‏390.00 ₪

תוכן עניינים

רשימת לוחות ותרשימים.................................................................... 5

מבוא............................................................................................ 5-6

סקירת ספרות............................................................................... 7-18

השערות וניתוח אמפירי.................................................................. 19-26

סיכום ומסקנות............................................................................ 27-28

ביבליוגרפיה................................................................................... 29

העסקת עובדים לא ישראלים בישראל החלה בהיקף רחב לאחר מלחמת ששת הימים, עם כניסתם

של העובדים הפלשתינאים מהשטחים לשוק העבודה.  היו העובדים ממדינות

זרות, שאינם עובדי שטחים, גורם שולי במשק הישראלי, אולם התופעה החלה להתרחב בעקבות

הסגרים התכופים שהגבילו את כניסתם של עובדי השטחים לישראל. החלטת הממשלה

להתיר את הבאתם של עובדים זרים הייתה בבחינת פתרון לצורך השעה ומענה זמני למחסור

בכוח אדם בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות. הממשלה התירה את הבאתם של העובדים הזרים

בהליכים מנהליים שבדיעבד מסתבר שהיו לקויים. היא ראתה בגיוס כוח אדם זר צעד בעל

משמעות כלכלית לטווח קצר בלבד, אך לא פעולה ממשלתית שהמדינה צריכה להיות מעורבת בה.

הממשלה לא למדה מהניסיון הבינלאומי אשר הצביע על קשיים באכיפת מדיניות לעצירת תנועת

הגירה למדינות שהן יעד למהגרים, לאחר שזו החלה. הגירת עובדים אינה תופעה כלכלית בלבד,

אלא גם תהליך חברתי דינמי. מניעי ההגירה הראשונים הם אמנם כלכליים, אך יוצרים דינאמיקה

חדשה שלעיתים אינה תלויה במניעי ההגירה המקוריים. חלק מהעובדים הזרים יוצרים דפוסי

התארגנות קהילתית כאסטרטגיה של הישרדות בשל החלל שנוצר בחייהם ובשל היעדר פעילות

מטעם המדינה הקולטת וכך הם מהווים מוקד משיכה למהגרים נוספים. לסוגיית העובדים הזרים

הופנתה תשומת לב מועטה והיא עלתה לסדר היום הציבורי בישראל רק

, ומאז היא עולה ושוקעת לסירוגין. החשיפה התקשורתית אודות ניצולם של עובדים

זרים, תנאי חייהם, והפגיעה בחירותם ובזכויותיהם, אילצה את הממשלה להציב על סדר יומה

את הצורך בנקיטת מדיניות מגבילה כנגד כניסתם של עובדים זרים חוקיים ובלתי חוקיים.

הזרז העיקרי לדיון בנושא ע"י קובעי המדיניות היה התגברות האבטלה והמיתון במשק  בעקבות המלצותיהן של מספר ועדות שהוקמו ע"י הממשלה, התגבשה מדיניות

שנועדה לצמצם את מספרם של העובדים הזרים בשני אמצעים עיקריים : הראשון הוא צמצום

הדרגתי במספר ההיתרים המונפקים ע"י משרד העבודה והרווחה והוצאת עובדים בלתי חוקיים

מהארץ. האמצעי השני הוא הורדת הכדאיות למעסיקים להעסיק עובדים זרים ע"י צמצום הפער

בין עלות העסקתם לבין עלות העסקת עובדים ישראלים .

בשנים האחרונות קמו ארגונים רבים בישראל אשר מטרתם היא דאגה לרווחתם ולתנאי עבודתם

של העובדים הזרים. תופעת העובדים הזרים היא תופעה שכיחה בישראל לאור רמות השכר

הגבוהות ותנאי העבודה, אשר כתוצאה מהם יכולים העובדים להפריש חלק מהכנסתם לטובת

משפחותיהם המתגוררות בארצות המוצא. במקביל, קמות תנועות אשר טוענות כי תופעות

העובדים הזרים עשויה להוביל לשינויים כלכליים גדולים במדינת ישראל. שינויים כלכליים כגון

השפעה על מספר המועסקים המקומיים במשק והשפעה על האבטלה.

עבודה סמינריונית בכלכלת ישראל – עובדים זרים והשפעתם על האבטלה במשק הישראלי

השאלה היא מי צודק, האם קיים קשר בין תופעת העובדים הזרים לאבטלה במשק, והאם בהכרח

למשתנה "עובדים זרים" השפעה מובהקת על האבטלה .

עבודתנו באה להציג ספרות של מחקרים שבוצעו בהווה ובעבר ולהבהיר את הדעות השונות בכל

הקשור למשתנים העיקריים אותם אנו בודקים, "אבטלה" ו-"עובדים זרים".

כמו כן, בחלקה האמפירי של העובדה נבדוק האם אכן קיים קשר מובהק בין "מספר המובטלים"

כמשתנה תלוי, ו-"מספר עובדים זרים" כמשתנה בלתי תלוי באמצעות רגרסיה רבעונית מרובה.

הנתונים שישמשו לנתוני הרגרסיה  ונלקחו מנתוני בנק ישראל

והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פישר, ח. "עובדים זרים – תמונת מצב, מסגרת פורמאלית ומדיניות ממשלתית"

בתוך: הפועלים החדשים, עמ' 13-40 , הוצאת הקיבוץ המאוחד.

קלינוב, ר. "תמורות בשעורי המעבר בין תעסוקה ואבטלה", הרבעון לכלכלה,עמ' 1-38