‏0.00 ₪

משפט מסחרי - פרופ' ריקרדו בן-אוליאל 

תוכן

מבוא. 1

דיני בנקאות. 1

הפרק הארגוני/ מנהלי / ציבורי 1

פקודת הבנקאות  1

חוק בנק ישראל . 2

חוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א-. 2

המפקח על הבנקים. 2

התחום העסקי 2

חוק הבנקאות (שירות ללקוח). 3

חוק שיקים ללא כיסוי . 3

חוק הגנת הפרטיות . 3

חוק כרטיסי חיוב . 3

העסקה הבנקאית. 4

הצעה וקיבול. 4

חוק החוזים האחידים. 4

עסקה בנקאית. 7

טעות והטעיה. 8

חובת השירות ללקוח. 8

חובת הנאמנות הבנקאית. 9

ע"א טפחות נ' צבאח. 9

מהי חובת הנאמנות ? 10

ההבדל בין חובות תום לב, זהירות ונאמנות. 10

התוכן של חובת הנאמנות. 10

חובת הנאמנות שעלולה לפגוע בצדדי ג' 11

חובת הסודיות. 11

התניית שירות בשירות. 12

ע"א בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ. 12

העסקאות הבנקאיות. 13

פתיחת חשבון 13

חשבון עובר ושב (עו"ש) 13

חשבון משותף. 14

ע"א סלי נ' עזבון המנוח קרל שפר. 15

האם ובאיזה תנאים ניתן לתת מתנות דרך חשבון משותף ? 16

מתן מתנות בחיים. 16

מתן מתנות לאחר המוות. 17

סכסוך בין בעלי חשבון 18

ע"א פרד ג'י איזקסון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ. 18

מה על הבנק לעשות כאשר יש הוראות סותרות ? 18

חשבון משותף בין בני-זוג 19

זכות הקיזוז 19

התפיסה המהותית- 19

ה"פ (מחוזי י-ם) טייטלבוים נ' בנק צפון אמריקה. 19

התפיסה הפורמאליסטית- 19

ע"א גיברשטיין נ' גיברשטיין 19

ע"א באומל משה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ. 19

גישת בית המשפט לחוזים אחידים. 20

זיוף חתימת המושך על השיק. 20

ע"א שטאובר בע"מ נ' בנק מזרחי בע"מ. 20

Greenwood v. Martins Bank Ltd. 21

מבחן המניעות. 21

Brown v. Westminster Bank Ltd. 22

גישות שונות במצב של זיוף שיקים. 23

שיטת השופט ברק. 23

השיטה האירופאית. 23

השיטה האמריקאית. 23

השיטה של פרופ' בן-אוליאל. 23

קביעת בית הדין לחוזים אחידים. 24

על מי הנטל להוכיח שהשיק נושא חתימה מזוייפת ? 24

טיב היחסים בין בנק ללקוח. 25

מה נאמר בעולם לגבי יחסי בנק-לקוח ? 25

תיאוריה ראשונה. 25

תיאוריה שניה. 25

תיאוריה שלישית. 26

משמעות של חוזה הלוואה. 26

מהי הלוואה ? 26

נוקשות של חוזה הלוואה. 27

הדעה האירופאית. 28

דעת המרצה. 28

משמעות החוזה המיוחד במינו 29

ההיבט החיצוני - מורכבות היחסים המשפטיים. 29

ההיבט הפנימי - המורכבות הקניינית. 29

ההשלכות ברמת המקרו 30

אמצעי תשלום. 31

השיטות הקלאסיות. 31

פקודת השטרות [נוסח חדש]  31

שטר חליפין 31

שיקים. 32

שטר חוב. 32

אמצעי תשלום נוספים. 32

כרטיס חיוב. 32

חוק כרטיסי חיוב  32

העברות בנקאיות. 32

שיקים. 32

מהו שיק ? 33

סעיף 8 לפקודה. 35

סעיף 19 לפקודה. 35

סעיף 73(ב) שיק מאוחר. 35

באיזה מידה המשפט האנגלי הוא מקור לפרשנות ? 35

הבחנה טכנית בין שיק לשטר חוב. 36

הסחירות הפורמאלית של השיק. 36

שיק לפקודה. 36

פס"ד סיטיאק. 36

הסבה. 36

פס"ד בנק קונטיננטל נ' שייקוביץ. 37

שיק למוכ"ז 38

מהי אחריותם של הצדדים בשיק למוכ"ז ? 38

סחירותו של שיק למוכ"ז 39

האוחזים. 39

סתם אוחז 40

אוחז בעד ערך. 40

עיכבון 41

אוחז כשורה. 43

הגנתו של אוחז כשורה. 44

דיני שליחות. 46

חוק השליחות תשכ"ה-1965. 46

