................................................................   73

ביבליוגרפיה..............................................................................................   75

נספחים.....................................................................................................

 

חשיבותם של כלי המדיה השונים להעלאת רמת הידע והמודעות האזרחית של הציבור הינה ראשונה במעלה. עוד במאה התשע עשרה, פרה העידן האלקטרוני, נעשה שימוש במדיה המודפסים אשר היוו כלי להעברת מידע לתנועות החברתיות שביקשו לפרסם עצמן בקרב הציבור. במאה העשרים חברו לתהליך זה הטלוויזיה והרדיו ואלו הגבירו את יחסי התלות בין המדיה לארגונים השונים. קבוצות טרור, בעקבות התפתחות זו, היו מודעות לאפקט שיצרה התמונה הויזואלית על הקהל, שהיה עמוק וארוך טווח יותר מזו שיצרה המילה המדוברת או המודפסת .

וולפספלד (Wolfsfeld) הציג זאת באמצעות בחינת קבוצות מחאה אשר התנגדו לתהליך אוסלו. תנועות אלה היו ברובן חסרות לגיטימציה ומשאבים ארגוניים. חוסרים אלו הקשו מאוד על ייצוגם ההולם בבמה המרכזית – אמצעי התקשורת. אלו שימשו כלי ביטוי נגיש להעברת מידע שוטף ויציב לכלל הציבור, מחד גיסא, אך מאידך גיסא, המידע שנמסר היה נתון לשיקוליהם הבלעדיים, שהושפעו בין השאר מהאליטות השליטות. תלות זו השתנתה כאשר לזירה נכנסו טכנולוגיות תקשורת חדישות (Wolfsfeld). כך קרה שבתחילת המאה העשרים ואחת, תנועות חברתיות וקבוצות טרור אימצו טכנולוגיות תקשורת חדשות לפעולות ארגוניהן ולקידום מטרותיהן. יתרונותיה של הטכנולוגיה במקרה זה שלפנינו, רשת האינטרנט, מסתכמים באפשרות קלה יחסית לתיאום בין הפעילים, עלויות נמוכות בתפעול המערכת, טווח גאוגרפי רחב המביא עימו חשיפה בינלאומית, גיוס תומכים, העברת מידע וגיוס מממנים. זאת ועוד, באינטרנט ניתן למצוא שפע של מידע על התנועות ופעולותיהן, אין גורם אחד המנהל את הרשת ומקטעים שלה יכולים להמשיך לפעול גם אם חלקים אחרים נפגעו. עבור ארגונים שונים הכמהים באופן תמידי לפרסום מאפשרת טכנולוגיה זו ליצור פונקציה המייצגת את התקשורת האלטרנטיבית כך שהיא מהווה תחליף לתקשורת הקיימת כמו גם אסטרטגיה וטקטיקה בפני עצמה לשינוי ורפורמה בקרב המדיה השייכים לזרם המרכזי. (נוסק).

מטרת המחקר, אם כן, הינה למפות את השימוש באינטרנט הן של תנועות חברתיות (בין אם מדובר בתנועות חברתיות שתחומי פעילותן שירותים חברתיים; חוק, סנגור, פוליטיקה ונושאים בינלאומיים) והן של קבוצות טרור.

בעבר תנועות חברתיות כמו גם קבוצות טרור ביקשו לדווח על קיומן, מטרותיהן ופעולותיהן בקרב הציבור באמצעות המדיה המסורתיים. מנגד ביקשו המדיה לעשות שימוש בתנועות החברתיות, בקבוצות הטרור ובפעילותן כחומר חדשותי, כך שנרקמה מערכת יחסים של תלות הדדית שלשני הצדדים היה עניין בה, אם כי לא תמיד התלות והעניין היו שווים (Tilly, Wolfsfeld,  Zald & Ash). במבט ראשון נראה כי הבדלי הכוחות הללו אינם קיימים באינטרנט, המהווה כלי רב חשיבות לארגונים אלה, המבקשים להגיע לקהל בינלאומי, לגייס חברים נוספים, להמשיך בקשר רציף עם ארגונים אחרים ולשלוט על ייצוגם התקשורתי (Gerstenfeld, Grant & Chiang).

