עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון תוכנית ריאליטי דימויים נפוצים של מגדר אשר מועברים בתוכנית הריאלטי הישרדות (עבודה אקדמית מס. 1055)
290.00 ₪
43 עמ'
תוכן עניינים
מבוא. 3
שאלת המחקר:. 4
שיטת המחקר:. 4
סקירת ספרות. 5
תוכניות הריאליטי- מציאות וירטואלית מדומה ומגדר. 5
(2008, Brodey) 6
ריאליטי טי וי- סקירה משווה. 6
עד כמה מציאותית המציאות?. 7
דימויים וסטריאוטיפים בריאליטי 7
דימוי הגבר בתוכניות הריאליטי 8
יחסי הכוחות בין גברים לנשים בתוכניות הריאליטי 9
דימוי נשי נמוך- הכוח של התקשורת לבנות דימויים או יחסי תקשורת וחברה. 10
הסטריאוטיפ הגברי מול הנשי 11
הגמוניה חברתית גברית. 12
ייצוג נשים בריאליטי 12
שיטת המחקר. 19
ניתוח וממצאים.. 20
האח הגדול. 20
השוואה להישרדות. 24
דיון ומסקנות. 29
ניתוח מתוך תוכן סדרת הריאליטי האח הגדול. 31
ביבליוגרפיה. 35
נספחים.. 41
הישרדות היא תוכנית ריאליטי, אשר בה אוספת ההפקה קבוצה של אנשים אשר מוצאם גזעם ומינם הוא רבגוני ככל האפשר, ואין ביניהם קשר מוקדם. קבוצה זו נשלחת לאתר מרוחק ומבודד עם תנאים קשים ופרימיטיביים למחייה, כגון אי בודד שם נדרשים המתמודדים לחיות בתקופת המשחק.
המתמודדים מתחלקים לשני שבטים, בכל שבט 10 אנשים. השבטים חיים באיים נפרדים זה מזה ומתמודדים אחד מול השני במשימות אתגריות משני סוגים: משימות חסינות- השבט שמנצח מקבל חסינות שבטית מפני הדחה, כלומר לא יודח חבר משבט זה. משימות פרס- השבט המנצח במשימה זוכה בפרס אשר בדר"כ נועד להקהל את חייו באי. (ציוד דיג, אוכל, אש)
בשלב מסוים במשחק מבוצע איחוד בין השבטים וההתמודדות הופכת אישית. גם כאן קיים סוג משימות זהה אשר ההבדל היחיד הוא שחסינות או פרס מוענקת לחבר שבט יחיד ולא לקבוצה.
בעונה הראשונה חולקו המתמודדים לשני שבטים: "סבאנה" ו"גי'בארו". הצילומים התקיימו ביוני 2007 בשטחי הרפובליקה הדומיניקאנית. והתוכנית הראשונה שודרה בדצמבר אותה שנה. [1]
העונה הראשונה של הישרדות החלה בנתוני צפייה נמוכים, ואכזבה את ההפקה שהשקיעה בתוכנית הון עתק. אך במהרה התהפך הגלגל והייתה התוכנית לתוכנית היחידה אי פעם של ערוץ 10 אשר קיבלה מדרוג גבוה יותר משל הערוץ המסחרי הותיק והחזק, הערוץ השני. התוכנית השפיעה גם על המינוח הישראלי, וקיבלה מקום מרכזי בשיחות סלון ואף בתוכניות טלוויזיה אחרות. הייתה התעוררות רבה של קהל הצופים והתקשורת בכלל בנוגע לתוכנית ולרמת אמינותה. ובהתאמה לתוכנית היה תפקיד חשוב מאוד ככלי אשר ביכולתו להעביר דימויים, ערכים, דעות ותרבות מבעד למסך הטלוויזיה. ככזאת, חשובה התוכנית להבנת הדימוי הנשי המועבר בה.
