‏290.00 ₪

העבודה עוסקת במשנתו החינוכית של צבי הוכברג- מאין צמחה, ממה וממי הושפעה, מה הם עיקריה וכיצד באו לידי ביטוי בדמותו ופועלו כמנהל.

מחקר זה הינו מחקר איכותני,  מסוג 'חקר מקרה' היסטורי, המשלב גישת 'תיאוריה המעוגנת בשדה'.

אעשה בו שימוש במקורות ראשוניים ומשניים. מקורות ראשוניים אשר כתב צבי הוכברג עצמו וכאלו שנכתבו בהקשר אליו, לפועלו, לחינוך  ולבית הספר -  הרהורים, מכתבים, דוחות, פרוטוקולים, מערכי שיעור, עדויות תלמידיו.

המקורות המשניים הינם מקורות אודות התקופה הנידונה בארץ ובעולם, מחקרים אודות מורים שפעלו באותה תקופה, התפתחות בתי הספר וההוראה, הגישות השונות, הקשיים והלבטים שליוו את ראשית דרכו של החינוך הממוסד בארץ ישראל בתקופת היישוב.

מבנה העבודה כולל מבוא (א') וששה פרקים:

בפרק ב' מובא הרקע ההיסטורי והתיאורטי למחקר. הרקע ההיסטורי העולמי, שהביא להתעוררות חובבי ציון ולעלייה הראשונה וכן הרקע המקומי, כאן- בארץ ישראל, המתייחס להתפתחות המושבות הראשונות, בתי הספר והחינוך ועד התהוותה של מערכת חינוך מרכזית. כמו כן, מובא בפרק זה הרקע ההיסטורי של נס ציונה בכלל והחינוך בה בפרט וקורות חייו של צבי הוכברג.

בפרק ג' מפורטות מטרת ושאלות המחקר.

פרק ד' מציג את המתודולוגיה של המחקר- מקומה בהסטוריה של החינוך, גישת המחקר והתיאוריה אליה שייך וכן הכלים ההסטוריים בהם נעשה שימוש – אילו מקורות ומאין נלקחו.

כמו-כן יצוינו בפרק זה כלי התיקוף למחקר זה.

בפרק ה' אביא את ממצאים ממקורות ראשוניים, אותם כתב צבי הוכברג עצמו או כאלו שנכתבו אודותיו ומצאתי כרלוונטיים לנושא המחקר.

פרק ו' הינו דיון בעקבות הממצאים הללו, בו נעשה שילוב של הממצאים אודות צבי הוכברג עם הרקע ההסטורי והתיאורטי. כמו כן אנסה להביא בו את התשובות לשאלות המחקר ואבדוק האם הושגה מטרתו.

הפרק האחרון, פרק ז', הינו סיכום המחקר כולו, בו אביא את מסקנות המחקר ואת ממצאיו העיקריים, אעמוד בו על הקשר לרקע ההסטורי והתיאורטי אותו הצגתי וכן את עמדתי האישית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1. דרור, יובל. 'ממדים בהיסטוריוגרפיה של החינוך - בית הספר לחינוך של אוניברסיטת חיפה (תשכ"ד-תשמ"ג) כדוגמה', דור לדור, ל"ה, עמ'  242-217.
2. הרמתי, שלמה. המורים החלוצים. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
3. זלטנרייך, יאיר. 'יומן-מחנך-אדם: השתקפות עולמו של מורה גלילי ביומניו האישיים', דור לדור, כ"ה, עמ' 27-7.