הניסיונות לבדוק ראייה זו כמו גם לבחון את קביעתה של ענת קורץ (Kurz) המציגה במחקרה הנחת יסוד כי ארגונים הקוראים תגר באופן אלים על הכוחות העומדים מולם ותנועות אשר פועלות לשינוי חברתי ופוליטי ללא אלימות, נמצאים על אותו ציר, וכי ההבדל הוא בשלבי ההתמסדות שלהם, העלתה את השאלה העומדת בבסיס מחקר זה.

השאלה שנשאלה היא האם האינטרנט, כמדיום טכנולוגי תקשורתי חדש, מביא עימו הבדלים בשימוש בו על ידי תנועות חברתיות, מחד גיסא ועל ידי קבוצות טרור, מאידך גיסא .

ההשערה הייתה שכפי שנמצאו בעבר הבדלים בשימוש במדיה המסורתיים בקרב הארגונים השונים, ניתן יהיה למצוא הבדלים גם בשימוש בתכונות האינטרנט – המדיום התקשורתי החדש, בקרב קבוצות טרור לעומת תנועות חברתיות.

ההשערה נבחנה על קבוצות טרור שנבחרו מתוך רשימת ארגוני הטרור (FTO) של מחלקת המדינה האמריקאית , כפי שמפורסמת באתר וכן מתוך רשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, כפי שמפורסמת בכתב העת הרשמי של האיחוד. מתוך שתי הרשימות נותחו שמונה אתרי אינטרנט הזמינים ובשפה האנגלית. התנועות החברתיות נבחרו מתוך רשימת התנועות הלא ממשלתיות (NGO) שעובדות בשיתוף פעולה עם האו"ם, כפי שמפורסמת באתר: www.ngo.org . מתוך הרשימה נבחרו לניתוח שלושים ושלושה אתרי אינטרנט זמינים ובשפה האנגלית. האתרים הן של קבוצות הטרור והן של התנועות החברתיות נדגמו דגימה לא אקראית.

אתרים אלה נותחו על פי קטגוריות שבדקו שימוש באמצעות קריטריונים של זרימת מידע מחד גיסא, וקריטריונים של הופעה והצגה, מאידך גיסא. ניתוח זה בוצע במסגרת ניתוח תוכן כמותי, באמצעות הצגת סטטיסטיקה תיאורית שבה הוצגו שכיחויות המשתנים. כמו כן, נבחנו ההבדלים בין המשתנים על מנת לענות על השאלה האם קיימים הבדלים מובהקים בשימוש בתכונות האינטרנט בקטגוריות הנבחנות במחקר זה באמצעות מבחן Chi-Square( χ2) .

מממצאי המחקר עלה כי קיימים הבדלים בשימוש באינטרנט בקרב הארגונים השונים. פונקציות שימוש מסוימות שהמדיום האינטרנטי הציע היו בשימוש רב יותר בקרב אתרי האינטרנט של התנועות החברתיות כגון: הצגת המבנה, עלוני מידע, רשימת כתובות דואר אלקטרוני משותפת, גיוס תרומות, קישורי פנים וחוץ ונִראות ואילו בקרב אתרי האינטרנט של קבוצות הטרור היו בשימוש רב יותר פונקציות שימוש אחרות כגון: הצגת ההיסטוריה, הצגת האידיאולוגיה/מניפסט, גלריית תמונות ושפות.

כלומר, נמצא כי קבוצות הטרור השתמשו באינטרנט בעיקר כפונקציה לזרימת מידע מהם לפרטים ואילו תנועות חברתיות השתמשו במדיום זה גם כדי להשתמש בדרגות החופש שהאינטרנט מציע על מנת שהמידע יחזור ויזרום אליהן מהפרטים. בתחום ההופעה וההצגה של האתרים תנועות חברתיות עושות שימוש נרחב יותר בקריטריונים מסוימים בהשוואה לקבוצות טרור ואילו קבוצות הטרור עושות שימוש נרחב יותר בקריטריונים אחרים בהשוואה לתנועות חברתיות. רק בפונקציות של סרגל כלים ומנועי חיפוש נמצא איזון כלשהו בין סוגי הארגונים השונים.

