עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית מחאת הדיור לעומת אירועי ואדי סאליב, מחאה חברתית בישראל משנות החמישים עד ימינו (עבודה אקדמית מס. 10525)
290.00 ₪
26 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 10525
![עבודה אקדמית מחאת הדיור לעומת אירועי ואדי סאליב, מחאה חברתית בישראל משנות החמישים עד ימינו עבודה אקדמית מחאת הדיור לעומת אירועי ואדי סאליב, מחאה חברתית בישראל משנות החמישים עד ימינו](/img/p/10525-9940-large.jpg)
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי מחאת הדיור אז והיום?
תוכן עניינים
מבוא
חירות המחאה - השוואה – ארה"ב, אנגליה
מרי אזרחי 4
המניעים לקריאה למרי אזרחי
שאלת המחקר
השערת המחקר
קושי
רקע היסטורי – ואדי סאליב
רקע היסטורי – מחאת הקיץ
מודלים לחקר מחאה פוליטית
ניתוח ודיון
יתרונות חדשים – ואדי סאליב
ההשפעה המינורית של ארועי ואדי סאליב על מדיניות הממשלה והיחס למזרחיים
פרשת וואדי סאליב ומדיניות הממשלה
קבלה – ואדי סאליב
הבחירות לכנסת אחרי מהומות ואדי סאליב
קבלה – מחאת הקיץ
סיכום
ביבליוגרפיה
במדינת ישראל קמו תנועות מחאה רבות, בתקופות שונות, שפעלו למען עשיית צדק בתחומים חברתיים ופוליטיים שונים, אך לא דמו ביכולותיהן ועוצמתן לתנועות מחאה שונות ברחבי העולם.
פרופ' עוז אלמוג מסביר כי "הבעיה הביטחונית תמיד הכשילה את המחאה החברתית. ראשית, הייתה תחושה שיש משהו בוער יותר מהדברים הפנימיים ואנשים הרגישו רגשות אשמה: שלא נפרק את עצמנו מבפנים, כי יש אויב גדול יותר בחוץ".
ד"ר איתן אלימי, מומחה למחאה פוליטית מהאוניברסיטה העברית, טוען כי משטר בישראל מאפשר אפיקי פעולה נוספים מלבד יציאה לרחוב. לדוגמה, ניסיונות להשפיע על חברי כנסת באופן ישיר, באמצעות לוביסטים או עמותות.
כשקבוצות נמצאות במצב שבו אין להן את הכלים האלה, כמו במצרים, לא נותר להן אלא לצאת לרחוב ו"להשתולל".
בעבודתי, אבחן מהי מדיניות הממשלה כלפי מחאות בישראל תוך התמקדות בשתי מחאות מתקופות שונות, "מרד ואדי סאליב" בסוף שנות החמישים וב"מחאת הקיץ " . ואבדוק, האם חל שינוי מדיניות כתוצאה ממחאות אלו.
ואם כן אז כיצד בא הדבר לידי ביטוי ואנסה להראות אירועי מחאה אלה כאירועים מייצגים לשינויי מדיניות בעקבות מחאות בישראל.
אגדיר מהי מחאה לסוגיה השונים ואדון כיצד ניתן ללמוד על הצלחות והשפעות מחאות חברתיות ועל הקושי הכרוך במדידות של תהליך כזה.
הצלחה וכשלון מחאות הם דברים יחסיים. אין כאן דיכוטומיה. יש תמיד לבחון את ההקשר וצריך למדוד הצלחה על פי התרבות הפוליטית הקיימת אלא גם לפי הזמן. דוגמת חזרתו של הציבור לאחר תקופה ארוכה שמעמד הביניים היה וחש ריחוק מהפוליטיקה, גרמה המחאה לחזרתו להשתתפות פוליטית כפי שראינו בעליית שיעורי ההצבעה בבחירות האחרונות.
במהלך העבודה ניסיתי לענות על שאלת המחקר, האם חל שינוי מדיניות כתוצאה מהמחאות בואדי סאליב בסוף שנות החמישים וב"מחאת הקיץ ".
השתמשתי ב"כלי מדידה" המקובלים כפי שהוצגו בפרק התיאורטי בשימוש מקרי הבוחן כמקרים מיצגים לשינוי מדיניות ציבורית בעקבות מחאות בישראל.
קיים קושי רב בבואנו למדוד הצלחתה של המחאה המובילה לשינוי מדיניות אך בבחינת ההקשרים והפעולות המתרגשות לבוא בסמוך למחאה זו או אחרת, בין גלויה ובין סמויה. ניתן ללמוד על השינויים עצמם.
במחאת ואדי סאליב ראינו פעולות מיידיות ורפורמות שבוצעו על ידי משרדי הממשלה, גם אם באופן עקיף. ראינו תנועת מחאה לאחר כשני עשורים "הפנתרים השחורים", מושגים כמו הפליה מתקנת הלכה למעשה במוסדות לימודיים ובמשרדי רווחה, ייצוג ציבורי בהקמת מפלגות על ידי מובילי ומארגני מחאות אלה.
ובעיקר השינוי התודעתי והעלאת הנושא לחשיבה ולסדר היום הציבורי.
באשר למחאת הקיץ, כפי שראינו, תגובת הממשלה והעומד בראשה לא איחרה לבוא, גם אם כי בהתחלה מדובר היה רק בהצהרות. כניסתם של מובילי המחאה לכנסת והתייחסות המנהיגים לנושאי יוקר המחייה במדינה וסנונית של תקווה לשינוי עתידי לצד אמונת הציבור ביכולתו להשפיע על ידי התלכדות למחאה רחבה בעתיד
השינויים העיקריים במדיניות הציבורית בעקבות שתי המחאות שהצגתי היו בהעלאת הנושא למודעות ולדיון הציבורי.
הכרה גם אם כי רק בדיעבד לאורך השנים בבעיות שעלו ובקולות הלא פורמאליים שנשמעו במחאה.
תחילתו של תהליך קודם כל בעמדת הציבור בהשתתפות הפוליטית וביכולתו להשפיע.
ובפן המעשי, ועדות, רפורמות וחיקוקים על אף היקפם הקטן הבטל בשישים לעיתים ביחס לבעיות שעלו במחאה.
יש הטוענים כי רק מחאה אלימה מביאה שינוי ויכולה לחולל מהפכה כדוגמת הנעשה בעולם בעשור האחרון.
לדעתי חשיבה זו מסוכנת לציבור בחברה דמוקרטית וחשיבות גבוהה להציג ולהחדיר ולהחזיר לציבור את האמונה והיכולת לחולל שינוי.
מצגת בנושא אפליה פריפריה, עיירות הפיתוח, השד העדתי, פערים מזרחיים אשכנזים, עולים מול ותיקים
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ברוך קימרלינג, "יחסי מדינה-חברה בישראל," אצל אורי רם (עורך), החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים (תל-אביב: ברירות), ע"ע 350-328.
פרופ עו אלמוג פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית'' (זמורה ביתן, אוניברסיטת חיפה
אמיר גולדשטיין: מנחם בגין, תנועת חרות והמחאה המזרחית: בין ואדי סאליב ל"פנתרים השחורים" ישראל, כתב עת המכון לחקר הציונות ע"ש ויצמן, חוברת 12, עורך: מאיר חזן
Walker, R. "Social Security and Welfare",. Maidenhead: Open University Press.