‏290.00 ₪

שאלת מחקר

באיזה קצב תחדור טכנולוגיית רפואת שיניים של תכנון בעזרת מחשב של שתלים דנטאליים ביום אחד, לשימוש רחב ויומיומי בישראל? 

תוכן עניינים

מבוא  7

שאלת מחקר  7

פרק א': רקע וסקירת ספרות  8

איפיון של הטכנולוגיה הנחקרת  8

שתלים דנטליים   8

יצור שתלים   10

בישראל  10

תכנון בעזרת מחשב  11

CAD - Computer-aided design   11

סקירת החברות העוסקות  13

אוטוקאד  13

אוטודסק  15

טורבוקאד  17

טורבוקאד בישראל  18

היסטוריה   18

תפוצה   18

SolidWorks  18

ננוטכנולוגיה  20

מושגי יסוד  21

היסטוריה  22

ננוטכנולוגיה בישראל  25

מה צופן העתיד בתחום רפואת השיניים הדיגיטלית?  26

כיצד תמונה תלת ממדית יכולה לשפר את התקשורת מול המטופל?  26

שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות לתכנון וביצוע שתלים ושיקום דנטלי 28

מהי טכנולוגיית CAD/CAM?  28

באילו מקרים ניתן להשתמש בטכנולוגיה?  29

מה הם השימושים האפשריים בטכנולוגיה ברפואת השיניים?  30

פרק ב': דעות מומחים   31

דעת מומחה - ד"ר דורון אבניאלי 31

ד"ר אבניאלי דורון, רופאי שיניים, באפשטיין 1 תל אביב - קליניקה  31

דעת מומחה - ד"ר איתן מיזיריצקי 33

דעת מומחה - ד"ר סטיבנסון 35

דעת מומחה - ד"ר רפי רומנו 36

דעת מומחה - ד"ר טרוקמן 39

ניתוח: לגיטימציה ויישום בפועל  43

חיזוי מגמתי של הטכנולוגיה הנחקרת  48

פרק ג' מודלים - חיזוי טכנולוגי ומודלים   50

מודל התהום מודל ה-Chasm    50

התאמת המודל לטכנולוגיה:  52

תסריט אופטימי:  52

תסריט סביר:  53

תסריט פסימי:  53

מודל: אפקט הרשת:  53

ולכן אנו לא נכתוב תסריטים אפשריים למודל זה. 55

מודל PROBIT   55

התאמת המודל לטכנולוגיה:  56

מודלים מבוססי מגפה:  58

מידת התאמת המודל לטכנולוגית הקמקאד:  58

התפתחות טכנולוגית והתפתחות שיווקית. 60

חדשנות:  62

מודל רדיקלי - חדשנות של מוצר:  62

מודל של חדשנות מתווספת  63

מימדי חדשנות:  63

הגורמים שדוחפים לחדשנות:  66

המקורות לחדשנות:  66

היבטים שיווקים:  67

סוגי צירי חדשנות:  67

סוגי יזמות:  68

המודל של מילר:  69

היקף ידע טכנולוגי 69

המודל של כריסטיאן סן:  70

מודל תורת המשחקים   72

התאמת המודל לטכנולוגיה   73

מודל BASS  73

התאמת המודל לטכנולוגיה:  74

מודל הטבור:  74

מודל מלחמת סטנדרטים   75

סיכום   77

ביבליוגרפיה  79

נספחים   82

תרשים גנט של משימות ולוח זמנים לעבודה אקדמית  83

עבודה זו תתמקד בננוטכנולוגיה ובאופן ספיציפי: טכנולוגיית קמקאד – שתלים דנטאליים ביום אחד.

 תכני הקורס עסקו בזיהוי חשיבות תהליך החיזוי ככלי ניהולי בעולם העסקי, תוך הכרה ויישום של תהליך חיזוי מובנה.

תהליך החיזוי כולל בין היתר סקירה ספרותית ועסקית רוחבית של טכנולוגיה נבחרת, איסוף דעת

מומחים, זיהוי ומיפוי מאפייני שוק ומוצר תוך התמודדות עם מרכיבי אי ודאות ויישום מודלים כמותיים

ואיכותניים לצורך החיזוי.

הקורס עסק בהקניית כלים מעשיים לצורך ליווי והבנה של התפתחות תהליכי החדשנות הטכנולוגיים,

ניתוחם, ביצוע חיזוי בעזרת גורמי מפתח (אשר יצביעו על סיכויי ההצלחה או הכישלו ן של הטכנולוגיה

החדשה) והבנת הצורך בהערכת סיכונים לפירמות המפתחות את הטכנולוגיה או משקיעות ברכישתה.

יכולת ביצוע חיזוי כמותי של חדירת הטכנולוגיה המבוסס על נתוני עבר שנאספו וניתחום סטטיסטית.

ביצוע חיזוי איכותני המבוסס על מודלים וניתוח הערכות ודעות מומחים.

דגש מיוחד ניתן על יישום החומר התיאורטי הנלמד בכיתה הלכה למעשה בשטח במסגרת העבודה

הסמינריונית.

המודל בעבודה זו של שתלים ביום אחד הוא מודל של טכנולוגיה מתווספת. מדובר בטכנולוגיה שהתפתחה לאט ובאופן תהליכי ומתווסף.

שתל דנטלי הוא אביזר המורכב בד"כ מטיטניום כחלק מהתרכובת TiAl6V4. המתכת ממנה עשוי השתל היא מתכת אצילה, כלומר מתכת שאיננה יוצרת תגובה כימית עם הגוף. השתל הוא מעיין "דיבל" בעל הברגה כפולה. הראשונה היא חיצונית ומנוצלת לביסוס השתל לעצם הלסת, והשניה היא פנימית, ומנוצלת לביסוס התקנים חיצוניים לשתל. ההתקנים הללו נקראים: חלקי שיקום.

השימוש בשתל הדנטלי מהווה נקודת אחיזה ללסת ומשתמשים בו על מנת להשלים מחסור בשיניים. שתל אחד או רבים עשויים לתמוך בשיטות שונות של בניית שיניים, כגון רצף של כתרים מחרסינה המכונה גשר, תותבות נשלפות, שיניים תותבות, תותבות המוברגות ישירות לשתלים, ועוד. ניתן גם להשתמש בשתלים בתור מעגן עבור תזוזת שיניים אורתודנטית. שתלים דנטליים מאפשרים תנועה של שיניים בלתי-כיוונית ללא פעולת התנגדות של הלסת[1].

רוב השתלים הדנטליים הם בצורה של בורג המוכנס לתוך עצם הלסת, אך ישנם שתלים דמויי דיסק, ושתלים הנמצאים מחוץ לעצם הלסת. החדרת השתלים אל עצם הלסת מבוצעת תוך קידוח לתוכה, והחדרת השתל אל ה"חור" שנוצר בתנועת סיבוב. לאחר החדרת השתל, עוברת עצם הלסת תהליך המכונה אוסטיאו-אינטגרציה. תהליך זה מביא לבנייה של עצם הלסת סביב השתל, ומשפר את אחיזתו בתוכה. לעומת שן רגילה, מסביב לשתלים אין רצועה של סיבים הממלאת תפקיד של משכך זעזועים (סיבים פריודונטליים), לפיכך, ההרגשה המורגשת בלעיסה עם שיניים מושתלות היא מעט אחרת מזו המורגשת עם שיניים מולדות.

לפני שהומצאו השתלים האנדוסאוסים (תוך עצמיים) כדוגמת השורש, היו מרבית השתלים מחולקים ל- 2: שתלי להב אנדוסאוסים, הכוונה היא לכך שצורתה של חתיכת המתכת היא כלהב שטוח התקוע בעצם, ומעליו קונוס היוצא אל חלל הפה ומעגן את השן. שתלים אחרים נקראו סובפריוסטאלים וצורתם כמסגרת שישבה חיצונית מעל העצם, והוחזקה אליה באמצעות ברגים קטנים יותר.

רמת ההצלחה והבטיחות של ביצוע שתלים גבוהה למדי. אחוזי השרידות של שתלים בפה על פי מחקרים עומדים על כ-95% בטווח של 5 שנים, והסיכוי הסטטיסטי להישרדותם בפה הולך וקטן עם הזמן אך עדין גבוה ועומד על כ- 82% גם לאחר 20 שנה. עם זאת יש לזכור כי הנתונים הללו מבוססים על שתלים שבוצעו גם לפני 20 שנה, וכי הטכנולוגיה והמחקר המשמשים כיום כבסיס לתכנון וביצוע שתלים התקדמו מאד עם השנים. בעבור מישהו שהוא בעל שיניים חסרות, השתלים יכולים להשיב את התפקוד, את החיוך האסתטי, דיבור ברור, ומעבר לכך, את האפשרות ללעוס.

