עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית כלובי הדגים באילת, מאבק עמותת צלול, חקלאות ימית, חקר ימים ואגמים בישראל, המרכז הלאומי לחקלאות ימית אילת (עבודה אקדמית מס. 10568)


‏290.00 ₪

30 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10568
עבודה אקדמית כלובי הדגים באילת, מאבק עמותת צלול, חקלאות ימית, חקר ימים ואגמים בישראל, המרכז הלאומי לחקלאות ימית אילת

תוכן עניינים

מבוא. 4

חקלאות ימית בישראל. 4

מערכות גידול. 5

אוקיינוגרפיה ,מדעי כדור הארץ , חקר האוקיינוסים.. 5

גל פרא. 7

כלים מקצועיים.. 8

מבנה האוקיינוסים.. 9

תחומי מחקר. 9

כלובי הדגים באילת. 11

תהליך הולדתם של כלובי הדגים.. 11

השלכות סביבתיות של כלובי הדגים.. 11

סכנת קריסה לריף. 12

גידול דגים בבריכות ביבשה. 12

השתלשלות כרונולוגית. 12

המאבק להוצאת ה כלובים ועמותת צלול. 12

חקר ימים ואגמים בישראל. 15

פעילות המחקר והפיתוח. 15

יכולות מקצועיות ואמצעים.. 16

שירותים מקצועיים.. 16

לימנולוגיה , חקר נהרות ואגמים.. 16

המרכז הלאומי לחקלאות ימית אילת. 17

חקר ימים ואגמים לישראל (חיא״ל) והמרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח״י) 18

עמדות הגופים הנוגעים בדבר - משרד התשתיות הלאומיות. 24

ביבליוגרפיה. 25

 

 כלובי הדגים באילת היו כלובי דגי מאכל שפעלו במפרץ אילת .

דו"ח צוות המדענים הבינלאומי, אשר הוקם בשעתו על ידי ועדת המנכלי"ם שדנה בנושא, קבע כי כלובי הדגים מהווים את המזהם העיקרי של מפרץ אילת (כ-97% מכמות הנוטריאנטים והחנקות שהופרשו באותה תקופה למפרץ אילת היו ב כלובי הדגים).

עמותת צלול היוותה שחקן מרכזי במאבק להוצאת כלובי הדגים והפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות בנושא עד להוצאת ה כלובים מהמפרץ. עמותות נוספות שפעלו בנושא היו מגמה ירוקה והחברה להגנת הטבע.

תהליך הולדתם של כלובי הדגים

הולדתם של כלובי הדגים במימי המפרץ בניסוי שערך המכון לחקר ימים ואגמים שמטרתו הייתה פיתוח טכנולוגיה לגידול דגי ים במתקנים ביבשה. כשלב בינים וכחלק מבחינת הטכנולוגיה נבחן גם גידול דגים ב כלובים ביבשה. לאחר פיתוח הטכנולוגיה חתם המכון לחקר ימים ואגמים הסכמים עם שתי חברות מסחריות, "ערדג" ו"דג סוף", אשר החלו לגדל בשנת 1995 מגדלים גידול מסחרי שהגיע לכ–2500 טון דגים לשנה. 

לאורך תקופה פעלו כלובי הדגים רישיון עסק, ללא אישור גופי התכנון, והמבנים ביבשה קיימים מכוח היתר חריג שתוקפו הוארך פעם אחר פעם. ה כלובים הוקמו ללא שנערך תסקיר השפעה על הסביבה ראוי ותוך ניצול היותו של הפרויקט חלק מניסוי של המכון לחקר ימים ואגמים. בתחילת חודש ספטמבר 2003 הגישה רשות הנמלים תביעה לסילוק יד - תביעת פינוי - כנגד כלובי הדגים השוהים במימי המפרץ ללא חוזה.

השלכות סביבתיות של כלובי הדגים

 כלובי הדגים יצרו השפעות סביבתיות על המערכת האקולוגית הימית בקרבתם, והיוו פגיעה בבית הגידול.