חשיבות נושא השליחות. 46

האם חוק שליחות הוא קוגנטי או דיספוזיטיבי ? 47

תופעת הייצוג המשפטי 47

תאורית הזיהוי 48

התיאוריה החוזית. 48

תיאורית החוזה המועבר. 48

התפיסה הקונטיננטלית. 48

תיאוריית הכח. 48

סעיף 1. 49

מהי פעולה משפטית ? 49

סעיף 5. 49

רגע השליחות. 50

חוק הנאמנות תשל"ט-1979. 50

סעיף 2. 51

טענות של שולח כלפי צד ג' וההיפך. 52

טענות של שלוח כלפי צד ג' וההיפך. 52

הבנק כשלוח. 53

סעיף 3. 53

הודעה או התנהגות לצד ג' 54

סעיפים 5 ו-6 – היקף ההרשאה. 54

סעיף 6 – חזקת שלוח ואישור פעולה בדיעבד. 56

מהו אישור ? 56

סעיף 6(ב) - צד ג' 56

צד ד' 57

סעיף 7 – שליחות נסתרת. 57

ההבדל בין אימוץ לאישור. 58

חוזה למראית עין 59

טענות השלוח כלפי צד ג' 59

שליחות נסתרת כחלק מחוק השליחות. 59

סעיף 8. 59

הערות כלליות למבחן 62

מקרה I: 62

שאלה 1: 62

שאלה 2: 62

שאלה 3: 63

מקרה II: 63

שאלה 1: 63

המייל של המתרגל עו"ד לירן חיים: 64

ההיבט הפלילי בדיני הבנקאות, הרצאתו של עו"ד לירן חיים. 65

חובת הסודיות הבנקאית. 65

פס"ד Tournier 65

חוק איסור הלבנת הון 66

מה זאת הלבנת הון ? 66

השינוי בעקבות החוק להלבנת הון 66

העבירות לפי חוק הלבנת הון 67

קפלן שירותי בשר נ' בנק. 68

פס"ד שם-טוב. 69

חילוט. 69

התחום הבנקאי הוא נרחב כאשר הוא מחולק ל-2 נושאים בולטים-

הפרק הציבורי-מנהלי של הבנקאות

החלק העסקי של הבנקאות.

כאשר חושבים על בנק ישראל, הנגיד של בנק ישראל, המפקח על הבנקים – אלו גופים ציבוריים.

ומנגד, כאשר מדובר באדם שמפקיד כסף, ממשכן נכס – זהו פן של הבנק ויחסי לקוח.

הפרק הארגוני/ מנהלי / ציבורי

פרק זה עוסק בנורמות המשפטיות המיוחדות העוסקות בהקמת המערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנק המרכזי והיחסים בין הבנקים השונים.

הפן הזה כפוף לחוקים ציבוריים:

פקודת הבנקאות 1941

חקיקה מנדטורית. פקודה זו תוקנה במהלך השנים מס' פעמים ויש שם סעיפים שבוטלו וסעיפים שהשתנו. החלק המרכזי הוא הפרק שעוסק בעניין הפיקוח הבנקאי. סעיף 8 לפקודה עומד בתוקף ועוסק בפיקוח על המערכת הבנקאית. שזהו תפקידו של המפקח על הבנקים. המפקח על הבנקים הוא עובד של בנק ישראל וסמכותו לפקח על המערכת כולה.

חוק בנק ישראל 1954

חוק זה עוסק במבנה של בנק ישראל.

חוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א-1981

חוק זה הוא חוק מורכב העוסק בתאגידים בנקאיים. המחוקק מבדיל בין תאגידים בנקאיים שונים- בנקים, בנק למשכנתאות וכו'. כל סוג וסוג יש לו תחום פעולה מיוחד. וחוק זה בא לקבוע את הסוגים השונים ורק הבנקים המסחריים מוגדרים "בנק". כל סוג של תאגיד בנקאי מקבל הגדרה באותו חוק.

צריך לזכור שכאשר אנחנו מדברים על "בנקים" אנחנו מתכוונים ל"בנקים מסחריים".

חוקים נוספים העוסקים ונוגעים בבנקאות ציבורית אבל אלו חוקי היסוד של המערכת.

חוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א-1981 מגדיר בסעיף 10 מהו "בנק מסחרי". אין ספק שהבנקים המסחריים ממלאים תפקידים רבים ושונים ונשאלת השאלה הראשונה- איזה מודל של בנקאות יש בארץ ?

מודל הבנקאות בארץ הוא "בנקאות אוניברסאלית" זהו מעין "סופר-מרקט פיננסי". זהו מודל שקיים גם בגרמניה ובחקיקה ב-1981 אומץ המודל הגרמני. ישנם מודלים אחרים המגבילים את הבנקים בעיסוקים שונים.

