‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

האם ובאיזה אופן השימוש בטירור בידי מדינה, אכן מביא לידי הישגים פוליטיים ואסטרטגים ?

תוכן עניינים

מבוא. 6

שאלת המחקר. 8

טרור – הגדרה והמשגה. 10

המניעים לטרור. 10

דיכוי זכויות. 10

כלכלה. 12

ייאוש והיעדר תקווה – סכנה קיומית. 14

שינוי חיובי באמצעות כח ואלימות. 15

חזון ואמונה קיצונית. 16

חסות ריבונית עוינת. 17

מימון ארגוני טרור. 18

סוגי ארגונים המבצעים פעילויות טרור. 19

אל-קאעידה. 20

אל-קאעידה, בן לאדן ומדיניות החוץ של ארה"ב. 20

לקחי ארה"ב מאירועי ה – 11 בספטמבר. 21

מדיניות חוץ. 21

ארה"ב לא אהודה. 21

מדינות נחשלות הן איום ביטחוני לאומי 22

ארה"ב לא כל-יכולה. 23

השפעה על מעמד ארה"ב. 24

ניהול קואליציות אנטי טרור. 24

שליטה כוללת על נשק להשמדה המונית. 26

שיקום אפגניסטן 26

חידוש יחסי החוץ עם העולם המוסלמי 27

מהות הארגון 28

דרכי המימון של ארגון אל-קאעידה. 29

אופן פעולתו של אל-קאעידה. 31

דפוסי פעולה. 34

שימוש בפיגועי התאבדות. 34

ארגונים המשתייכים לאל-קאעידה. 35

אסיה. 35

אירופה. 36

אפריקה. 37

ארגונים המקושרים לאל-קאעידה. 37

פיגועים כנגד ישראלים ויהודים. 38

תמיכה. 39

גלובליזציה וריבונות. 40

הקשר בין אידיאולוגיות של ארגוני טרור ובין ממשל ופסיכולוגיה. 44

הרציונל להקמת גוף פוליטי ולייסוד מדינה. 45

סיכום. 47

ביבליוגרפיה. 50

עד לפני בערך כעשור, הטרור האסלמי, וההתנהלות מולו היו נחלתה הכמעט הבלעדית של מדינת ישראל, אשר הייתה צריכה להתמודד עם מכוניות תופת, פיגועי ירי ומחבלים מתאבדים אשר פוצצו עצמם במקומות התקהלות גדולים וקווי אוטובוסים. כמובן שהייתה קיימת מודעות בינלאומית כלשהי לטרור האיסלמי, שהמקורות שלו היו למשל בפיגוע הראשון במגדלי התאומים באמצעות רכב מסחרי ממולכד, אך לא כל כך היה נהוג להפריד את הטרור האסלמי מכל טרור אחר, האירי או הצ'צ'ני למשל. המצב, אפוא, השתנה בספטמבר של שנת, אז מחבלים מתאבדים חטפו מטוסים בזמן שהותם באוויר וכיוונו אותם אל הפנטגון, ואל 2 המגדלים של מרכז הסחר העולמי, לאחר מכן היו את הפיגועים המסונכרנים בתחנות הרכבת של מדריד, והפיגועים באוטובוס ובתחנות הרכבת של לונדון שגרמו למדינות העולם להבין שהן מתמודדות עם טרור בקנה מידה מאוד רחב, שיש להקדיש לו תשומת לב מיוחדת, הן הבינו שהטרור האיסלמי הוא לא עוד טרור של מיליציה חמושה זו או אחרת הנלחמת על שטח כבוש או משהו דומה, אלא רשת ענפה של תאים רדומים עם ראש קבוצה, שמסוגלים לפעול באופן בלתי תלוי לחלוטין, מטיפים, גופי מודיעין, אינטרסים בינלאומיים ואמצעים להשגתם, כמו לחץ על ממשלות בארצות שבהן גופי הטרור שולטים (לבנון כדוגמא, בה אירגון הטרור "חיזבאללה" כבר יושב בממשלה), וכמו כל גוף בקנה מידה גלובלי,גם לרשת הטרור האיסלמי יש מקורות מימון פיננסיים, שבאמצעותם הם מכשירים אנשים, קונים אמצעי לחימה, משלמים שוחד במעברי גבול ועוד[1].          

האידיולוגיה האיסלאמיסטית, עליה מבססים ארגוני הטרור האיסלאמי את פעולותיהם, רואה בדרך האיסלם לא רק דרך חיים אשר קובעת את אופי חייו של היחיד, אלא גם את צורת המשטר והחברה.
ארגוני הטרור האסלאמיים רואים בתרבות המערבית את הניגוד המוחלט לאסלאם ולדרכיו, והעולם החופשי הוא בעיניהם אויב המוסלמים עלי אדמות. הם חשים בוז לערכים שהם נר לרגליו של המערב, בדגש על ערכים כמו דמוקרטיה, חילוניות, שוויון וזכויות האדם. ארגוני הטרור רואים צורך ב"ג'יהאד", שהיא מלחמת קודש, נגד כל מי שהם רואים כאויב, ותחת אמתלה זו מבצעים מעשי רצח המוניים, שברוב רובם המוחלט של המקרים מתבצעים נגד קורבנות אקראיים, לא חמושים וחסרי אונים.
שנאה עזה במיוחד מרגישים ארגוני הטרור המוסלמים כלפי מדינת ישראל, שהיא בעיניהם האויבת הנצחית של הדת המוסלמית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברק, אהרון. "שופט בחברה דמוקרטית", בהוצאת: נבו, .

גיל-עד נועם ויובל שני  "ההתמודדות המשפטית בישראל עם תופעת מימון טרור", הוצאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה

יובל נח, הררי . "טרור מהו? מימי-הביניים ועד למאה העשרים ואחת", הוצאת: האוניברסיטה העברית, ירושלים.