‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מיחזור לצרכים אקולוגיים של פסולת אלקטרונית?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א' -איכות הסביבה

פרק ב' -פסולת אלקטרונית

ב.1 הגדרה  

ב.2 מאפיינים  

ב.3 חקיקה  

ב.4 בחינה השוואתית  

ב.5 טיפול בפסולת אלקטרונית

פרק ג' –מיחזור

ג.1 הגדרות ומאפיינים  

ג.2 מיחזור פסולת אלקטרונית  

ג.3 יתרונות וחסרונות המיחזור

פרק ד' - השפעה כלכלית של מיחזור.

ד.1 השפעת המיחזור על התעסוקה  

ד.2 יחסי הגומלין בין מיחזור לתעסוקה

סיכום

רשימת מקורות

העבודה הנוכחית עסקה בבחינת השפעת מיחזור הפסולת האלקטרונית על כלכלת ישראל.

העיסוק במיחזור הפסולת האלקטרונית הינה נגזרת של העיסוק באיכות הסביבה כתחום רחב היקף. איכות הסביבה הפכה כבר לפני עשרות שנים לאחת מהבעיות הקשות ביותר עימהם מתמודד העולם כתוצאה מנזקי הפסולת ופגיעתם בכדור הארץ.

מדינות העולם חוקקו חוקים להסדרת איכות הסביבה ומיחזור הפסולת. כמו כן נחתמו ואושררו אמנות כגון הדירקטיבה האירופאית.

מסקירת הספרות שהוצגה בעבודה עולה כי לצד הבעיתיות של איכות הסביבה קימות הסכמות בילאומיות כי מיחזור הפסולת טובה לכלכלה.

כך הפסולת האלקטרונית שנזקיה חמורים ביותר לכדור הארץ ופגיעותיה עלולות לפגוע במקורות החים של האדם עלי אדמות.

התקבלו הבנות והסכמות כי ממיחזור הפסולת האלקטרונית ניתן להפיק תועלות יותר מאשר חסרונות מבחינה כלכלית. כך עולה מספרות המחקר בעבודה כי מבין התועלות וההשעות החיוביות של מיחזור הפסולת ניתן ליצור מקורות תעסוקה באמצעות הפיכת חומרים ורכיבים אלקטרונים לחומרי גלם ממוחזרים ומהם ליצור מוצרים לשימושים חוזרים, דבר המשיע על תזרימי מזומנים למשק. 

 העבודה הוכיחה באמצעות סקירת ספרות רחבה כי למיחזור פסולת אלקטרנית השפעה רבה על הכלכלה.

פסולת אלקטרונית מוגדרת כפסולת המכילה מוצרים אלקטרוניים שיצאו משימוש עקב קלקול או מכל סיבה אחרת. מכשירים הדורשים זרם אלקטרוני או שדה אלקטרומגנטי בכדי לפעול וכן מכשירים המייצרים או מעבירים זרם או שדות אלקטרומגנטיים ומתוכננים לעבוד במתח שאינו עולה 1000 וולט בזרם חילופין ו – 1500 וולט בזרם ישר.[1]

הדירקטיבה האירופית לפסולת (Directive 75/442/EC) מכילה רשימת המוצרים הנכללים תחת הגדרה זו. הדירקטיבה האירופית לפסולת אלקטרונית ומכשור אלקטרוני משנת 2003 נרחבת מדי ומקיפה את כל המכשירים האלקטרוניים שנמצאים בשימוש ביתי ומשרדי.

נספח 1A לדירקטיבה מציין עשר קטגוריות של פסולת אלקטרונית וציוד אלקטרוני :

ii. מכשירים גדולים במשקי בית (מקררים, תנורים, מזגנים וכו )

iii. מכשירים קטנים במשקי בית (טוסטרים, מגהצים, שואבי אבק וכו )

 iv. מכשירי תקשורת (מחשבים, טלפונים סלולריים, מחשבים זעירים וכו )

v. מכשירי צריכה (טלויזיות, רדיו, מערכות סטריאו וכו )

vi. מכשירי תאורה (נורות, פלואורסנטים וכו )

vii. מכשירים אלקטרוניים (מקדחות, מטחנות, עבודות גינון וכו

viii. צעצועים, פנאי וספורט (משחקי וידאו, ציוד צלילה ורכיבה, צעצועים וכו )

ix. מוצרים רפואיים (קרדיולוגיה, מעבדה, מקפיאים וכו )

x. מכשירי בקרה ושליטה (גלאי עשן, תרמוסטטים, מכשירי מדידה וכו )

xi. מכשירים אוטומטיים למכירה (משקאות, מוצרים, כסף וכו

הפסולת האלקטרונית נחשבת למסוכנת ולנושאת המפגעים הקשים והחמורים ביותר למרחב הסביבתי של הקיום האנושי בעולם ובכללו גם במדינת ישראל. המתכות הכבדות והכימיקלים האצורים בפסולת האלקטרונית הובילה את עמותת טבע ודין בישראל להעלאת הנושא לסדר היום כבר. התנגדות המשרד להגנת הסביבה, הוביל את העמותה לעתור לבג"צ, אולם לא הצלחה. העמותה המשיכה ותבעה לחוקק חוק ברוח הדירקטיבה האירופית. לאחר פעילות אינטנסיבית של העמותה השלים המשרד להגנת הסביבה את חקיקת "חוק פסולת אלקטרונית" .

חומרים מסוכנים רבים בהם כרום, קובלט, נחושת, ניקל, פלדיום, אבץ, ברום, קדמיום, תרכובות נחושת, עופרת וכספית נמצאים בפסולת אלקטרונית. כל אלה מוגדרים כ"רעל" או "כימיקל מזיק" בחוק החומרים המסוכנים התשנ"ג. מרבית החומרים הללו מופיעים ברשימת "הרעלים העמידים לפירוק והמצטברים ברקמות" של הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית.[3]

לפסולת האלקטרונית נודעת חשיבות לנזקיה הבריאותים והסביבתים הזיהום הסביבתי הנגרם מפסולת אלקטרונית כולל זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום אויר. בסביבותיהם של אתרים לא מוסדרים לטיפול בפסולת אלקטרונית נמצא שריכוז העופרת בקרקע היה גבוה פי 212 מהערך המגדיר פסולת מסוכנת. בריום, מתכת המשמשת במגוון חומרים בתעשייה, פלסטיקה ואלקטרוניקה, נמצאה בריכוז הגבוה פי עשרה מערך הסף הקובע סיכון מקרקעות מזוהמות. כמות הבדיל הגיעה לערכים הגבוהים פי 152 מהתקן וריכוז הכרום פי 1,338 מערכי הסף המותרים.

אחד מהחומרים הנפוצים ביותר הוא מעכב בעירה ברומי (PBDE) הקיים ברבים מהמוצרים האלקטרוניים: פלסטיקה, מעגלים מודפסים, חוטים ומארזים. חומר זה מוכר כגורם לסרטן, נזק לכבד, פגיעה במערכת החיסונית ובמערכת העצבים, כשל בתפקוד בלוטת התריס ובלוטת האנדוקרין.[4]

מצגת על מיחזור פסולת אלקטרונית-רפרט פאוורפוינט מקצועי כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אוסטרובסקי, ג. מדיניות הטיפול באריזות לקראת חוק אריזות לישראל: הערכה מחודשת והמלצות לפעולה. אדם טבע ודין.

Access Economics  Employment in Waste Management and Recycling. Report for the Department of the Environment, Water, Heritage and Arts.