‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

פרק א'  -

1.1   עילות הפירוק 

 סעיף 257 לפקודת החברות - עילות הפירוק.

1.2 סעיף 258 לפקודת החברות - עילת הפירוק חדלות הפרעון

פרק ב' -

פתיחת הליכי חדלות פרעון
2.1 דרכי פירוק 

2.2 מי יכול לבקש פירוק?                                              

      2.2.1 פתיחת הליכי חדלות פרעון ע"י נושה    

      2.2.2 פתיחת הליכי חדלות פרעון ע"י החייב  

 2.3 מתי לפנות לביהמ"ש לשם פתיחת הליך הבראה?

פרק ג' -

מבחני חדלות פרעון 

 3.1 סעיף 258 – מהו חודל פרעון 

3.2 מבחני סעיף 257 (4) לחוק החברות    

      3.2.1 המבחן הנכסי או מבחן האקוויטי         

      3.2.2 המבחן העסקי או מבחן הנזילות

3.3 מבחני הפסיקה 

פרק ד' -

משפט משווה 

 4.1 הליכי חדלות פרעון בישראל 

 4.2 הליכי חדלות פרעון בעולם

סיכום

ביבליוגרפיה

בשנים האחרונות, המיתון המתמשך במשק העולמי והשלכותיו על המשק הישראלי, הובילו לכך שחברות רבות מוצאות עצמן במצב של חדלות פרעון. בשנה האחרונה אנו עדים לגידול של 25% בבקשות של חברות לחדלות פירעון[1], תופעה זו נובעת ברובה ממצב השוק שאינו מאפשר לחברות לפרוע את חובותיהן. לכן, מערכת המשפט בישראל צריכה לבחון את המדיניות שבה היא נוקטת בבואה לדון בגורלה של חברה ובקבלת הכרעה לגבי עתידה של חברה.

לדעתי, ביהמ"ש צריך לתת עדיפות לשיקום חברות על פני פירוקן, שיקום חברות יתרום הן למעגל הפנימי של החברה והן למעגל החיצוני שלה. האינטרסים של הגורמים המעורבים עשויים לתמוך בהבראת חברה: בעלי המניות מעוניינים שהחברה תתקיים ותבריא לשם מימוש השקעתם הכספית והשאת רווחים, העובדים מעוניינים לשמור על מקום עבודתם ומקור פרנסתם, והנושים מבינים כי הסבירות שיקבלו את חובם גבוהה יותר במקרה של הבראה לעומת מקרה של חיסול החברה.

בפסיקה ישנן מחלוקות רבות הנוגעות לבחירת המבחן הרלוונטי לחדלות פרעון של חברה.  סביר כי נושה ישאף להפעיל את מבחן הנזילות בהיותו זקוק לכסף זמין ומיידי ואילו חייב ישאף שביהמ"ש יפעיל את המבחן המאזני, המאפשר לו לממש נכסים על-מנת לפרוע את חובו.

מיעוט הפסיקה בביהמ"ש העליון יצר אקטיביזם שיפוטי בביהמ"ש המחוזי והפך אותו לגורם המשמעותי וכמעט הבלעדי בזירת פירוק החברות. לדעתי, זהו מצב לא בריא וטמונה בו סכנה לערעור אמון הציבור במערכת המשפט. לתפיסתי, ביהמ"ש צריך לעשות משפט לפי חוק, את החוק קובע המחוקק (ובאופן עקיף הציבור) ולכן, עלינו לבחון גם את החקיקה הקיימת בתחום חדלות פרעון ואת מידת התאמתה למציאות שבה חברות פועלות כיום.

התרשמתי כי החקיקה הישראלית בנושא חדלות פרעון אינה ממוקדת ואינה עונה על צרכי התקופה. למעשה, לא קיימת מערכת דינים אחידה ויחודית בתחום חדלות פרעון, כפי שהזכרתי החקיקה בתחום נשענת על פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות וסעיף 350 לחוק החברות (סעיף סל), המסדירים את שלושת ההליכים המרכזיים במצבי חדלות פירעון: פשיטת רגל, פירוק חברה והבראתה. פיצול התחום לשלושה דברי חקיקה מעורר מספר בעיות. בין החוקים הללו אין אחידות ולא תמיד הוראות שמופיעות בחוק פשיטת הרגל מופיעות בפקודת החברות. ומנגד ישנם נושאים בהם יש כפילות, ומצד שני יש לאקונות. אי לכך, לדעתי הגיעה השעה לחקיקת חוק אחיד אשר ירכז את כל הדינים העוסקים בנושא החשוב והקריטי של חדלות פרעון, חוק אשר יתן מענה משפטי אחיד לבעיות שחווים החייבים והנושים במצבים שונים של חדלות פרעון.

ניקח לדוגמא את הפער בין הסכום הגבוה של החוב, המאפשר פשיטת רגל ליחיד, לעומת הסכום הזעום, המאפשר פתיחת הליכי חדלות פרעון כנגד חברה. לדעתי זהו מצב אבסורד כיוון שהחוק מציב סכום שאינו מצדיק פירוק חברה על כל השלכותיו על העובדים, על הפעילות העיסקית במשק ועל הדינמיקה בעולם העסקים ונראה כי המחוקק מאפשר "יד קלה על ההדק" בכל הנוגע לפירוק חברות.

בימים אלו כאשר יש אי בהירות כלכלית בארץ ובעולם, ביהמ"ש צריך לתת משקל כבד להחלטותיו בנוגע לחדלות פרעון ולבחון כל מקרה ב"זכוכית מגדלת", כמו כן, יש לבחון מחדש את החקיקה הדלה וההיסטורית שקיימת בתחום זה ולחוקק חוק אחיד לתחום חדלות פרעון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ת"א איי בי מייק אפ פרופסיונל נ' מיקיילה ביוטי בע"מ.

ע"א קו נקודה בע"מ  נ' B.V. BRIEFHOUNDER EN PAPIERWARNFABRIEK

האן דוד, דיני חדלות פרעון, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין