עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית קולוניאליזם אירופי, צמיחת אנטישמיות, רעיון הקולוניאליזם (עבודה אקדמית מס. 1046)
290.00 ₪
29 עמודים.
שאלת המחקר:
מה הייתה השפעתם של רעיונות קולוניאליסטיים על צמיחת גזענות בגרמניה ?
תוכן עניינים
מבוא
עמדות הוגים..
עמדה א': בעד.
עמדה ב': בעד.
עמדה ג': נגד.
עמדה ד': נגד.
השערת המחקר המרכזית.
פרק א': קולוניאליזם גרמני
קולוניאליזם..
הקולוניאליזם הגרמני
פרק ב: קולוניאליזם ויהודי גרמניה בתקופת "הרייך השני".
האמנציפציה היהודית בגרמניה.
החברה היהודית בקולוניאליזם הגרמני
פרק ג: גזענות ואנטישמיות ברייך השני
פרק ד: זיכרון קולקטיבי ובינוי אומה.
פרק ה: רעיונות קולוניאליסטיים גרמניים - איחוד גרמניה, "רוח גרמנית" ואומה גרמנית".
איחוד גרמניה.
"רוח גרמנית" ו"אומה גרמנית": מקורות היסטוריים ותרבותיים..
מהי גרמניה.
פרק ו: בסיס רעיוני לאנטישמיות ברייך השני
דיון וסיכום..
המסקנה המרכזית העולה מהעבודה.
ביבליוגרפיה.
על אף שהאנטישמיות והקולוניאליזם הלכו לעיתים יד ביד, עלייתה של התנועה האנטישמית בגרמניה לא חפפה את יצירתה של גרמניה כאימפריה קולוניאלית. האנטישמיות המודרנית התעצבה בתודעה הציבור בעולם כקשורה לנאציזם ולשואה. אין ספק שלאלה לא היה תקדים באירופה, ואף בהיסטוריה האנושית.
הקים אדולף סטוקר את מפלגתו – מפלגת העובדים הנוצרית, שהייתה המפלגה האנטישמית הראשונה וכמובן, בעלת אידאולוגיה לאומנית. שאיפתו העיקרית של מנהיגה הייתה להגיע לפרלמנט הגרמני – הרייכסטאג. תנועות אנטישמיות חדשות הופיעו במהלך העשור בא, למשל קמה המפלגה הסוציאלית הגרמנית שזכתה לפופולאריות מועטה וחיים קצרים, ומפלגת הרפורמות הגרמנית, שזכתה ליותר אהדה. המשבר הכלכלי שפגע מאלפי משקיעים, היווה קרקע פורייה להתהוותם של מפלגות ותנועות מסוג זה (Davis).
ביטויים שונים של אנטישמיות מודרנית אפיינו, כאמור, כבר את הרייך השני . "הרייך השני" הוא הכינוי שניתן למדינה הגרמנית שהוקמה תחת הנהגתו של ביסמרק על בסיס 25 מדינות שביטאו את אופייה המפוצל של המדינה גם לאחר איחודה. הפיצול של גרמניה, שהגיע לשיאו בראשית המאה ה-18, כאשר בטריטוריה שבה היא הוקמה, היו קיימות מעל 300 מדינות ונסיכויות לא נעלם לחלוטין. כתוצאה מכך, מאבקים על אופייה של ישות מדינית זו
בנוסף, לאנטישמיות מסורת רבת שנים של שנאת יהודים שבסיסה דתי (טל). מכל אלה עולה שגורמים נוספים הזינו את האנטישמיות ברייך השני. חלקם גורמים שמקורם בעבר הרחוק המתייחסים ליחסי יהודים ולא יהודים, ואחרים, גורמים המתייחסים למציאות הפוליטית, הכלכלית והתרבותית של הרייך השני, ובעיקר, של משברים שליוו את האיחוד (Stanley)
נמשכו גם לאחר. הקמתו של הרייך השני הייתה ביטוי לשאיפות של חוגים ליברליים-דמוקרטיים, ולאחר הקמתה, היה עליהם להיאבק, בעיקר, מול חוגים שמרניים וסוציאליסטים שהיו להם השקפות שונות על אופייה של המדינה החדשה. אלה התעצמו החל מסוף שנות ה-70 של מאה זו על רקע של משברים כלכליים (טל).
אחד ממוקדי מחלוקת זו היה שהמדינה שהוקמה הייתה "גרמניה קטנה" (Kleindeutsche), שלא כללה את אוסטריה ואזורים נוספים, שבהם שלטה השפה ותרבות גרמנית, ועל כן, היא לא נתנה ביטוי משביע רצון לשאיפות של חוגים שונים בחברה הגרמנית שתמכו ברעיון של "גרמניה גדולה" (Grossdeutsche). לשסעים במדינה המאוחדת היו גם ביטויים דתיים, אזוריים וכלכליים שהעצימו מחלוקת זו (Stoezler).
לכל אלה הייתה השפעה מיידית על היחס של גורמים שונים בחברה הגרמנית כלפי יהודים, לרבות עמדות של אינטלקטואלים ומשכילים בה כלפיהם. אחת הסיבות לכך הייתה השתלבותם של היהודים בתחומים שונים של החברה הגרמנית, ובעיקר, בעמדות בכירות בכלכלה הגרמנית. כתוצאה מכך, הם היו יעד לביקורת של חוגים שמרניים שקשרו את נוכחותם בכלכלה הגרמנית עם המשברים הכלכליים של שנות השבעים. לכך הצטרפה האשמה רבת שנים המבוססת על הסטריאוטיפ של היהודי, שלו "כישורים" להונות את הנוצרים ולגזול את רכושם (כץ).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ארדנט, חנה . "יסודות הטוטליטריות", בני ברק: הקיבוץ המאוחד
דה-טוקוויל, אלכסיס . "הדמוקרטיה באמריקה", ירושלים: הוצאת שלם
פולצר, פ. "שוויון בעיני החוק וחיים ציבוריים". בתוך מ. מאיר (עורך). "תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה", כרך ג, ירושלים: מרכז זלמן שז"ר, עמ' 184-143.
Hull, Isabel V. "Absolute Destruction: Military Culture And the Practices of War in Imperial Germany", Cornell University Press
Baranowski, Shelley, . "Nazi Empire: German Colonialism and Imperialism from Bismarck to Hitler", pp. 9-59
Davis, Christian. "Colonialism, Antisemitism, and Germans of Jewish Descent in
Imperial Germany", University of Michigan Press