גם בתוכנית זו ליהוק המשתתפים מבחינת שוויון מספרי בין המינים אכן מייצג את המציאות. בתוכנית קיים שוויון בין מס' המשתתפים ובין מס' המשתתפות. אך בניגוד לתוכנית האח הגדול, דווקא בהישרדות ממשיך להתקיים רוב נשי בכל אחד מהשבטים, וגם בשבט המאוחד. שלושת המשתתפים שהגיעו עד לקו הסיום במשחק (להוציא את נועם שהגיע בחזרה למשחק לאחר שהודח) היו דן, מרינה ונעמה. כלומר שתי בנות מתוך השלושה. יתרה מכך, המנצחת גם במקרה הזה הייתה אישה.
בהישרדות בוחרים להציג את המתמודדים עפ"י עיסוקם ומקום מגוריהם. בכל פעם אשר מראים מתמודד מדבר למצלמה באופן אישי, מעין וידוי, מוצמדת לו "תווית" אשר מגדירה אותו, ויוצרת עליו רושם מסוים אותו ההפקה מעוניינת להעביר לצופים. בעצם כבר לפני שמשתתף החל לדבר, יש לצופים מידע עליו אשר משנה את הפרשנות לדבריו, בהתאם לעיסוקו ומקום מוצאו. אם נסתכל על דרך הצגת הנשים נראה כי קיים ניסיון להציג מגוון של נשים, וטיפוסי נשים. בפועל, לאחר שהסתיים המשחק, התברר כי רוב הבנות שלוהקו לסדרה הישרדות היו בעלות מקצוע נוסף השייך לעולם הבידור ברמה כלשהי כמו דוגמנות, משחק. המשתתפות: נעמה- קוסמטיקאית, יעל-סטודנטית לקולנוע, ויקה- דוגמנית, מרינה- ברמנית, סיוון-מצילה, מיה- סלקטורית ברכבת, ליה-מנהלת שיווק, שחר-מורה לערבית, ורה-אדריכלית, טינה-מטפלת אלטרנטיבית. מכאן שאנו בונים לכל אחת מהמשתתפות תדמית ראשונית, הקשורה לערכים והדעות הרווחות בתרבות הישראלית לגבי המקצוע שלה, וזה עוד לפני שאנו צופים בהתנהגויותיה. והדבר בעייתי, מאחר והוא מכוון אותנו להמשיך ולהשריש בחברה דעות קדומות על מקצועות שונים.
בפרק הראשון של העונה, ניתן לראות באופן בולט ביותר את חלוקת הכוחות הראשונית בין המשתתפים, אשר כפופה לחלוקת תפקידים מבוססת מגדר בשני השבטים. לדוגמה, שבט ג'יבארו הגיעו לאי המיועד שלהם ואלכס החל לחלק פקודות. הוא והגברים יחפשו את הארגז ובאר המים והנשים יתארגנו להן באי. הנשים אשר מיד הרגישו מושפלות וקורבן לשוביניזם התווכחו איתו, וכתשובה ענה להן אלכס:"תמיד, אבל תמיד הבנים הם הדומיננטיים, אלה שתופסים יוזמה, התפקיד של הבנות זה בפאן העדין יותר".
דווקא בשבט סבאנה, החליטו הבנות להפגין יוזמה למרות החלוקה הטבעית של התפקידים אשר החלה להתגבש בשבט, והחליטו כי הן מעוניינות למצוא את התיבה אותה מחפשים. על כך הגיב עומר, חבר שבט סבאנה: "הבנות מצאו את התיבה והעובדה שהן מצאו את זה מאוד גיבשה את השבט. זה הראה שחלוקת הכח פה לא תהיה גברים עושים את הכל והנשים יושבות ואוכלות קוקוס".
דימויים של הגברים בתוכניות הריאליטי מוצג כדימוי גברי שקט, כאשר זה מגיע לדיבור על חייהם האישיים, רגשותיהם או חוויותיהם. אולם, כאשר זה נוגע למקומם בחברה, או במקום העבודה, או אפילו במערכות יחסים, גברים נראים כמובילים והם לוקחים שליטה על הסיטואציה על ידי הצהרת מצבם והידע שלהם בעזרת שיחה. על ידי צפייה בתכניות אלו, גברים יכולים לפרש את התנהגותם שלהם כאשר זה מגיע לתקשורת כנורמה או אפילו ללמוד סגנונות תקשורת חדשים אשר נראים כאילו הם מקנים מקום גבוה יותר בחברה לגברים בתכניות הריאליטי.
