‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי גירושין באיסלם?

תוכן עניינים 

מבוא. 

גירושין באיסלם. 

התרת נישואין עקב מום מיני של הבעל שאינו מאפשר התייחדות. 

התרת נישואין עקב מום גופני אחר או מחלת נפש. 

התרת קשר הנישואין עקב היעדרות הבעל או היעלמותו 

התרת נישואין עקב מאסרו של הבעל. 

התרת נישואין עקב סכסוך שנתגלע בין בני הזוג 

הסכם הנישואין 

בטלות ונפסדות של הסכם הנישואין

גירושין 

אופן ביצוע הגירושין 

סוגי הגירושין 

חובת הגבר להינשא. 

תשלום מזונות.

השוואה עילות גירושין בדין העברי(יהדות) 

מהי עילת גירושין?

רשימת עילות גירושין שבית הדין הרבני יכול לדון בהן

הוכחת עילה לגט

עילות גירושין לבעל

עילות גירושין של האישה

סיכום

ביבליוגרפיה

החוק האסלאמי הנהוג בנושא גירושין שונה מאוד בין הפלגים האסלאמיים השונים. באסלאם הסוני והשיעי, הזכות להחליט על גירושין שמורה לגבר בתחילה, אם אין שום חלק בנושא מתוך הסכם הנישואין הקובע אחרת. נשים יכולות לבקש גירושין רק מול בית משפט מוסלמי על ידי שכנוע הקאדי, השופט הדתי להעניק להן גירושין. בדרך כלל כאשר הבעל מבקש להתגרש האישה הגרושה שומרת לעצמה את הנדוניה שהביא הבעל וגם את כל הרכוש שהיה רשום בהסכם הנישואין. האישה גם תקבל לידיה את התינוק אם הוא נזקק להנקה עד שהשגחתו של הילד תיושב על ידי בני הזוג או בית המשפט. זכויות הנשים בנושא הגירושין לעתים מוגבלות בצורה קיצונית בהשוואה לגברים‏‏‏. בעוד שגברים יכולים להתגרש בקלות, נשים נתקלות במכשולים חוקיים וכלכליים. לדוגמה, בתימן נשים יכולות לבקש גירושין רק אם הגבר אינו יכול לתמוך בהן כלכלית, בעוד שגבר יכול להתגרש מאשתו אם הוא מכריז 'אני מתגרש ממך'. אם בני הזוג התגרשו והתחתנו פעם נוספת וכך הלאה, בפעם הרביעית אסור להם להתחתן. חוק זה נועד להרתיע גברים מלצאת בהכרזות חפוזות ולהיות עדינים וסבלניים כלפי נשותיהם.

המשפט המוסלמי המיושם בבתי הדין השרעיים בארץ הוא בעיקר זה הכלול בחוק זכויות המשפחה (להלן: "חוק זכויות המשפחה"). מדובר בחוק עות'מאני אשר נקלט במשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף 11 לפקודת סדרי שלטון ומשפט. המחוקק העות'מאני השתית את החוק על האסכולה החנפית, תוך שילוב מספר הוראות מאסכולות אחרות.

חוק זכויות המשפחה אינו מתייחס לסוגיות שרעיות רבות, כגון: דיני ירושה, דיני משמורת, דיני מזונות ילדים, דיני ווקף ועוד. יתרה מזו, סעיפיו של החוק מנוסחים ברובם בצורה תמציתית, ופעמים אף סתומה. במצב זה, נאלצים בתי הדין השרעיים להיעזר בקובץ עות'מאני בשם "כתאב אלאחכאם אלשרעייה פי אלאלחואל אלשחסיה" ("ספר הכללים השרעיים בדיני המעמד האישי"), המבוסס כולו על אדני האסכולה החנפית (להלן: "כתאב אלאחכאם").

מאמר זה מקבץ ומביא בפני הקורא, מתוך מגוון המקורות, את עיקרי הדינים הנוהגים בבתי הדין השרעיים בישראל באשר לקשר הנישואין, הצדדים לקשר, דרכי היווצרותו ודרכי סיומו.

קשר הנישואין נוצר לרוב באופן הבא: ראשית, נוצרת היכרות בין הצדדים. אם הגבר והאישה הגיעו להסכמה עקרונית להינשא, מגיע החתן ועמו קבוצת אנשים הוריו, מכריו או שניהם (בערבית "ג'אהא") לבית הורי האישה לבקש את ידה. להורי האישה ניתן פרק זמן (שבועיים - שלושה על פי רוב) כדי לשקול את ההצעה, וכן לנסות, אם ירצו, לאסוף מידע רלוונטי אודות החתן, שיסייע בידיהם לקבלת החלטתם. אם בסופו של דבר תשובתם חיובית, מתקיים טקס אירוסין רב משתתפים (בערבית "ח'וטבה"). הסכם הנישואין נכרת בפרק הזמן שבין האירוסין לבין עריכת מסיבת החתונה ומעבר האישה לביתו של הבעל; תקופה של מספר חודשים על פי רוב.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Turner, Brian S. Islam. Routledge ,p77-78