‏290.00 ₪

תוכן ענינים :

מבוא

סקירת ספרות

דמות האישה בסרט נער קריאה

דמות האישה בסרט ילדה רעה

סיכום

בבליוגרפיה 

עבודה זו מבקשת להציג את דמותה של האישה באמצעות שני סרטים העוסקים בתקופת השואה "נער קריאה" "וילדה רעה" בזוית שונה מהטרגדיה היהודית , או לפחות בזיקה עקיפה  אליה .

דבר בהסטוריה האנושית לא יכול  היה להכשיר את בני זמננו לקראת הרעיון הטוטליטרי החדשני של החרבת הריבוי והגיוון האינסופי של בני האדם , חיסול פיסי שיטתי רציונלי ומחיקת האנושי עצמו דריסתו ביטול מחשבתו, פעולתו , התחדשותו ותחושה של היות יחד בעולם .

המעשים האפלים של משטרים טוטליטרים ידועים לכל .  נשאלת השאלה כיצד הפן האסתטי , התרבותי הרחוק מהדבר עצמו קיבל ביטוי באמצעות אותם משטרים בעת ההיא. האומנות . האם נעשה בה שימוש , ולאיזה מטרות ? האם הפכה למגוייסת או שניתנה לה החרות לבטא את עצמה ? האם יכולה הייתה לבקר ? לעקוף לסתור ? או שתוצריה היו מדודים  מהוססים קוהרנטים למציאות עוטפת ? האומנות שנבחרה לעסוק בסוגיות הללו הינה המדיה הקולנועית , באמצעותה נדגום את נוכחותה של האישה בעת ההיא .

האומנם הייתה נוכחת ? במה ובאיזה אופן. האם הייתה אינדיבידואל בן חורין ליזום להשפיע ואולי בכלל התוצאה היא פועל יוצא של שיתוף פעולה פורה , סימביוטי בינה לבין הגבר , או שמא  הייתה תבנית , מהוקצעת ממודרת היטב , שבלונה שגבולותיה הותוו על ידי המשפחה החברה הקהילה ?

יוצרים רבים נתקלו בקושי להתייחס לזוועות מלחמת העולם השנייה, במיוחד יוצרים גרמניים. קושי זה נעוץ באי היכולת של האמנות להתמודד עם מציאות זוועתית בסדר גודל כה עצום, ולכן לסרטים העוסקים באותה תקופה ישנה יכולת לייצג דילמה רגשות אשמה מתובלים בהרבה מאוד ביקורת על הגרמניים הארופאים האמריקאים וכל מה שנקרא " העולם הנאור "  באמצעות סיפורי אהבה אישיים , או התמודדות יוצאת דופן , כאלה החושפים מורכבות וקושי של האינדיבידואל .

זויות המבט הקולנועית בשני הסרטים איננה רואה באישה אדם שווה לגבר , ההגדרה האריסטוטלית נוכחת .

היא מייעדת לה תפקיד מסויים , המאהבת (האנה ) איננה יכולה להיות רעיה ואם .

סוניה איננה יכולה להיות אשת קריירה מצליחה שתחום הדעת שלה עוסקת בהיסטוריה של בני עירה .

הסרט נער קריאה עורך חשבון גם עם הנשים גרמניות  כלפי המדיניות  הנאצית וקשה להתעלם ממטען הסטורי בעל משמעות זו . מבחינה מגדרית אין ספק שיש כאן קרקע רחבה למחקר על נשים כבוראות חיים מצד אחד ומהצד האחר מכחיודת אותם .

נראה לי שהמסר של הסרט גם בהיבט הזה רוצה לנקות דווקא את הנשים מהקלון הכבד הרובץ עליהן בין שפעלו באופן אקטיבי ובין ששתקו , המלחמה גם לרע היא מלחמתם של הגברים , הגם שברובד האלגורי נעשה ניסיון לדמות את גרמניה לאישה נבערת חסרת אונים היוצאת מגידרה כדי לזכות בכפרה . גם האידיאולוגיה  כאשר היא דומיננטית היא עניין לג'נדר כאשר היא גוברת על הזהות המינית , הכוחנות שבה אדם מבטל את נתוניו הביולוגיים יש בה כדי להאיר במידה מסויימת את הכוחנות הגברית .

