‏390.00 ₪

מחקר זה בוחן את מאפייני השיפוט המוסרי של מנהלות ומנהלים בזירה הארגונית ואת מקומה של האתיקה של הדאגה, המיוחסת בספרות לנשים, בחשיבה הניהולית. במסגרת המחקר נחקרו השאלות הבאות: האם קיימים הבדלים מיגדריים בשיפוט המוסרי בקרב בעלי תפקידים ניהוליים? אם כן, באילו מצבים הם מתקיימים? מה משקל מאפייני הארגון בעיצוב השיפוט המוסרי? המחקר בחן הבדלים באוריינטציות המוסריות של המנהלות והמנהלים, מתוך הכרה בלגיטימציה של תפיסות אתיות שונות אך שקולות בערכן. זאת בשונה מרוב המחקרים בתחום, שבחנו הבדלים ב"רמה המוסרית"—בהניחם שיש כביכול פרספקטיבה מוסרית יחידה, מוסכמת ומחייבת. הגישה המחקרית הייתה איכותנית-פרשנית. 50 מנהלות ומנהלים משירותי בריאות ורווחה ומבנקים, רואיינו בקשר לאופן בו הם תופסים ומתמודדים עם דילמות אתיות במסגרת תפקידיהם. התוצאות הראו כי הן המיגדר והן ההקשר הארגוני מעצבים את האופן בו מנהלים ומנהלות מבינים ומתמודדים עם דילמות אתיות בעבודתם, כאשר לנשוא הדילמה (כגון לקוח או דמות סמכות) ולמשתנים מצביים (כגון: עמימות) השפעה על השיפוט האתי. בנוסף, מדגיש המחקר את האופן בו האתיקה של הדאגה, שלטענת חוקרות פמיניסטיות הודרה מהשיח על האתיקה הארגונית, למרות חשיבותה, משמשת מודל ראוי להבנת השיפוט המוסרי הניהולי.

מטרת המחקר לבדוק את התפיסות והפרקטיקות האתיות הניהוליות בזירה הארגונית מההיבט המיגדרי, ולבחון את מקומה של האתיקה של הדאגה בחשיבה הניהולית בכלל ואצל נשים מנהלות בפרט.

רוב המחקרים שבחנו את שאלת השיפוט המוסרי והמיגדר בזירה הארגונית, נשענו בעיקר על תיאוריות מוסר מסורתיות, המתארות את ההתנהגות המוסרית כנגזרת מן התבונה ומושתתת על עקרונות אוניברסאליים. אמנם  מסתמנת נטייה בקרב מספר חוקרים לעגן את תפיסות המוסר במושגים של אכפתיות ודאגה , אך העיקרון האוניברסאלי עדיין שולט בשיח האתי (בנזימן) ומוסר הדאגה אינו זוכה להכרה שוויוניות במחקר ובפרקטיקה הארגונית (Derry). על פי הגישה האוניברסאלית הדומיננטית, פרטים בחברה בכלל ובארגון העסקי בפרט, מחויבים לציית לעקרונות מופשטים של צדק והגינות, ללא משוא פנים וללא קשר למאפיינים האישיים של המעורבים. אמפטיה ורגישות לזולת לא נכללו בחשיבה מוסרית זו, מכיוון שרגשות מתייחסים לזולת קונקרטי וסותרים את עקרון אי-משוא הפנים (Meyers). בהתאם לכך הניחו רוב המחקרים כי קיים סוג יחיד של שיפוט מוסרי לגיטימי ובחנו באיזו מידה בני המינים השונים פועלים על פיו. כלומר, בחנו האם קיימים הבדלים מיגדריים ברמה האתית. מבחינה מתודולוגית נשענו מחקרים אלה על הגישה הכמותית-פוזיטיביסטית, בהציגם לנבדקים דילמות מובנות, הכוללות חלופות פיתרון מוגדרות מראש, מבלי לחקור את שיפוטיהם המוסריים בדילמות אותן הם חווים במציאות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סטטמן ד. דילמות מוסריות. ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס.

צבר בן-יהושע נ. מסורות וזרמים במחקר האיכותי. אור יהודה: הוצאת דביר.

רובין, ש. על קודים, עקרונות ואתיקה במקצועות הבריאות והייעוץ. בתוך ג. שפלר, י. אכמון, ג. ווייל (עורכים). סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי (ע"מ 30-51). ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס. 

Acker J. Hierarchies, jobs, bodies: A theory of gendered organization. Gender & society, 4, 2, 139-158.