‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תקציר. 

מבוא. 

סקירת ספרות. 

הסברים תאורטיים לאפקט ינואר. 

השלכות אפקט ינואר. 

אפקט המיסוי 

פסיכולוגית המונים – וחגים (ינואר והכריסמס) 

השפעת שער חליפין 

אפקט ינואר בישראל. 

כיצד מתנהג המסחר בסוף השנה לפי חלוקה לענפים?. 

בדיקה אמפירית. 

השיטה. 

הכלים.. 

מבחנים אמפיריים לבדיקת יעילות השוק. 

מבחנים לגבי יכולת ניבוי תשואות בשוק ההון 

מבחני אירועים.. 

מבחני הוורסיה החזקה. 

מבחני ניבוי 

מבחני הניבוי של הטווח הקצר. 

מבחני הניבוי של הטווח הארוך. 

מבחני אירועים.. 

אנומליות. 

דוחות חשבונאיים רבעוניים.

מכפיל הרווח. 

גודל החברה. 

אפקט ינואר. 

היום בשבוע. 

משמעות האנומליות. 

תוצאות. 

סיכום.

ביבליוגרפיה

אפקט ינואר היא הנטייה המוכחת של מדדי המניות להניב בחודש ינואר תשואת יתר, לעומת שאר חודשי השנה. תופעה זו, אשר תקפה בעיקר (ויש אומרים רק) במניות הקטנות, היא אחת ממספר אנומליות, הסותרות את תאוריית השוק היעיל ומעידות על קיומם של גורמים נוספים המשפיעים על מחירי מניות, שאינם באים לידי ביטוי במודל לתמחור נכסים פיננסיים (CAPM), המודל הסטנדרטי לתמחור ניירות ערך.

המחקר הראשון שהצביע על קיום אפקט ינואר המכונה לפעמים גם אפקט תחילת השנה turnofyear .  הניב מדד כלל המניות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק בחודש ינואר תשואה חודשית ממוצעת של 3.48%, בהשוואה ל0.42% בלבד בכל אחד מאחד עשר חודשי השנה האחרים. מחקר זה קיבץ יחדיו, במשקלשווה equalweight, את כלל המניות, גדולות כקטנות. בעבר התפרסמו שלושה מחקרים שאישרו את קיום האנומליה והראו כי היא מיוחדת למניות קטנות דווקא. ברבות השנים התפרסמו מחקרים רבים שחזרו ואישרו את קיום התופעה, בשוקי מניות שונים בעולם, בעידנים שונים ובתקופות זמן שונות בתוך חודש ינואר עצמו; במיוחד בשבוע או בשבועיים הראשונים של השנה, שבהם מתרכז האפקט.

אחת מהבדיקות העדכניות ביותר, מצאה "אפקט ינואר" מובהק וחיובי של כ6% תשואת יתר לאורך התקופה; גודלו השתנה משמעותית מעידן לעידן: בשנות השבעים הגיע לשיא של 8.8%. במקרה או שלא במקרה, הייתה זו התקופה שבה החלו כלכלנים לשים את לבם לתופעה ולחקרה. במקביל לבדיקת התשואה, בדקו כמה מהחוקרים את סטיית התקן, המייצגת את התנודתיות במחירי המניות ואת הסיכון שבהן. הם גילו שבחודש ינואר קיימת לא רק תשואה גבוהה יותר אלא גם תנודתיות גבוהה יותר במחירי המניות הקטנות, אולם מידה נוספת זו של סיכון אינה גדולה מספיק כדי להסביר לבדה תשואה עודפת גדולה כל כך.

לאחר השיא בהיקף האפקט בשנות השבעים, חלה ירידה חדה ובשנות השמונים הצטמצמה תשואת היתר של המניות הקטנות בשני השבועות הראשונים של ינואר ל4.4%. היה זה העשור שבו התפרסמו ספרים על התופעה, שנועדו לציבור הרחב ולא לאקדמאים. רבים ניסו את כוחם במימוש אסטרטגיית השקעות של קניית מניות קטנות בסוף השנה ומכירתם לאחר שבועיים או חודש. למרות שפעילי ארביטראז' אלה צמצמו את ממדי האפקט, הם לא העלימו אותו לגמרי, ויש אף ראיות שהוא התחזק בשנות התשעים לכדי 5.8%, קרוב לממוצע ההיסטורי שלו.

בעבודה זאת המחקר האמפירי בדק את מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ומדד היתר 50. הבדיקות נעשו למשך זמן ארוך ועדכני עד לשנה זאת, אך גם אם אנו מסתכלים על השנים האחרונות בלבד התמונה זהה.
במדדי המניות הגדולות (ת"א 100 ות"א 25) אחוז המקרים בהם התרחשה עליה בחודשי ינואר, קטן משיעורם של כל חודשי השנה בהם הייתה עליה במדד. במילים אחרות, הבדיקה העלתה כי בתקופה המדוברת, מדד ת"א 100 ומדד ת"א 25 עלו בינואר בממוצע פחות פעמים ממספר הפעמים שהמדדים הציגו תשואה חיובית בכל חודשי השנה. גם התשואה הממוצעת הינה משמעותית נמוכה יותר בחודשי ינואר משאר החודשים. בחודשי ינואר בשנים אלו, התשואה הממוצעת הייתה אפילו שלילית לעומת תשואה ממוצעת חיובית בכל חודשי השנה.

ישנן שנים שבהם התשואות בבורסה בחודש ינואר הן גבוהות מהרגיל ביחס לשנה כולה.

הדבר ניכר בעיקר בחברות הקטנות.

האפקט התגלה לראשונה בספר the incredible jaunary effects

התברר שגם בוולסטרייט וגם בבורסות שונות בעולם (כולל ישראלית) ישנם שנים שבהם התשואות של חודש ינואר הם גבוהות מהרגיל.

האקפט קשור לכל המניות בבורסה, אולם משפיע יותר על החברות הקטנות בגלל שהן תנודתיות יותר.

באופן כללי יתכן שכדאי לקנות מניות של מדדי היתר וחברות קטנות בסוף דצמבר.

יחד עם זאת, כיום ישנה מחלקות על אפקט זה. לעתים הוא קורה ולעתים איננו קורה.

בנוסף, בגלל עלויות (עמלות בורסה) פעילי הארביטראג' נראה שהאפקט פוחת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אינגבר יאיר. ניתוח דוחות כספיים.תל אביב: במכון לפיריון עבודה

Mark Haug and Mark Hirschey, The January Effect, Financial Analysts Journal, vol. 62, no. 5 September/October , 78-88