מבוא. 

המגזר השלישי 

אפיון המגזרים הפועלים במערכת החינוך. 

בעייתיות בפעילות של המגזר השלישי בתחום החינוך. 

שבירה של מעגל העוני על ידי העמותות בחינוך. 

תחומי פעילות עיקריים של כלל הארגונים המתערבים.

סוגיית הפערים בחברה הישראלית.

יתרונות פעילות המגזרים בחינוך. 

המגזר השלישי בחינוך – יתרונות המשאבים הכלכליים של העמותות ועזרה בחילוץ מהעוני והעדר תקציבים בחינוך  

קשיים ובעיות בפעילות המגזר השלישי במערכת החינוך. 

הערכת תוכניות של המגזר השלישי במערכת החינוך. 

הערכה כחלק מתהליך ההתקשרות בין משרד החינוך לארגוני המגזר השלישי 

הבניית תהליכי הערכה בהתקשרויות בין משרד החינוך לארגוני המגזר השלישי 

מורכבות סוגיית ההערכה. 

סיכום.

מקורות

היבט נוסף ליתרונו של המגזר השלישי בחינוך הם היקף המשאבים וסוגיהם. יתרונותיהם של המשאבים הכלכליים הנוספים למשאבי המערכת ברורים מאליהם, אך יתרון משמעותי נוסף הם המשאבים האנושיים. מערכת החינוך מועשרת ביזמים ומנהלי פרויקטים ומפתחי תכניות, שאינם בהכרח אנשי חינוך, המעבירים אל תוך המערכת כוחות, ידע וניסיון מעולמות תוכן שונים. כך לדוגמה, בטיפול בבעיה מרכזית של מערכת החינוך כיום- נוער נושר ונוער בסיכון, פועלים כיום גופי מגזר שלישי רבים. עיקר יתרונם של גופים אלו טמון ביכולת לחבר תחומים חדשים לעשייה החינוכית. ביטוי לכך ניתן למצוא בדוגמה של וטרינר שמפתח תכנית לנוער נושר באמצעות טיפול בבעלי חיים, או גוף המתמחה בחילוץ והצלה מפתח תכנית מקבילה לנוער נושר שיתמחה בחילוץ והצלה. דוגמות אלו מדגישות את היכולת לחבר בין תחומים חדשים וייחודיים לבין צרכי המערכת.

השונות הנדרשת כיום במענה לצרכים ייחודיים והתפתחות התפיסה הרב-תרבותית מציבים ציפייה בפני מערכת החינוך להתאמה והתייחסות ייחודית.מערכת החינוך כגוף מערכתי גדול מתקשה להוביל בעצמה את המענים הייחודיים ונענית לפעילות המגזר השלישי כמייצג רצונות וצרכים ייחודיים אלו. בכך מממש המגזר השלישי את תפקידו כחברה אזרחית מלמטה למעלה (bottom-up)- המייצג קבוצות אוכלוסייה מקופחות ושוליות המתאגדות למאבק לשינוי חברתי, לשינוי בחלוקת המשאבים ולהכרה בזהותן הייחודית (Cox).

יתרון בולט נוסף העולה מתוך פעילותו של המגזר השלישי בחינוך היא פיתוח והעצמת ההון החברתי במדינת ישראל. סדן , מעלה את המושג העצמה קהילתית שהיא תהליך ההיחלצות של אנשים בעלי מאפיין קריטי משותף ממצב של חוסר אונים למצב של יכולת רבה יותר לשלוט בסביבה ולקבל החלטות באשר לעתיד.

מכאן עולה, כי מקומה ותפקידה של החברה האזרחית בכלל וארגוני המגזר השלישי בפרט, בעלי חשיבות חברתית גדולה. חשיבות זו הולכת ומתעצמת ככל שתפיסת תפקידה של המדינה הולך ומצטמצם. עם זאת קיימים קשיים רבים בהתנהלותם ובניהולם של מיזמי המגזר השלישי במערכת החינוך.

קשיים ובעיות בפעילות המגזר השלישי במערכת החינוך

אחד הקשיים הגדולים ביותר בהקשר של פעילות המגזר השלישי בחינוך טמון בהעדר מנגנוני ניהול, סינון, ליווי ופיקוח לארגונים הפועלים בתוך מערכת החינוך. פרופ' יולי תמיר , התייחסה לבעייתיות הנובעת מהעדר מדיניות וידע מצטבר על ארגוני המגזר השלישי במספר הזדמנויות:

"תקן לארגון – כשבא ארגון לבית ספר ואומר לו אני רוצה לפעול אצלך, איך הוא יודע מי מפעיל את הארגון, אם יש שם ניהול תקין והאם אין שם ניצול של עובדים?. . כל הדברים האלה צריכים להיות מוסדרים.. איך הוא יודע שהשירות שהם נותנים הוא שירות ראוי? נכנס מישהו עם תכנית חינוכית, ויש תכניות. . אבל באים אנשים אחרים, שאולי אף אחד לא מכיר אותם, ואומרים: יש לנו פרויקט. ואתה לא יודע אם הוא טוב, איכותי וראוי. נדמה לי ששם היה מקרה שהסיינטולוגיה נכנסה ככה לבתי ספר, כי אין בדיקה. איך בודקים? איך מבקרים?.." ח"כ יולי תמיר 

מערכת החינוך מתנהלת כיום כחומר ביד היוצר- גופי המגזר השלישי גדולים ובראשם קרנות (המציעות תקציבים גדולים למערכת), או גופים בעלי קשרים פוליטיים מובילים את המערכת לפעילות חינוכית בלתי לכידה ושיטתית המכונה לעתים כסוג של "הרפתקה" שאינה עולה בקנה אחד עם סדר היום של מערכת החינוך.

העדר מנגנון ניהול פנימי של המשאבים מוביל בין השאר גם לבזבוז משאבים חיצוניים ופנימיים. העדר מנגנון שמפנה את הפעילות של המגזר השלישי למקומות ולתכנים בהם מזהה המשרד צרכים ומאידך מקומות אחרים מוצפים עד בלי די.

רמת הסיכונים וההרפתקאות שגופים אילו מוכנים לקחת על עצמם גדולה. בהקשר של הסיכונים מדובר לעיתים בתכניות בעלות חזון, אך לא מקצועיות דיין, במחויבות לתקופות זמן קצרות מידי, בתנועתיות יתר שמובילה לשחיקה של צוותי החינוך בבתי הספר, בהעדר ניהול תהליכי הסקת מסקנות ולמידה מצטברת ובהפעלת צוותי הדרכה והוראה שאינם מתאימים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)