לטענתה של , זה לא חדש לאף אחד - לגברים פשוט אין את ה'חומר' כאשר זה מגיע לשיחות בין-אישיות. אבל מה הסיפור מאחורי הסטריאוטיפ המגדרי שמזין את קיומו? גורמים רבים מוסיפים למיתוס אשר הפך לעובדה. אחד ממתדלקי השריפה, הוא טלוויזיית הריאליטי.
הדימוי הגברי בתוכניות הריאליטי עולה מבחינת כוחו והעצמתו של המגדר על המין הנשי. דוגמה חיה לכך מבוטאת בסגנון התקשורתי של הנשים שהם לא מתווכחות בניגוד לגברים היוצרים "דיון" על כל נושא. נשים בדר"כ מקוטלגות כדברניות ועסוקות בדיבור על חייהן עם כל מי שיהיה מוכן להאזין. גברים, מצד שני, מדברים יותר על נושאים 'בטוחים' וכלליים כמו מזג האוויר, ספורט, או דברי חדשות. הם מתחבאים מאחורי דברים במקום לספר מי הם באמת, מספרים על תחומי עניין שייתנו לבני אדם אחרים דעה שונה וטובה עליהם.
2.3.2 יחסי הכוחות בין גברים לנשים בתוכניות הריאליטי
בעולם המודרני ב- 'מלחמת המינים', ניכר ההבדל התקשורתי בין גברים לנשים. בזמן שהגברים יותר ממוקדים בניצחון ולא נותנים הם לקונפליקטים אישיים להפריע בתחרות, הנשים, מחליטות החלטות בנוגע לתחרות בהתבסס על העדפותיהן האישיות, חוויות, או מחשבותיהן על הנשים האחרות. הן נותנות לרגשות שלהן לקבוע את מעשיהן ומעשיהם של הגברים מושפעים על ידי הצורך לנצח.
לאוכלוסיות הגברים והנשים ישנם תפקידים שונים בחברה בנוגע לתקשורת, תכניות ריאליטי מציגות גברים כאילו לא נוח להם כאשר נשים מראות את חוכמתם ואת הידע שלהם בצורה של התנהגות תקיפה. כאשר הם עצמם מתנהגים כך, הם נחשבים כ"מתנהגים כמו גברים" או מתוארים כ"גבריים".
כאשר נשים מתנהגות בצורה תקיפה, או מראות תכונות אגרסיביות, הגברים לא מתייחסים אליהן, או מתייחסים אליהן בצורה גסה. יחס זה שונה בסיטואציה שגבר יתנהג כך.
כמו הרבה מובנים בחיים, תכניות ריאליסטיות מהוות גורם גדול בחברה ובדרך שבה בני אדם מתנהגים. כצופים בטלוויזיית ריאליטי, אנו לעיתים קרובות מושפעים על ידי הפעולות שאנו רואים בתכניות ואנחנו עלולים לקבל פעולות אלו כמובן מאליו, בני אדם רבים יותר מתחילים לחוות דברים אשר הם ראו בעבר בטלוויזיה ומאפשרים לחלקים מסוימים בתכניות הריאליטי להוות חלק מחוויות וחיי היומיום שלהם.
סטריאוטיפים נהיים מציאות כאשר אנחנו כקהל מתחילים לקחת את הפעולות של המשתתפים בתכניות הריאליטי וליצור תבנית חדשה לדרך שבה אנחנו חיים ומתנהגים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
- Rrymsza-Pawlowska, Mmalgorzata , "Frontier House: Reality Television and the Historical Experience" Film & History (03603695), Vol. 37, Issue 1, pp. 35-42.
- Skeggs, Beverley , "The Moral Economy of Person Production: The Class Relations of Self-Performance on Reality Television" Sociological Review, Vol. 57, Issue 4, pp. 626-644.