לא תמיד יש קשר בין השירותים השונים של הבנקים – אין קשר, למשל, בין הפקדת פקדונות לבין שירותי כספות.

בנוסף בחוק הבנקאות בסעיף 25 נאמר שמותר לנגיד בנק ישראל להרחיב את תחום פעולתם של התאגידים הבנקאיים.

המפקח על הבנקים

המפקח על הבנקים, בתפקידו, נותן הוראות שונות לבנקים על מנת להבטיח ניהול תקין. השאלה המשפטית היא מה הכח של הוראות אלו ? מה קורה אם בנק הכפוף להוראות הרשות הזו לא מקיים את ההוראות הללו ?

הפסיקה קבעה שהוראות אלו אינם בעלי תוקף של חוק והמפקח מוסמך לעשות את הצעדים המותרים לו במסגרת תפקידו לפי סעיף 8 לפקודת הבנקאות.

התחום העסקי

לכאורה, כולם מבינים שהצד הציבורי של הבנק צריך חקיקה להסדיר נושא זה. אבל בתחום הפרטי, בעולם הרחב התחילו לקבל חקיקה בנקאית בעיקר אחרי מלחמת העולם השניה ואחרי המשבר שהיה בשנות ה-30 כיוון שעד אז חשבו שאין צורך בחקיקה בתחום הבנקאי.

פרופ' בן-אוליאל תומך בחקיקה בתחום הבנקאי והאירועים בשנים האחרונות מצדיקים קיום חקיקה כזו.

כאשר יש בעיה עסקית כלשהי נשאלת השאלה – איפה הדינים ? האם יש ספר אחד המכיל את כל העיסוקים של הבנקים ?

בוודאי שלא. יש מס' חוקים העוסקים בנושאים שונים של הפעילות הבנקאית. אין חקיקה בנקאית מסודרת. החוקים העיקריים בנושא זה הם:

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981, חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981, חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 וחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו-1986.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981

חוק זה התקבל באותה שנה של חוק הגנת הצרכן וכיוון שחוק הגנת הצרכן קובע מפורשות בסעיף 39 שחוק הגנת הצרכן לא חל בתחום הבנקאי, התחילה השאלה מה לגבי הצרכן הבנקאי ?

ואז הוחל חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 שהוא מבוסס על חוק הגנת הצרכן. חוק הגנת הצרכן לא מתאים לצרכן הבנקאי. אדם שקונה נכס בחנות הוא שונה מאדם שפונה לבנק ויוצר קשר ל-20 שנה.

יש מס' סעיפים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מאד דומים לחוק הגנת הצרכן.

חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981

חוק זה מבוסס על חקיקה צרפתית משנות ה-70. כיוון ששם גם התעוררה בעיה דומה של משיכת שיקים ללא כיסוי.

העיקרון הבסיסי בחוק זה הוא שמותר לבנק להגביל לקוח לאחר שאותו לקוח משך במשך שנה 10 שיקים או יותר שבנק לא חייב לפרוע. על פי דין על הבנק המודיע ללקוח צריך להודיע זאת לבנק המרכזי והבנק המרכזי צריך להפיץ את המידע לכלל המערכת הבנקאית. ולכן לקוח שהוגבל על פי דין לא יוכל לפתוח חשבון בבנק אחר.

יש ביקורת על החוק הזה בגלל הסמכות הרחבה שניתנה בחוק זה לבנקים לפגוע בלקוח.

חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981

חוק הגנת הפרטיות אינו חוק בנקאי, זהו חוק העוסק בזכות האדם לפרטיות. אבל חוק זה הפך להיות חשוב לעניין הסודיות הבנקאית בגלל הקשר בין פרטיותו של אדם ובין חובת הסודיות המוטלת על הבנקים.

חוק כרטיסי חיוב תשנ"ו-1986

חוק זה אימץ כל מיני הסדרים שהוצעו בדו"ח ברק שהוכן בשנות ה-80 כאשר הכוונה הייתה להציע הסדר על כרטיסי אשראי.

החוק הוא לא על "כרטיסי אשראי" אלא על "כרטיסי חיוב" כיוון שמאז כתיבת הדו"ח הפלסטיק שהיה כרטיס אשראי, קיבל פונקציות שונות שהם מעבר לכרטיס אשראי. המחוקק מצא את הביטוי של "כרטיס חיוב". החוק מגדיר מהן הפונקציות המיוחדות של אותו פלסטיק ויתכן שבעתיד יהיו פונקציות נוספות בכרטיס זה.

בחוק יש פרק מיוחד העוסק בכרטיס אשראי.

במצב בו אין חקיקה בנקאית מיוחדת פונים לחקיקה הכללית. אדם שעוסק בבנקאות צריך לעסוק בחוקים השונים.