עכירות מי הים מנעה חדירת קרני שמש, ובכך נפגעת יכולת ביצוע הפוטוסינתזה של היצורים הימיים התלויים בה, דבר זה גורם לפגיעה בייצור הראשוני ולפגיעה בכלל מארג המזון שתלוי ביצורים אלה.

הפסולת שקעה לקרקעית הים ויוצרת מרבדי חיידקים הפוגעים ביצורים הימיים שנמצאים מתחת ל כלובים.

הצפיפות ב כלובים עודד התפרצות מחלות והתפתחות טפילים המועברים אל דגי הבר.

מאחר ומקורם של דגי הדניס הוא בים התיכון, הרי שבריחת דגים מה כלובים מפרה את האיזון האקולוגי העדין של ים סוף.

המאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, נחשב עד היום לאחד המוצלחים בתולדות המדינה, שכן הוא הביא לראשונה לסגירתו הסופית של מפעל מזהם, שגרם לנזק סביבתי חמור. כלובי הדגים במפרץ אילת הוכנסו לים במסגרת ניסוי של המכון לחקר הימים והאגמים. לאחר הצלחת הניסוי ב-1995, הוצבו בים-סוף למעלה מ-100 כלובים, בהם גודלו כ-2,500 טון דגים בשנה. כלובי הדגים הוכנסו לים ללא אישור גופי התכנון וללא רישיון עסק. המבנים על שפת הים נבנו באמצעות היתר חריג, שתוקפו הוארך פעם אחר פעם.

 

עם הגידול בכמות ה כלובים בים, טענה עמותת צלול, כי הם פוגעים בשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, שהיא הצפונית בעולם ומאיימת על קיומה. צוללנים שצללו במי המפרץ העידו, שהאלמוגים סובלים מפגיעה וכי הריף כולו נמצא בסכנת קריסה מידית. לאור עדויות אלה טענה "צלול", שהמזון והתרופות הניתנים לדגים והפרשותיהם, גורמים לעכירות המים המונעת את חדירת קרני שמש, שאינה מאפשרת ליצורים הימיים לבצע פוטוסינתזה. אך לא רק זאת, הפרשות הדגים שוקעת בקרקעית הים ויוצרת מרבדי חיידקים הפוגעים ביצורים הימיים שנמצאים מתחת ל כלובים. הצפיפות ב כלובים מעודדת התפרצות מחלות והתפתחות טפילים המועברים אל דגי הבר. מאחר ומקורם של דגי הדניס בים התיכון, הרי ש"בריחת" דגים מה כלובים מפרה את האיזון האקולוגי העדין של ים סוף. דרישתה החד משמעית של "צלול" היתה לסגור את כלובי הדגים ולהעביר את גידול הדגים ליבשה. דרישתה זו של "צלול" עוררה את עיריית אילת, את מוסדות התכנון ואת הממשלה לטפל בסוגיה זו. עיריית אילת פעלה כנגד בעלי ה כלובים בבתי המשפט. הממשלה מינתה צוות מנכ"לים, שמינה צוות מדענים בינ"ל, שקבע ש כלובי הדגים מזהמים את הים ופוגעים בשונית. לאחר הליכים ממושכים במוסדות התכנון השונים ובעקבות דו"ח צוות המדענים, החליטה גם המועצה הארצית לתכנון ובניה לאשר את תכנית המתאר לחופי אילת (תמ"א 13) ללא כלובי הדגים, וקבעה שיש להעביר את גידול הדגים מן הים לברכות ביבשה, כמקובל בעולם. החליטה הממשלה להחזיר את התכנית שוב למועצה הארצית, אך זו דבקה בהחלטותיה הקודמות והורתה לבעלי ה כלובים להוציאם מהים מתוך 14 חודשים. ביוני 2005 החליטה הממשלה לאשר את תמ"א 13, ללא כלובי הדגים, והורתה את הוצאתם מהים בתוך שלוש שנים, כשליש מהדגים בכל שנה.

 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צפריר רינת , הממשלה דחתה ההחלטה על עתיד כלובי הדגים
דו"ח היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח,כתב העת 'אקולוגיה וסביבה'

Sverdrup, Keith A., Duxbury, Alyn C., Duxbury, Alison B. Fundamentals of Oceanography, McGraw-Hill

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)