הסיכונים בביצוע שתל דנטאלי הם בעיקר כישלון השתל כתוצאה מחוסר קליטה שלו בעצם הלסת, שבר שלו לאחר מספר שנים, ופגיעה באיברים סמוכים למיקום ביצוע ההשתלה. איברים אלו יכולים להיות הסינוס המקסילרי בלסת העליונה, והעצב המספק את התחושה לשפה הקדמית בלסת התחתונה ושמו: אינפריור אלביאולר. על מנת להימנע מפגיעה באיברים אלו או מאובדן תחושה, חשוב כי המשתיל יסתמך על צילומי CT המדגימים את כמות העצם, רוחבה וגובה בתלת מימד, כמו גם מיקום המבנים הנזכרים לעיל. צילום ה-CT עוזר לקבוע מבעוד מועד את אורכו ורוחבו של השתל המתאים למצב העצם, ובצורה זו השתל יוכנס לאורך הנכון בדיוק, תוך הימנעות מפגיעה לא רצויה.

הכנסת שתל דנטלי היא דבר פשוט עבור אנשים המומחים לכך, אבל צריך לזכור שגם הביולוגיה 'משחקת תפקיד' ולא רק המעורבות המכאנית. בהתאם, על רקמות הפה לתמוך בקליטת השתל הדנטלי. מחקרים מעידים על כך כי סוכרת בלתי מאוזנת (המוגלובין A1C מעל 7.2), עישון כבד וצריכת אלכוהול, מורידים את הסיכויים הסטטיסטיים לקליטת השתל. מעבר לכך, יש צורך בנפח עצם מספק שיאפשר החדרת שתל לתוכו. במידה של חוסר בנפח עצם, יכול המשתיל להיעזר במגוון שיטות לעיבוי נפח העצם, הנפוצות בהן: פיצול רכס, אוגמנטציה לטראלית, וגם הרמת סינוס.

יצור שתלים

ראשית השתלים היא בשנות הארבעים של המאה העשרים והם פותחו ע"י קבוצות חוקרים באירופה. עם המצאת השתל הבורגי, הקל יותר להחדרה, הפכו השתלים להיות בחזית המחקר העולמי בתחום רפואת השיניים והיוו את אחד השינויים הגדולים ביותר בתולדותיה. בעולם יש מעל 3000 יצרני שתלים, חלקם קטנים המשווקים לסביבתם המיידית בלבד, ועד חברות ענק המשווקות את השתלים מתוצרתם לעולם כולו.

גם בישראל קיימות לא מעט חברות לייצור שתלים, ויצוא השתלים מישראל מגיע היום לכ-72 מדינות ברחבי העולם. מרבית השתלים הבורגיים בעולם מיוצרים באמצעות מכונות חריטה, החורטות מדגם ממוחשב המתכנת לתוכן את צורת השתל מתוך גוש טיטניום המוזן למכונה. שיטות אחרות מתקדמות יותר הן למשל בחיתוך לייזר, ואפילו הדפסה תלת ממדית של השתל או laser sintering. השתלים שניתן להשתמש בהם, הם אלה שנבדקו ע"י משרד הבריאות האמריקאי FDA Accepted ועברו את הבדיקות בהצלחה. [2]

בישראל

עשיית שתלים היא לא התמחות שמשרד הבריאות מכיר בה בישראל. כל רופא שיניים שעבר הכשרה מתאימה רשאי לבצע שתלים. מומחים בעלי יותר ניסיון בביצוע שתלים הינם פריודונטים (מומחים למחלות חניכיים) ומומחים לפה ולסת (כירורגים). [3]

תכנון בעזרת מחשב

תכנון בעזרת מחשב (בראשי תיבות תב"ם, ובאנגלית CAD - Computer-aided design) הוא השימוש בטכנולוגיות מיחשוב ככלי לתכנון ועיצוב מוצרים. שיטה נרחבת יותר קרויה תכנון וייצור בעזרת מחשב (תיב"ם). [4]

תוכנות התב"ם נמצאות כיום בשימוש בחברות הנדסה רבות, והן מהוות כלי עיקרי לתכנון מערכות מכניות, מערכות אלקטרוניות, עיצוב מוצרים, אדריכלות ועוד. ניתן להבחין ב-2 סוגים עיקריים של התוכנות: תוכנות כלליות דוגמת SolidWorks, טורבוקאד ואוטוקאד ותוכנות-ייעוד, המיועדות לתחום ספציפי דוגמת ארקפלוס.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רינה זיסמנוביץ, השתלות שיניים: כל השיטות - והסכנות בתהליך, ידיעות אחרונות 

 Stoneman Paul , The economics of technological diffusion, Oxford UK

Blackwell Publishers oxford UK, Blackwell Publishers.

Malhotra - Marketing Research, Pearson, Sixth edition