מחוץ להשגו של מחקר זה לקבוע אם זהו סוג הארגון שמשפיע על הפונקציות השימושיות גם באינטרנט או שמא מדובר בסיבות נוספות הנובעות מגורמים שונים. הסיבות יכולות לנבוע מפחד, מעלויות במשאבים (כספיים או כח אדם) ומהרצון בהשגת לגיטימציה.

יתרה מזאת, בחינת ההבדלים בשימוש באינטרנט בין הארגונים השונים, גילתה כי השימוש במדיום האינטרנטי הן של קבוצות טרור והן של תנועות חברתיות שנבחנו כאן, מתנהל כפי שהתנהל במדיה אחרים. זאת אל אף שהייתה אפשרות להשתמש בדרגות החופש שמציע האינטרנט כפונקציה המאפשרת הצגה של תקשורת אלטרנטיבית, המהווה תחליף לתקשורת הקיימת ויתרה מכך, להשתמש בו ככלי שיכול להביא לרפורמה בקרב התנהלותם של המדיה המסורתיים. הבדלי הכוחות אומנם אינם קיימים באינטרנט, המהווה כלי רב חשיבות לארגונים אלה, במיוחד שאלו מבקשים להגיע לקהל בינלאומי, לגייס חברים נוספים, להמשיך בקשר רציף עם ארגונים אחרים ולשלוט על ייצוגם התקשורתי (Gerstenfeld, Grant & Chiang), אך נראה כי הארגונים השונים הם המגבילים עצמם בשימוש בדרגות החופש הבלתי מוגבלות של מדיום זה. הסיבות כפי שראינו, יכולות להיות מגוונות, אך ההנחה המשמעותית שיכולה לנבוע מבחירה בשימוש מוגבל היא כזו המניחה כי ארגונים אלו אינם מוכנים עדיין לוותר על הסיקור במדיה המסורתיים, גם אם הדבר מצריך מהם שימוש לעיתים מתון ולעיתים קיצוני, אך עקיף ברשת. כלומר, יתכן והרפורמה מתקיימת ברמה כלשהי כאשר המדיה המסורתיים משתמשים לפרקים בחומרי הגלם המתפרסמים באתרי האינטרנט של הארגונים השונים, אך היא אינה מהווה שינוי כה קיצוני בכל הנוגע לשימוש באמצעי התקשורת ובפרט באינטרנט.

מהממצאים שהועלו במחקר נראה כי הבחירה בנושא זה תתרום לדיון אודות מיפוי ההבדלים בשימוש באינטרנט בין הארגונים השונים. מחקר זה יכול לשמש כפלטפורמה למחקר עתידי, שיעסוק בבחינת הארגונים שנבדקו כאן על ידי ניתוח תוכן איכותני, המאפשר התעמקות בממצאים ובמשמעותם. כמו כן פנייה לארגונים השונים בשאלונים, תאפשר הבנה של דרכי חשיבתם ופעולתם בעת בניית האתרים והצגתם ברשת ובעיקר העמקת ההבנה של הקשר בין סוג הארגון לשימוש באינטרנט.

מחקר נוסף המתבקש, כפועל יוצא ממחקר זה, הינו כזה המשווה בין ארגונים נוספים מסוגים שונים. אם על ידי השוואה בין קבוצות טרור על תתי הסוגים השונים שלהם, אם בחינת אותן קבוצות (הן טרור והן תנועות חברתיות) והשוואה בין אתריהן המופיעים בשפה האנגלית לבין האתרים המופיעים בשפתם המקורית ואם בחינת הנושא מנקודת מבטם של הגולשים עצמם, כך שנושא יעילותם של האתרים יכול לבוא לידי ביטוי בממצאים.

השלכות מעשיות יכולות לבוא לידי ביטוי באימוץ מסקנות מחקר זה על ידי הממסד, המבקש ללמוד מי אלה העומדים מולו וכיצד הם פועלים בעידן המידע, על מנת שיוכל לפעול בהתאם.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צפתי, י., ווימן, ג.  טרור באינטרנט. פוליטיקה, 4, 45-59.

שנער, ד. (עורך.) אינטרנט: תקשורת חברה ותרבות. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.

 

Aberle, D. F. The peyote religion among the navaho. Chicago: Aldine publishing company.

Anheier, H., Glasius, M., & Kaldor, M. (Eds.)  Global Civil Society. New-York: Oxford University Press.



העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)