האנה היא סימבול לכל אותם נשים  שעבדו במערכת הבירוקרטית לא התלבטו בין זהותן הנשית לבין תפקידיהן הפורמליים ופעלו והגיבו כמו הגברים. במובן הזה נעשה ניסיוןם להציגן כקרבן , ניסיון שלי ברמה האישית יש איתו בעייה משום שהוא מתנער מאחריות . הקולקטיב מקבל מהות תוכן וצורה ששום זירה משפטית לא תוכל להתמודד עימו כדי לתבוע שיקח אחריות .נשים שעבדו במנגנוני מחנות הריכוז, מחנות העבודה או מחנות המוות לא גילו יחס שונה לאסירים מאשר גברים באותם תפקידים. אלה גם אלה הציבו את הנאמנות לתפקיד ולקבוצה החברתית שבמסגרתם פעלו בראש מעייניהם. יחסם לקורבנות, לשאלות מוסריות ולגורלם של הנתונים לשליטתם התבטא בביצוע המשימות היומיומיות כנדרש מהם.

קיימות עדויות על אכזריות יתר של נשים נגד נשים, ובעיקר נגד נערות צעירות ונאות. יש גם

עדויות על ניסיון לנצל מינית אסירות. במשפטה של האנה כצופה אני מודה שלרגע חלפה בי המחשבה כי הסיפור הולך לקבל תפנית שכזו , במיוחד לאחר שחברותיה סיפרו שהיא הייתה דורשת מהכלואות לקרוא לה סיפורים .האם יש בנקודה אחרונה זו כדי להצביע על השפעת

היחסים בין המינים או הג'נדר על יחסי רודף - רוצח וקורבן? האומנם תופעות כמו קנאה

בקורבן היפה, ניצול לסבי של הקורבן או ניצול הקורבן מבחינה רומנטית או מינית בידי גברים

במחנות העבודה הן ביטוי להשפעת מערכות מושגים ונורמות מקובלות לגבי יחסים בין המינים?

כיצד נקבל כאשר אותן התנהגויות מאומצות על ידי נשים ? עקרות בית מן המעמד הבורגני הגרמני הזדהו בדרך - כלל עם הגדרת פעילותן ותפקידיהן  בתחום הפרטי של המשפחה. הן הקלו בדרך זו על הגברים הגרמנים, שיכולים היו למלא את משימותיהם המקצועיות מבלי להתייסר בשאלות מוסריות. הבית היה חממה לנוחות ולחיזוק הביטחון בשימור ערכי החברה הגרמנית.

הקולנוע ההוליוודי בסרט נער קריאה מנסה להתמודד עם מיתוס היופי , השחקנית הראשית עוברת תהליך של בלייה מואצת לעומת השחקן הראשי  Thornham

רובד נוסף שאינו סמוי מהעין כלל הוא ההקבלה בין הפמינזם ליהדות , מציאת מכנה משותף בין שני נרדפים הוא קרקע פוריה להזדהות ומחילה ( Pearl)  ישנו שיח המתקיים בין הפמיניזם לתרבות היהודית ,ונעשו מאמצים לייצר מסורת המנותקת משונאי הנשים ומהאנטישמיים. אנחנו יכולים להבין את החיבור של היהודים עם הנשים במונחים של המשמעות המיוחדת שלהם כאל אתרים של שוני וגופניות מנוצלת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

וולף נ.,  מיתוס היופי , הוצ' הקיבוץ המאוחד מגדרים

קמיר , כבוד אדם וחווה , ניתוח פמיניסטי רב מימדי הוצ' כרמל ירושלים

Sue Thornham (ed.), Feminist Film Theory Women's Cinema, London: Society for Education in Film and Television reprinted in:. A Reader, dinburgh University Press